אבני נזר/חושן משפט/קמח
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה ועש"ק קדושים כ' למב"י תרנ"ד סאכטשאב.
- שוכ"ט לכבוד אהובי ידידי הרב הגדול המפורסם צמ"ס מו"ה יואב יהושע נ"י האבד"ק גאסטנין.
אשר הוקשה לכבודו בהא דתוספתא פ"ז דזבחים דהאוכל חטאת העוף הבא על הספק מטמא בגדים בבית הבליעה, הא עזרה רה"ר וספק טומאה ברה"ר טהור, ואף שלא נולד הספק בנטמא רק במטמא דומה למתניתין טהרות פ"ו מ"א דמתעלף:
הנה תירוץ קושיא זו לא רחוקה היא למעיין בתוס' סוטה (כ"ח) בד"ה ברה"ר דלא אמרינן ספק ברה"ר טהור אלא במקום שהטומאה היתה יכולה להיות גלוי' לכל, אבל ההוא דנדה המקור מקום סתר ולא שייך למימר בי' רה"ר, וע"כ המתעלף הי' אפשר להיות גלוי ע"י סימנים אם חי אם מת (כן צ"ל לפי דברי תוס' הנ"ל] אבל האוכל חטאת העוף הבאה על ספק אי אפשר לרבים לידע אם נתחייב חטאת עוף אם לא, ועוד דלא דמי למתעלף דהספק אם עכשיו חי ברה"ר או מת ברה"ר וכל הספק על מציאות שברה"ר, משא"כ באוכל חטאת עוף הבאה על הספק אין הספק רק אם נתחייבה בהביאתה:
אך הביאני כת"ר להסתפק אם טומאת אכילת עוף טהור נדחה בציבור, דיש לומר כמו שטומאה יצאה מגופו אינו נדחה כמו כן בנכנסת לגופו, שהרי המשמשת אעפ"י שלא פלטה דינה כרואה קרי ופשוט שאינה נדחה בציבור אף שאין יוצאה מגופה כי אם נכנסת לגופה, ויש לומר דאוכל נבילת עוף טהור טומאתו מעצמו דאין לומר שקיבל הטומאה מהעוף טהור, דאיך יהי' הטפל חמור מהעיקר, דהעוף טהור (חסר הסיום):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |