רא"ש/יבמות/טו/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רא"ש יבמות טו ח

פסקי הרא"ש - יבמות < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מתני' ע"א אומר מת ונשאת ובא אחר ואמר לא מת לא תצא עד אחד אומר מת ושנים אומרים לא מת אע"פ שנשאת תצא שנים אומרים מת ועד אחד אומר לא מת אע"פ שלא נשאת תינשא אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת זו שאומרת מת תינשא ותטול כתובה וזו שאומרת לא מת לא תינשא ולא תטול כתובה אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג ר"מ אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרי אלו לא ינשאו ר' יהודה ור"ש אומרים הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים הרי אלו ינשאו עד אחד אומר מת ועד אחד אומר לא מת אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא תנשא:

גמ' עד אחד אומר מת ונשאת ובא אחד ואמר לא מת הרי זו לא תצא טעמא דנשאת הא לא נשאת לא תינשא והאמר עולא כ"מ שהאמינה תורה ע"א הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים. ה"ק עד אחד אומר מת והתירוה לינשא ובא אחד ואמר לא מת לא תצא מהיתירה הראשון ומתקנתא דרבנן שריא לינשא אלא דקאמר הש"ס בפ"ב דכתובות דף כב: דטוב הוא שלא תנשא משום הסר ממך עקשות פה. עד אחד אומר מת ושנים אומרים לא מת אע"פ שנשאת תצא פשיטא אין דבריו של אחד במקום שנים לא צריכא בפסולי עדות פי' שתי נשים וכר' נחמיה דתניא ר' נחמיה אומר כ"מ שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים באיש אחד כשני אנשים באיש אחד ואי בעית אימא כל היכא דאתא עד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמו אלא כגון דאתיא אשה מעיקרא ותרצה לדרבי נחמיה הכי א"ר נחמיה כ"מ שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דיעות ועשו ב' נשים באשה אחת כשני אנשים באיש אחד אבל שתי נשים באיש אחד כפלגא ופלגא דמו שנים אומרים מת ואחד אומר לא מת אע"פ שלא נישאת תינשא מאי קמ"ל בפסולי עדות וכר"נ דאזלינן בתר רוב דיעות היינו הך מהו דתימא כי אזלינן בתר רוב דיעות ה"מ לחומרא אבל לקולא לא קמ"ל דאפילו לקולא ואע"פ שלא התירוה עדיין לינשא תינשא אבל אם היה עד כשר אם התירוה לינשא לא תצא מהיתירה הראשון אבל אם לא התירוה לינשא לא תינשא ופי' בתרא עיקר. אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת וכו' טעמא דאמרה לא מת הא אישתיקא תינשא הא אין צרה מעידה לחבירתה לא מת איצטריכא ליה ס"ד אמינא האי מימת מיית והאי דקאמרה לא מת לקלקולה לצרה קא מכוונה ותמות נפשי עם פלשתים הוא דקא עבדא קמ"ל דלא תינשא: אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג ר"מ אומר וכו' וליפלוג נמי ר"מ ברישא א"ר אלעזר במחלוקת שנויה ור"י ור"ש היא ר' יוחנן אמר אפילו תימא ר"מ בהא אפי' ר"מ מודה דכל לא מת בעדות אשה לאו הכחשה היא דלקלקולה שלא תינשא קא מכוונה תנן עד אחד אומר מת ועד אחד אומר לא מת אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא לא תינשא בשלמא לר' אלעזר סתמא כר"מ אלא לר' יוחנן קשיא קשיא הא דפריך לר' יוחנן משום דמשמע ליה דאשה אומרת לא מת מיירי אפי' בצרה דאי לאו הכי היינו רישא ועד אומר לא מת ולפי סברת המקשה קאמר הש"ס קשיא אבל ר' יוחנן לא חש לאותה קושיא דמוקי מתני' באשה דעלמא ומתניתין נקט בין בעד כשר בין בעד פסול וכן מוכח בירושל' הלכה ה הלכה כר' יוחנן ולכך לא הביא רב אלפס ז"ל כל זה דמלתא דפשיטא דהלכה כרבי יוחנן נגד רבי אלעזר תלמידו אבל אם היה הלכה כרבי אלעזר משום דר' יוחנן נשאר מוקשה אז הויא הלכה כסתמא בתראה דהכחשת צרה הויא הכחשה:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.