בינת אדם/בית הנשים/לד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:56, 8 ביוני 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בינת אדם TriangleArrow-Left.png בית הנשים TriangleArrow-Left.png לד

שאלה אשה קשת רוח עגונה ושכולה כמה שנים וגופא דעובדא הכי הוי שבעלה מת בקהלה אחת וקודם מותו קרא לח"ק ואמר הוו יודעין ששמו דניאל בן פ' ויש לו ד' אחים ושמם פלוני ופלוני ושם אשתי פ' ושם אביה פ' ושם עירו פ' ולכן כתבו זאת ותודיעו למקום פ' לאשתו ובני ח"ק עשו כן וכתבו הכל בפנקם ובאיזה ימים היתה שם שרפה ונשרף הפנקס ולא זכרו להודיע לאשתו עד שנשכח מהם שם המת ויהי שם אשה אחת הדרה בבית ההקדש ואמרה ששמו דניאל והלכה האשה לפני כמה רבנים ונתנו לה כתב ראיה שהיא מותרת לחלוץ ולהנשא כי לא היו לו בנים והלכה וחלצה כדת ולאח"ז קודם שנשאת נאבד הכתב היתר מהאשה ובתוך כך בא איש אחד ואמר שראה את בעלה והוא חי והעד הזה לא נחקרה עדותו בב"ד רק שאמר כך לפני רב א' ויש שמרננים על עד הזה ואומרים שהוא פסול לעדות מחמת עבירה ועוד נכחש בדבריו לפי דברי האשה כי הכל מעידים שבעלה דניאל היה לו זקן צהוב ר"ל געל והעד אומר שזקנו הוא שחור וכבר עברו הרבה שנים והאשה גלמודה ובקשה ממני אולי אמצא תרופה למכתה:

תשובה הנה דין זה אף אם היה בודאי שהתיר שלה היה רק עפ"י אשה הנ"ל בעלת ההקדש נמצא זה תלוי במחלוקת רמב"ם ורמב"ן בא"הע סי' י"ג סעי' ל"ח דלדעת רמב"ם באשה אומרת מת ואח"כ בא עד כשר ואמר לא מת לפי מה שהבינו דבריו רמב"ן ורשב"א (ע"ש בב"י) אעפ"י שלא בא העד עד אחר שהתירוה אפ"ה אפי' נשאת תצא וכן סתם הב"י בש"ע וכ' די"א דכיון שהתירוה לא תצא מהתירה ומותרת להנשא לכתחלה והאחרונים לא הכריעו ומאן ספין להכריע ולהכניס ראשו בין הרים גדולים ומכ"ש שהב"י הביא דעת רמב"ם בסתם וכ"כ הטור רק דעת רמב"ם ואמנם להיות ששקדו חז"ל על תקנות עגונות כ"ל במקום עיגון ודחק ובפרט שהאשה היא עדיין רכה בשנים ובפרט בזמ"הז יש לסמוך ע"ד הא' שכתב הש"ע והיא דעת רמב"ן ורשב"א ונ"י כמש"כ הב"י בשמם ובפרט שמצאתי שכ"כ ריא"ז בש"ג ביבמות שם וכן הכריע היש"ש בפ' י"ד דיבמות סי' י"ז ומי לנו גדול מהם שהם גדולים שבאחרונים ומכ"ש די"ל דגם דעת רמב"ם נמי הכי ומש"כ ואח"כ ר"ל קודם שהתירוה וכמש"כ הב"ש וכבר כ' התה"ד כמה פעמים דבמקום שמצינו איזה פוסק בהדיא ובשני נוכל לפרש דבריו שאינו חולק ע"ז טוב יותר לומר שאינם מחולקים ועוד שכפי שאמרו לי שאין זה ודאי שההיתר לא היה רק עפ"י אשה אלא ספק וא"כ הוי ס"ס שמא היה ההיתר עפ"י איש ואת"ל עפ"י אשה שמא הל' כרמב"ן ולכן נ"ל להתיר אשה זו בתנאי שיסכימו ע"ז עוד ג' (רבני מ"צ מקהלתינו וגם מחו' הרב מוה' אליה סו"ד דקהלתינו ובא"ל דברי בטילים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.