ביאור הגר"א/אורח חיים/שלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:50, 21 ביולי 2019 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שלז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) ס"א בין כו'. לשון הרמב"ם וכ' המ"מ שסמך על מ"ש שסרב בקעה וכו' וכ"כ המפ':

ואין נתלין כו'. שם:

עלה כו' ואם כו'. שם ל"ק כאן כו' ואב"א כו' ופי' המ"מ שאפי' עלה מבע"י במזיד ע"ד לישב שם בשבת מותר לירד וז"ש בכל גוונא אבל הטור כ' דוקא כשהיה דעתו כמש"ו וי"א כו':

ודוקא כו' אבל. שבת מ"ה א' ושם קנ"ה א' טעמא דנעץ כו' ועירובין ל"ב ל"ג ל"ד:

וכ"ז כו' אבל. שם ל"ד וערש"י בשבת פ"ב א' ד"ה ואינו מקנח בצרור כו' אבל ל' הרמב"ם וש"ע ואין משתמשין במחובר כו' ולמדו ממ"ש בשבת קכ"ה ב' קא משתמש במחובר לקרקע וע' ב"ח וט"ז:

(ב) ס"ב אע"פ שמצד א'. לאפוקי משני צדדין כרבה שם:

(ג) ס"ג שמשקין. מ"ק ב' ב' משום חורש וזורע:

(ד) ס"ד ואם הוא. עפ"ה דשביעית מתני' ב':

(ו) ס"ו והוא כו' וגם. ע' סי' שי"א ס"ח מש"ש:

(ח) ס"ח בין כו'. בגיטין ז' ב' כ' רש"י ד"ה עפר דשל חרס א"צ לינקב ותוס' שם ד"ה עציץ כ' להיפך וראייתם ממש"ש אר"ז עציץ נקוב המונח ע"ג יתידות כו' ואע"ג שהספינה אינה נקובה ובמנחות פ"ד ב' עציץ אעציץ ל"ק כאן בנקוב כו' ספינה אספינה ל"ק כאן בספינה של עץ כו' ומדלא קאמר בספינה ג"כ כאן בנקובה משום דאין דרך להיות נקובה ואפי' אינה נקובה בשל חרס כנקובה והתוס' שם ושם כ' להיפך וראייתם ממ"ש בגיטין כ"א א' כתבו על חרס של עציץ נקוב אלמא דבחרס בעינן נקוב ובשבת צ"ה ב' ה' מדות בכלי חרס כו' ניקב כשורש קטן טהור מלהכשיר את הזרעים וסתם עציץ בכ"מ של חרס הוא ומפרשים להיפוך דספינה של עץ הוא ולהכי לא בעי נקיבה וע"ש בתוס' דגיטין ובמנחות שם ותחלה היה רגיל ר"ת כו' ובשבת פ"א ב' האי כו' וע"ש רש"י ד"ה האי פרפיסא עציץ נקוב כו' ויש לחוש לשני הפירושים הנ"ל וא"כ אפי' אינו נקוב אסור בין כו' ובירושלמי מ' כדעת רש"י והביאו הרא"ש בה' ערלה וכ"פ בטור י"ד סימן רצ"ד וז"ל הירושלמי פ"א דערלה סוף הלכה ב' הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה ר' יוסי אמר מפני שהשרשין מפעפעין אותו ר' יונה מפיק לישנא כלי חרס עומד בפני שרשים. ר"ל בתמי'. הרא"ש שם וע"ש בירושלמ' דמספקא אם חשוב ג"כ כנקוב בזרעים וע"ש אבל הרמב"ם בפ"י מה' מ"ש ונ"ר וש"ע י"ד שם כ' סתם עציץ אפי' אינו נקוב:

יחור. קכ"ד ב':

(יא) סי"א השורה כו'. צ"ע דבזבחים צ"ד ב' מ' דפטור ועוד דא"כ אף בזרע פשתן יתחייב משום זורע והרמב"ם וש"ע סי' ש"מ סי"ב כ' משום לש וע' גמ' שם וכן הקשה מ"א:

ומותר. עסי' שכ"א סי"א:

(יג) סי"ג לפיכך כו' אבל כו' ואם. שבת שם:

ומותר. שם קנ"ג ב' התם ובגאוזא כו' וסוכה כ"ה ב' העושה סוכתו בין האילנות כו':

ובלבד. שבת קנ"ד א' הכא בכלכלה כו':

בור כו'. עירובין ק' א':

ולא כו'. טור:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.