גליוני הש"ס/תענית/טו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־04:55, 23 באוגוסט 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


דף ט"ו ע"א

אפר מקלה. נ"ב ע' רש"י וע' רשב"ם ב"ב ס' ב' ד"ה אפר מקלה:

רש"י ד"ה ה"ג לא הכל לאורה כ' דישרים עדיפי מצדיקים. נ"ב צ"ע מנוסח פסוקי דזמרה דשבת בפי ישרים תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים תתהלל ומשמע דנקט סדר המדריגות ממטה למעלה דחסידים עדיפי מצדיקים וקדושים עדיפי מצדיקים וא"כ ה"נ צדיקים עדיפי מישרים וראיתי במהרש"א בח"א שעמד ע"ז ונלענ"ד דד"ז פלוגתא דתנאי ע' תוספתא שקלים פרק ב' נכנס לתרום את הלשכה היו מפשפשין בו כו' ומדברין עמו משעה שנכנס ועד שעה שיצא לקיים מה שנא' והייתם נקיים מד' ומישראל ואומר ועשית הישר והטוב בעיני ד' הטוב בעיני שמים והישר בעיני אדם דברי ר"ע ר' ישמעאל אומר אף הישר בעיני שמים ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקי"ם ואדם כו' ונ' דר' ישמעאל נמי מודה דישר משמעותו בעיני אדם אלא דמוסיף דהוא כולל ג"כ בעיני שמים (וכן משמע ממאי דאמר ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקי"ם ואדם] והנה תואר צדיק הוא בינו לבין המקום לבד ע' קידושין מ' א' דטוב לשמים ורע לבריות ג"כ נקרא צדיק ורק צדיק טוב הוא דלא מיקרי עש"ה וא"כ עצם תואר צדיק הוא רק בינו לבין המקום וע"כ לר"ע דישר הוא בעיני אדם היינו דמורה לבד על טוב לבריות בינו לבין חבירו לכן צדיק בינו לבין המקום עדיף ומשא"כ לר' ישמעאל דישר הוראתו תרתי בעיני אדם ובעיני שמים היינו דהוא טוב במה שבינו לבין חבירו וגם במה שבינו לבין המקום לכן ישר עדיף מצדיק דהוא בינו לבין המקום לבד וא"כ כיון דהדבר פלוגתא דתנאי אין קושי' עוד מסתירת הך דכאן לנוסח פסוקי דזמרה הנ"ל:

רש"י ד"ה ובקבלה כ' לא קרינן לי' קבלה. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קי"ב וע' שו"ת חות יאיר סי' ט' וע' חולין קל"ז א':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף