אוצר:זכויות יוצרים/שאלות ותשובות

כאן ירוכזו שאלות ותשובות המשתמשים בנושא זכויות יוצרים.

העתקות מויקיטקס, או מהיברובוקס

מותר? יש תנאים מסויימים? למעשה איך אפשר לבדוק כזה דבר, הרי אני יכול להעתיק מספר שיש לי בבית?יהודה (שיחה)

אפשר לבדוק, בעלי הזכויות יבדקו ויתבעו. בכל אופן איננו רוצים כמובן ללמוד וללמד מן הגזל ולכן אנו מקפידים מאד שלא להקליד מספרים שלא עבר זמן זכויות היוצרים שלהם. אוצר האוצר (שיחה) 14:26, 9 בספטמבר 2019 (UTC)

מיזם מאוד חשוב-אך לא יתקדם הרבה אם זה לא יהיה ציבורי

אני שמח שסוף סוף יש מיזם נפלא שכזה שמנגיש ספרי קודש ללא ערבוב קודש וחול וברמה ממש גבוהה ושנעשה ע"י בני תורה שמכירים את הספרים מהצד הפנימי שלהם ולא [רק] מהצד המחקרי שלהם
לדעתי מאוד חבל שהטקסטים הם לא ניתנים לשימוש ציבורי וכן שהטקסטים שייכים בלעדית לבעלי האתר
אני בטוח שזה מונע מהרבה אנשים מן השורה לעמול ולשתף את האתר בתרומות חדשות. כיון שההרגשה שזה תרומה למשהו פרטי ולא ציבורי
נכון שיש טקסטים שנתרמים על דעת זה שזה לא יהיה בנחלת הכלל הרי רוב הטקסטים נלקחים מספריה ודומיו שהם כן טקסטים בנחלת הכלל ואפשר לסייג טקסטים ספציפיים שהם בלבד יהיו בשימוש פרטי ובבעלות האתר
אני בטוח שאם תעשו סקר קטן תראו שזה מרתיע הרבה אנשים לתרום ולהשתתף במיזם חשוב זה.--טרוצער (שיחה) 08:00, 12 במרץ 2020 (UTC)

אני לא בטוח שזה המקום לדיון החשוב הזה, אולי מי אדיר יעביר אותו למקום המתאים.

לגופם של דברים, לטווח הארוך עיקר העשייה הזו מתאימה לסביבה מקוונת, וכל עוד שהאתר יצהיר שהוא זמין חינם לכל ברשת, אז זה סוג של 'נחלת הכלל' בפועל. כלומר התרומות/הערות שוליים וכדומה יעמדו תמיד לרשות הציבור לעיון. ההיגיון שבאי-שחרור גורף של כל עבודתם של המתנדבים ל'נחלת הכלל' המשפטי, כפי שאני מבין אותו, הוא כדי לאפשר לאתר להשתמש בחומר שנתרם לו כדי למנף את עצמו. למשל: מכון חשוב הסכים לשחרר טקסטים שלו לפרסום באתר לטובת כלל הלומדים בתמורה לרשות להשתמש בטקסט מוגה, שמקורו ב"ספריה ודומיו" אך שופר כאן. אם הטקסט הזה על שיפוריו היה משוחרר בנחלת הכלל, המכון היה יכול להשתמש בו גם מבלי להעניק בחזרה לקהילה את הטקסטים שהעניק.

כך או כך, המיזם הזה שיתופי, וברור שככל שיהיו יותר כותבים ומעירים פעילים באתר, נקודת המבט שלנו כקהילה תתרחב ואני בטוח שה"בעלים" (שהם עורכים תורניים בגובה העיניים ולא אנשים שבאו לעשות כאן הון פרטי) יישרו קו עם מה שהקהילה תרצה. והכל לטובת המטרה - כינון אוצר ספרים מוגה, מוער ועשיר ככל האפשר. אוצר האוצר (שיחה) 08:12, 12 במרץ 2020 (UTC)

רק תחשבו על זה שאדם פרטי שיש לו איזה טקסט או שרוצה לתרום ולהקליד כמה שורות, מן הסתם יעדיף לתרום למיזם ציבורי ושגם מאגרים אחרים יכולים להעתיק משם מאשר לתרום למאגר פרטי

וחבל שמאגר נפלא כ"כ לא יתפתח מספיק בגלל זה--טרוצער (שיחה) 14:30, 12 במרץ 2020 (UTC)

אם אני מבין נכון, וככה הבנתי מהתכתבות ארוכה במייל עם המערכת, האדם שכתב בעצמו את הדברים לא מקנה את הזכויות למאגר והוא יכול להשתמש בתוכן הזה ולתרום אותו לכל מיזם אחר. בסך הכל המאגר שומר את כוחו כמאגר כך שלא יבוא מישהו מחר ויעתיק את כל המאגר או חלקים מתוכו ויגרום בכך לחוסר תועלת במאגר, המערכת שומרת זכויות לעצמה רק בכדי לאפשר שיתופי פעולה כפי שהסביר בטו"ט אוצר האוצר. הכח שלנו כציבור תורני הוא מוגבל ולכן אם נתאגד כולנו לתועלת מאגר מסויים הוא אכן יצמח ויפרח אבל אם כל אחד יוכל להעתיק חלקים והתא יתפצל שוב ושוב, אנחנו נאבד הכל. זו דעתי. ש"ס יידן (שיחה) 14:47, 12 במרץ 2020 (UTC)

העברתי לכאן, זה באמת יותר מתאים לכאן. מי אדיר (שיחה) 17:39, 12 במרץ 2020 (UTC)

זכויות יוצרים, האמנם?

השאלה היא כמובן לא על הערות השוליים שיוצרים המשתמשים, אלא על עיקר הטקסטים המוקלדים ע"י מתנבי האוצר.

החוק קובע כי לאחר 70 שנה ממות המחבר פגים זכויות היוצרים של הספר. על בסיס זה מתנדבי האוצר, וכן ויקיטקסט ספריא ופרוייקטים נוספים יכולים להקליד ספרים מדפוסים ישנים ולפרסם אותם לטובת הכלל.

החוק גם קובע כי אין זכויות יוצרים על הקלדה, כי אם על יצירה. הקלדה אינה נחשבת יצירה מבחינת החוק.

הדבר נידון באורך בויקיטקס באחד מדפי השיחה מול בעלים של אתר מסויים שהקליד טקסט, ועורכי ויקיטקסט העתיקו את הספר מהאתר שלו. הבעלים של האתר טען כי יש לו זכויות יוצרים על ההקלדה, ולכן אסור להעתיק ממנו, והם הוכיחו לו כי על הקלדה אין זכויות יוצרים. על בסיס זה מקלידים שם אף מתוך מהדורות חדשות של ספרים שהדפסתם מחדש אינה נחשבת יצירה, קרי שלא נעשתה שם עבודה הדורשת מיומנות מיוחדת כגון קריאה מכתב יד משובש הדורש מיומנות מיוחדת וידע שאין ברשותו של כל אחד. למעשה הדבר כמובן יכול לסייע למתנדבי האוצר בהקלדות.

אך עיקר שאלתי, על פי זה אין שום זכויות יוצרים על ספרים שהוקלדו במסגרת אוצר זה.

אשמח לדעת האם אכן הדברים מוסכמים?

בברכה פלוני אלמוני 37.60.47.149

הדברים לגמרי לא מוסכמים ואינם נכונים.

לגבי ויקיטקסט והמנהג שאתה מייחס להם, ייתכן מאוד שהם טועים. הקלדה בעלמא וכן סריקה, אינן נחשבות אכן ליצירה. אבל הגהה, פתיחת ראשי תיבות וטיוב כללי של הטקסט, הדגשת קטעים וכדומה, נחשבים לגמרי ליצירה. ולכן אסור להקליד מתוך מהדורות חדשות של ספרים, כי בדרך כלל כן נעשתה בהם עבודה של תיקונים וכדומה.

בקיצור, השאלה היא לא המיומנות הנדרשת ליוצר, אלא האם הוא נתן ערך מוסף ליצירה.

מסיבה זו, אף שסריקת ספר אינה מקנה זכויות יוצרים לסורק, אולם ריטוש (ניקוי) של הספר הסרוק שמשפר את איכות הקריאה בצורה ניכרת, ייתפס כיצירה ואסור יהיה להעתיק ממנו ולגזול את פרי יגיעו.

באוצר הספרים הזה, כבר בשלב הראשון של העלאת חומרים, אפילו כאלה שפורסמו ב'ספריא', מושקעת עבודה של פתיחת ראשי תיבות, ניכוש טעויות (לפעמים חמורות) ועוד. ולכן אנחנו מפנים את כל המעוניינים, לאתר המקור שממנו לקחנו את הטקסט הראשוני, למרות שלפי תנאי הרישיון שם איננו צריכים לציין זאת, וזאת בכדי להקל על מי שירצה לקחת טקסט שלא אנחנו יצרנו ולהדפיס אותו.

מה שהוקלד והוגה כאן, לא נועד להדפסה מסחרית, אלא לשימוש של הלומדים בלבד.

זה מאפשר לנו לקבל המון חומר ממכונים שאינם מוכנים להעמיד את פרי יגיעם למדפיסים אחרים, אלא רק לתועלת הלומדים ולעילוי נשמה וכדומה.

הטקסטים עומדים ויעמדו בחינם לכלל הלומדים, קהל המתרבה והולך בלימוד מקוון או ממוחשב.

תוכל להעשיר את הידיעה באוצר:אודות#הערה באשר לזכויות יוצרים. שמחתי לעזור, ערב טוב. אוצר האוצר (שיחה) 19:48, 22 באפריל 2020 (UTC)

תודה על המענה.

אכן, אם ישנו ערך מוסף משמעותי הדבר יחשב ליצירה חדשה, והדבר נתון לשיקול הדעת של הערכאה מולה יתנהל דיון כזה. בכל אופן ברור שיש איזה קו בין מה נחשב ליצירה למה לא נחשב. לצורך העניין ברור שפתיחת ר"ת בסיסית אינה נחשבת ליצירה, אך ככל הנראה לא תסכים איתי על כך.

באופן מעשי, אני מסכים שספר שנראה בחוש ש"פנים חדשות באו לכאן" בהשוואה למקור יש מקום לדבריך, אך במידה ולא - קשה לי להסכים.

הערה צדדית, כאשר השוותי נוסח מכאן ומספריא אין הבדלים. אפילו כאלה שרואים בנקל.

אני מציע לקרוא את הדיון הבא בויקיטקסט, הובאו שם חוות דעת של משפטנים. אולי נצליח להגיע להבנה 37.60.47.149

ערב טוב, אני רואה שכבר אוצר האוצר אמר והסביר את עיקרי הדברים בצורה ברורה. רק אוסיף כמה נקודות: א. בנוגע לויקיטקסט הייתי ממליץ לך לעיין בדיונים במזנון שם הנוגעים לעניננו, כנראה שלמרות ה'מסקנות' שהם הסיקו לגבי ספרים שהם לקחו וכנראה השקיעו בהם מאמצים רבים, הם נמנעים מלקחת ספרים מאתרים שיש להם זכויות יוצרים, כולל מאוצר הספרים. מה שמטיל סימן שאלה גדול על האמונתם בדין המשפטי הנ"ל. ב. כל הטקסטים שנמצאים באוצר ומקורם ממקורות ללא זכויות יוצרים (ספריא, לדוגמא) נמצאים הרי גם במקור כפי שאנו מקפידים לציין בתחתית כל עמוד שכזה, ואם כן המעוניין בהם אין לו כל סיבה לקחת את הטקסטים מהאוצר, אם לא שהוא חפץ בשינויים שנעשו בו מעל גבי האוצר, מהגהה וכדומה כפי שהזכיר אוצר האוצר ועד אופן החלוקה לקטעים ואופן ההצגה שגם הם לכל אדם שמכיר את עולם הספרים, הדיגיטלי במיוחד, יש ערך אדיר. מי אדיר (שיחה) 20:44, 22 באפריל 2020 (UTC)

ערב טוב ותודה רבה.

בנוגע להתנהלותם, זה לא מדוייק, כיוון שהספרים העיקריים עליהם נסוב הדיון עדיין נמצאים שם לאחר שהשמיטו מהם את הכותרות פרי יצירתו של המתלונן.

אף יותר מכך, כתוב שם בפירוש שנלקחים טקסטים גם מפרוייקט השו"ת.

מעשית, כיון שלא ראיתי לעת עתה ערך מוסף בטקסטים שמקורם ספריא וכדו' אכן כשנזקקתי לקחתי מהמקור. השאלה היא על ספרים שהוקלדו כאן.

כמובן, אני לא מדבר על הערות שוליים פרי עטם של מתנדבי האוצר, ולא על כותרות וכדו', אלא על הטקסט הגולמי בלבד.

האם על טקסט כזה שלכל היותר נפתחו בו ראשי תיבות פשוטים, לא נעשתה עבודה מול כתבי יד או השוואה בין גרסאות. פשוט הקלדה של PDF. האם על דבר כזה יש זכויות יוצרים לדעתך?

בברכה 37.60.47.149

בנוגע לויקיטקסט, איני מכיר את התנהלותם אני רק יודע ששוררת שם בוקה ומבולקה, כך שלסמוך על קטעי משפטים מתוך ספר החוקים מפי מומחים למשפטים לא הייתי ממליץ, עורך דין טוב מייעץ לך רק אחרי שתשלם לו טוב, מגן במגן מגן שווי כבר שמענו.

הטקסטים שהוקלדו באוצר עברו, עד כמה שראיתי אני, שינויים מרחיקי לכת מכל בחינה שהיא, וכל אדם שמתעסק בעריכה תורנית יכול לומר לך כמה שינויים שאולי יכולים להראות מינוריים ברמת הקטסט משפיעים על 'מהות' הטקסט באופן משמעותי ביותר [ספר שהמקליד הוסיף בו כמה מילים שנראות מוכרחות, יכול לשנות משמעות של קטעים שלמים], כך שלא מומלץ גם לקחת טקסט ממישהו אחר ו'לעבור' עליו בנסיון לנקות אותו משינויים, כבר זיהיתי בכמה וכמה אתרים דברים כאלה ובעלי הטקסט המקורי יכולים בקלות לזהות זאת. בכל מקרה, תנאי זכויות היוצרים של האוצר לא השתנו בעקבות דעתם של המומחים הנ"ל, ועדיין חל איסור מוחלט להשתמש בכל תוכן שמקורו באוצר או בתוספות ובשיפורים שעבר טקסט כלשהו באוצר, אלא לשימוש אישי לא ציבורי ולא מסחרי. מי אדיר (שיחה) 21:14, 22 באפריל 2020 (UTC)

ליתר ביטחון, טובה ההתנהגות הנוכחית שלנו שבה אנו מאפשרים להעלות טקסטים ממקורות זרים רק אם פורסמו תחת "רישיון נחלת הכלל", מה שגורם לנו "להפסיד" את הטקסטים של ויקיטקסט. אם הם אכן לא נזהרים מספיק בדיני זכויות יוצרים, אנחנו לא רוצים ללמוד מטקסט שנלקח שלא כדין ממישהו. קהל הלומדים כאן הוא קהל מאמין שאצלו המטרה לא מקדשת את האמצעים ולכן נמשיך בעזרת ה', ככל שהדבר תלוי בעצתי, להקפיד על כך, ולא לבזוז את יגיע כפיהם של אחרים.

הרציונל של ההקפדה על הטקסטים אינו צבירת עושר דמיוני, כפי שברור לכל בר דעת, אלא אמונה חזקה במטרת המיזם - ספרייה מקוונת/ממוחשבת נגישה חינם לכל, ברמה משתפרת והולכת של הגהה והערות. והבנה - של המובן מאליו - שאם יתאפשר להעתיק את כל התוכן כאן, זה יהיה פיתוי חזק מדי למישהו שלא יאהב משהו כלשהו, לנסות לחקות את המיזם, ובעצם לגרום לפיצול הכוח ההתנדבותי של לומדי בית המדרש. המטרה היא שכולם יהיו כאן, וישפיעו "מבפנים", הקהילה מגוונת וככל שהיא תגדל היא תהיה מגוונת יותר וכך כולנו נוכל להשפיע על כללי העריכה, העיצוב וכדומה. ה"בעלות" של האתר, נועדה לארגן אותו כך שיצליח לשרוד לאורך שנים ולרכז את הכוחות המובחרים של עולם העריכה התורנית למיקוד אחד. אוצר האוצר (שיחה) 21:37, 22 באפריל 2020 (UTC)

תודה, היטבת להגדיר את תחושותי שהתקשתי להעלות על המקלדת, הציבור מרגיש מי בא לתת ומי בא לקחת. לגופו של דיון, בעקבות הדיון שהתפתח התייעצתי עם ידיד, עורך דין במקצועו, מתמחה בתחום זכויות יוצרים, הנה תורף דבריו:

ענין ההקלדה הוא נושא מורכב מאד שנתון לפרשנות ובדרך כלל גופים נמנעים מלהיכנס לנישה צרה ולא בטוחה זו. אבל בנוגע להקלדת ספרים ישנים ובפרט ספרים שנדפסו בכתב רש"י אין כל ספק כי הפיכתם ל"קריאים" על ידי עצם הקלדתם, ובכתב דפוס, וכן פתיחת קיצורים וכדומה, הרי הם כיצירה חדשה לכל דבר. כדוגמה לנושא זה הוא מזכיר את המיזמים "אוצר החכמה" ו"אוצרות השו"ת" שמשתמשים בסריקת ספרים ישנים וניקוי הסריקה. החלפת פונט הרש"י המודפס בטשטוש בפונט קריא ממוחשב הם הרבה יותר מניקוי דף סרוק לכל הדעות, עכת"ד.

בקיצור, לא כדאי. מתוך הדברים עלה נקודה נוספת מי שמגדיר את עצמו "משפטן" באופן כללי, הרי הוא דובר שקר, אין כזה דבר משפטן, יש משפטן לענייני ממונות/משפחה/זכויות יוצרים וכן על זו הדרך. עכ"פ אלו דבריו של משפטן לענייני זכויות יוצרים, ובזה יצאתי ידי חובתי. סיני ועוקר הרים (שיחה) 21:52, 22 באפריל 2020 (UTC)