שו"ת חתם סופר/ו/מד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
ו מד
|
< הקודם · הבא > |
שלום וכ"ט לידידי ורב חביבי מחו' הרב הגאון ההמאה"ג החריף כש"ת מו"ה שמחה נתן נ"י אב"ד ור"מ דק"ק משציסק יע"א ולבנו הרב האברך המופלג החרוץ ושנון כמו"ה צבי הרש נ"י:
נעימות ימינו הגיעני ואני עצור בחדר המטות ל"ע והריני כותב במיטתי להפק רצון צדיק ולכבוד התורה ולומדי' נפשו היפה בשאלתו ע"ד קהלה א' שקצבו פרנסת הרב כך וכך לכל שבוע והראות לו מקום גבייתו ממכירת שחיטת עופות ובהמות וכו' בחרם ושבועה ואלה על השוחטים ועל עצמם שלא לגרוע מסך ההוא ואם יגרע יופסלו השוחטים מלשחוט עוד והם אסרו עליהם הבשר השחוט ההוא וכתבו כן בשטר ובאו עה"ח כל הקהלה מקטנם ועד גדולם איש לא נעדר ועתה פרצו גדרם ועברו שבועתם ופחתו וגרעו שכירתו והתרה בהם הרב ואין שומע ופרצו בשבועה וחרם וחללו כבוד התורה ועתה מה דינם לשעבר ולהבא אלו תוכן דברי פר"מ הגאון נ"י:
עם ה' אלו עדה כולם קדושים ובתוכם ה' מדוע תמרו את פי ה' כל העם מקצה ז"ל הר"י הברצלוני הביאו טוש"ע ח"מ סי' ט' סעי"ב כי חובה על ישראל לפרנס דייניהם וחכמיהם וז"ל רמב"ם פ"ד משקלים הל' ז' ואם לא הספיקו להן אפי' לא רצו מוסיפי' להם הם ונשיהם ובניהם ובני ביתם עכ"ל ומ"ש ונשיהם ובני ביתם לא הראו מקום מאין יצא לו זה אבל נראה שהוא מש"ס ר"פ ב' דייני גזירות דאיתא התם לא רצו מוסיפי' להם ופריך לא רצו אטו ברשיעי עסקינן אלא לא ספקו אעפ"י שלא רצו מוסיפין להן ולכאורה צ"ע הלא מתחילה כשקצבו להם ציבור כדי חייותם נ' מנה לשנה קבלו מהצבור מתרומת מפני שכן הדין שהציבור מחוייבים לפרנס חכמיהם הממוני' על הציבור וא"כ אחר זמן כשלא ספקו שנתייקר השער מ"ט לא רצו בהוספה הלא הציבור מחוייב לפרנסם אע"כ לאו לא ספקו מחמת יוקרא וזולא קאמר אלא מחמת שנתוספו בני ביתם ומשרתים ועי"ז לא ספקו נ' מנה למאכולת ביתם והוה ס"ד דרבנן שלא להטיל על הציבור טורח פרנסת ביתם קמ"ל שע"כ הוסיפו להם כנלע"ד:
תא חזי מה בין דורות הראשונים מכבדי לדורות האחרונים מזלזלי' בכבוד ה' ותורתו ועושקי שכר שכיר אשר אליו הוא נושא נפשו ממש ופונה מכל עסקי' ועוסק בצרכי ציבור ולא רצו ליתן לו שכר בטלה שלו ולא לפרנס חכם התורה מה שמחוייבים אפי' לא נשבעו לו ומכ"ש שנשבעו לו וקבלו ח"ח בכל אופן המועיל ואסרו עליהם לאכול בשר השוחטי' שלא יתנו להרב קצבתו חדלו לכם מהרע ושובו ועבדו את ה' כי אותו אתם מבקשים עיי' ספ"ב דסוכה עונשי עושקי שכר שכיר ה' יצילנו:
ולענין דיני דשבועה וחרם שבכתב ושטר וחתמו עליהם הנה לוטה פה העתק תשובתי באורך שערכתי זה עשרים שנה [עיי' ח"ס חיו"ד סי' ר"כ רכ"ז רמ"ב] ושם מבואר דחו"י ושבות יעקב ז"ל ס"ל דהוה שבועה וחרם ממש וכן דעתי הקלושה נוטה להלכה ולמעשה והגאון תומים צ"ו ס"ל דהוה ספיקא לר"ת דס"ל עדות בכתב מהני אע"ג דכתי' מפיהם ולא מפי כתבם מ"מ היינו באלם שאינו ראוי לבילה אבל בראוי לבילה הוה כתיבה כדיבור ה"נ לבטא בשפתים כן הוא וא"כ לדינא בעדות בכתב לא מוציאים ממון מפני דעת החולקים על ר"ת. ולענין איסור חומר שבועה דאוריי' מחמירי' כר"ת דשבועה בכתב הוה שבועה ממש וכל זה לאפוקי שב יעקב דמיקל בשבועה בכתב וכל אלו הגאונים לא ראו תשובת הריאן מיגאש שבתשו' רשד"ם דאע"ג דפטור מדיני אדם חייב בדיני שמים ובתשובתי הלוטה בארתי טעמו והשתא אם השוחטי' לא ידעו כל הנ"ל וסמכו עצמם על השב יעקב לא נעשו מומרים על השבועה וחרם לשעבר מ"מ מיום ראות תשובתי זו ויראו כי רוב חולקי' ומחמירים ה"ה חות יאיר ושבות יעקב ותומים וגם בנב"י מחמיר ולאפושי גברא אפי' ברי' קלה כמוני מצטרף ואם יעברו מכאן ואילך נידונין כמומרי' לעבור על שבועה וחרם:
ויהי' איך שיהי' אם על העבר אין להעניש השוחטים מ"מ הבשר שוי' אנפשי' חתיכה דאיסורא לא מטעם פיסול השוחטי' לשעבר אלא מטעם שבועתם וחרמם שלא לאכול הבשר וגם הכלים אסורי' שבשלו בהם הבשר ואין להתיר לחרם ושבועה זו אלא מרצון ודעת הרב נ"י וזאת תקנתם. טרם כל יחדשו חרם ושבועה אחרת באופן שאין פקפוק כלל ואח"כ יתירו החרם הראשון ברצון הרב ויעקרו למפרע בפתח וחרטה ע"י ג' באופן שיותרו הכלים למפרע וינצלו מאיסור שכבר עברו ואז ע"י היתר הראשון יחול חרם השני וה' ישפות שלום לכם בכל גבולכם וה' עליהם יחיו וירום קרן כבוד תורתו ועוסקי' לשמה הכ"ד א"נ דש"ת: פ"ב כאור בקר ליום ד' ב' שבט תקצ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |