רא"ש/יבמות/יג/י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רא"ש יבמות יג י

פסקי הרא"ש - יבמות < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר ל' יום מבקשין הימנו שיחלוץ לה ובזמן שהוא מודה אפי' לאחר יב"ח כופין אותו שיחלוץ לה הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה לאחר מיתת בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה ואם נתכוונה לכך אפי' בחיי בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה:

גמ' ועד שכופין אותו לחלוץ נכפנו ליבם אמר רב כשגיטה יוצאה מתחת ידה ואח"כ יבמה שעל ידי הגט פסלה על עצמו וצריכה גט וחליצה תניא יבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי בין שהוא אומר בעלתי בין שהוא אומר לא בעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר שלשים יום מבקשין ממנו שיחלוץ לה היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי הרי זו יוצאה בגט הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי צריכה גט וחליצה הנהו שניהם מודים דאתו לקמיה דרבא אמר לה רבא חלוצו לה ושרו לה תיגרא לאלתר א"ל רב שרביא לרבא והתניא צריכה גט וחליצה א"ל אי תניא תניא. בעא מיניה הון בריה דרב נחמן מרב נחמן צרתה מהו א"ל וכי בשביל שאנו כופין ומבקשין נאסור צרתה פרש"י וכי מפני שאנו כופין בתוך ל' יום ומבקשין לאחר שלשים נאסור צרתה דכיון דנסתרה עמו הרי היא בחזקת בעולה מיד והותרה מיד משמע מתוך פירושו אע"פ שהיא אומרת לא נבעלתי וגם הוא אומר לא בעלתי לא מהימנה לאסור הצרה מדפירש שאחר שנסתרה הרי היא בחזקת בעולה מיד והותרה צרה ודוקא לגבי דידה אהני דיבורא דשויתא לנפשה חתיכה דאיסורא אבל לא לגבי צרה וכן משמע בירושלמי ה"ט דגרסי' התם ר' ירמיה בעי מהו שיהא נאמן על דעתיה דר"מ העמדתי על עצמו ל' יום לעשות הולד שתוקי נשמעינן מן הדא היבמה שאמרה בתוך ל' יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר ל' מבקשין ממנו שיחלוץ לה וא"ר אלעזר דר"מ היא וא"ר אלעזר ל"ש אלא אצלה אבל צרתה לא וכמה דאיתמר תמן לא כל הימנו לחוב לצרתה אף הכא לא כל הימנו לחוב לבנה ונראה לי לדקדק מתוך פרש"י דאם אמר בתוך ל' יום לא בעלתי דהצרה אסורה שהרי פי' שהוא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי דיוצאה בגט דלאחר ל' איירי ולכך לא בעיא חליצה דהיא נאמנת דכולי האי לא מוקי אנפשיה אבל תוך ל' דהוא נאמן ובעיא חליצה ומדנאמן לאוסרה אע"פ שהיא מכחישתו כ"ש שהוא נאמן לאסור הצרה והירושלמי מייתי ראיה ממתני' דבתוך ל' יום כשהיא אומרת לא נבעלתי והוא אומר בעלתי כופין אותו שיחלוץ לה דהיא מהימנה תוך ל' ומדקאמר ר' אליעזר דלא מהימנה אצרתה דלא כל הימנה לחוב לצרתה אפילו בתוך ל' כיון דהוא אומר שבעל ה"ה נמי לעשות הולד שתוקי והוא אומר שלא בעל והאשה אומרת שבעל לא כל הימנה לחיב לבנה דהא דקאמר ר"מ דתלתין יום מוקי איניש אנפשיה ה"מ לטעון טענת בתולים להפסידה כתובה להחזיק ממון שבידו אבל לפסול את בנה לאו כל כמיניה ומה שפרש"י דכיון שנסתרה הרי היא בחזקת בעולה אכופין בתוך ל' ומבקשין אחר ל' קאי דמיירי כשהוא אומר בעלתי ואהא קאמר שהיא נאמנת לשוויא נפשה חתיכה דאיסורא אבל לא אצרה אבל לאחר ל' אפילו שניהם מודים צרה מותרת דלא מוקים איניש אנפשיה כולי האי ותימה למה לא הביא הרב אלפס ז"ל זו הבעיא:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.