שו"ת הרא"ש/כ/יב
שו"ת הרא"ש כלל כ - סימן יב
[תשובה מה ששאלת בשם ר"ת שאם היתה כל הריאה דבוקה לדופן בלא פילוש ובלא שום פירוד שהיה מתיר בשם ר"ת לא אלא בשם גדולי אשכנז הקדמונים שאמרו בשם הגאונים ונתנו טעם לדבר דכיון שנדבק כל הריאה מצד אחד אל הדופן ואין צמחים סביב הדבוק ודאי מחמת מכה שהיתה בדופן ירדה ליחת המכה על כל הריאה וכשהתחילה הליחה ליבש נדבקה הריאה בדופן ואלו היה בא הדיבוק מחמת מכת נקב הריאה שיצא ליחה משם ונדבק בדופן היאך יכול להיות שתדבק כל הריאה מצד אחד אל הדופן כי נקבי הריאה דקין הן וכנגדן יורדין הליחה אל הדופן ולא היתה כל הליחה נסרכת אל הדופן סביב נקבי הריאה וגם אין דרך שתנקב הריאה ותפחת כנגד כל הדופן דאז לא היתה הבהמה חיה רגע אחד וסברא מרווחת היא ושאלתי וא"ל שכך היו נוהגין האשכנז בימים הראשונים והיו מפרידין הריאה בנחת מן הדופן ואם היתה עולה בנפיחה מכשירין אבל עתה אשר פשטה הדעת באשכנז להחמיר לא נהגו להתיר.]
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |