אבני נזר/אבן העזר/שעב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר שעב

סימן שעב

א

א) (דף מ"ב ע"ב) גמ' איבעיא להו מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה או לא ת"ש כהנת שנתערב וולדה כו' ובתוס' דהך איבעיא אתיא אף אליבא דר"ל דסבר מעוכב גט שיחרור אוכל היינו במפקיר אבל הכא חצי עבד וחצי בן חורין, ובפנ"י תמה דהא חלק משוחרר פוסל כדאיתא דחלק זר פוסל ומזה העלה דלא כתוס', ולדידי קשה ג"כ דבת"כ פ' אמור מבואר להדיא דחצי עבד וחצי ב"ח אינו אוכל, עוד קשה מה מייתי ראי' מדרב משרשיא ולא הביאו ממתני' דיבמות כמו שתמה ר"י פיק ז"ל, גם מה תירץ הש"ס דאם יבא אלי' ויאמר דעבד הוא קנין כספו הוא הא נתייאשו זה מזה וקי"ל דנתייאשתי מפלוני עבדי יצא לחירות וכמ"ש התה"ד סי' ש"י בטעמא דקם דינא בספק ויבם עיי"ש:

ב

ב) ונראה דהנה במעוכב גט שחרור לא נשאר לרב רק קנין איסור והיינו מה שאסרו בב"ח כמ"ש הרשב"א וא"כ בחצי עבד הרי אסור לישא בת חורין מצד עבדות שיש בו ולכך הוי כולו קנין כספו, אלא שיש לדון בזה שהצד חירות אין בו איסור אלא שהצד עבדות מעכב בו, אך אם נאמר שחצי עבד שקידש אין קידושיו קידושין א"כ גם הצד חירות אגוד גבו, אבל אם יש לזר שותפות בו א"כ בלא חלקו של כהן אסור בבת חורין ואין קידושיו קידושין, קי"ל בזה יכול וזה יכול לענין שבת ולענין מושב ומשכב דלא הוי כעושה מעשה וה"נ לא מקרי הכהן האוסר:

ג

ג) והנה סתם ספרא ר' יהודא דאמר בסנהדרין (פ"ה:) דגונב חצי עבד חייב, והנה עבד נתמעט ממאחיו יצא זה שאין לו אחוה ופירשו התוס' שבניו אין להם אחוה, והיינו משום שאין זרעו מיוחס אחריו, ועל כורחין דר' יהודא סובר דחצי עבד שקידש קידושיו קידושין דאל"כ אין זרעו מיוחס אחריו כמ"ש התוס' פרק השולח (מ"ג) וכיון דקידושיו קידושין ע"כ אינו אוכל בתרומה, אבל לדידן דקי"ל חצי עבד שקידש הוי ספק קידושין שפיר בעי אם אוכל בתרומה:

ד

ד) והנה הר"ן בתשו' נשאל בהא דאין מתירין את הנדר עד שיחול אם יכול לישאל בבין השמשות והשיב דאי ספיקא לקולא מקרי לא חל הנדר וכמו כן אם הוא לחומרא הוא להיפוך, ולפי זה לדעת הרמב"ם כל אחד מותר בב"ח ואין לו בו שום איסור ואמאי אוכל בתרומה דאפילו אם עבד הוא לית בו לא קנין ממון ולא איסור, אך לפמ"ש המל"מ בפ"ח מהלכות גירושין וז"ל דבשלמא ההוא דהר"ן אליבא דחד מיהו חל הנדר וכיון דמשום ספק אסור חל הנדר מקרי אבל הכא כפי כל הצדדים הוה כריתות עייש"ה וה"נ כיון דממנ"פ הוי כהן או עבד כהן מותר לאכול:

ה

ה) אך נראה דלפי ההו"א דלא אמרינן אם יבא אלי' ואף דממנ"פ אית בי' צד ממון או שהוא כהן ה"ה נמי לענין איסור, וצ"ל כיון דמ"מ לענין קידושין אית בי' זכות שאם יקדש ב"ח לא יהי' אלא ספק קידושין קנין מקרי וה"ה בחצי עבד כנ"ל, וע"כ לא מביא ממתני', דהא סתם מתני' ר"מ ושמעינן לי' בפרק ספק אכל (י"ח.) דס"ל כר"א דלא בעינן חתיכה משתי חתיכות וממילא ספיקא דאורייתא לחומרא ע"כ הביא מדר' משרשיא, ובזה ניחא דאם יבא אלי' כו' ואף שנתייאש מ"מ לצד איסור לא מהני יאוש, ואף שמותר לישא ב"ח מ"מ אם יבא אלי' יהי' אסור לישא ב"ח ודו"ק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.