שו"ת מבי"ט/א/קסח
|
< הקודם · הבא > |
ראובן מכר קרקע לשמעון ובעל המצר היה בכפר בורח מחמת המגפה ואחר כמה חדשים שבא ידע שראובן מכר הקרקע והביא לב"ד מעות המכר ואמ' שהיה רוצה אותה כי לא ידע כי אם עתה בחול המועד של פסח ומיד אחר המועד הביא המעו' והלוקח טוען שכיון שלא היה בעיר שאין בו דין מצרנות וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ג דשכני' היה בן המצר במדינה אחרת או חולה או קטן ואחר זמן הבריא החולה והגדיל הקטן ובא ההולך אינו יכול לסלקו וכו' ובזה הורו הגאונים ז"ל ובן המצר טוען שהו' היה קרוב לכאן והיו יכולים להודיעו וכשבא הביא המעות כמו שמכר:
תשובה נראה כי יש לו לבעל המצר זכות לקחת הקרקע כי מה שכתב הרב נראה שאינו אלא כשהלך למדינה אחרת מפני שהוא רחוק ואם אחר כך היה יכול לוקח ליקח לא היה המוכר יכול למכור שהלוקח יאמר לאחר כמה שנים תצא מידי וכמו שכתב הרב ז"ל וכן משמע ממה שכתב ואחר זמן וכו' ובא ההולך נראה שהוא במקום רחוק שאינו בא אלא לזמן אבל בנדון דידן שאפילו שלא היה בא היה קרוב הרי הוא כמו אם היה במדינה שאף על פי שעבר זמן שלא ידע יכול הוא להוצי' מיד הלוקח כשידע וכמו שכת' בהג"ה מיימוני פי"ד ואם הוא רחוק בעיר אחרת אין לעכבו עד שיבוא וכו' וזמן הידיעה לתבוע נראה שסובר הרב ז"ל שכל זמן שיבוא מסלקו וכמו שכתבו בעל הטורים ובעל אדם וחוה ממה שכתב הרב ז"ל שאם סייע בעל המצר ללוקח או ראהו בונה וסותר ולא מיחה וכמו שהשיב הרשב"א ז"ל בתשובה שהביא גם כן בס' אדם וחוה ואפילו לדעת הרמ"ה שסובר שתוך יום אח' יכול לסלקו ולא יותר נראה כי מה שנתעכב ימי חוה"מ אינו מפסיד כיון שבא מיד אחר המועד שאף על פי שדנין בחול המועד אפ"ה אין ב"ד קבוע כשאר הימים ולכך נתעכב:
וכן מה שטוען שמעון שהוא אפוטרפוס ושקנה בעד היתומים נראה שאינו נאמן אם אינו כתוב בפי' בשטר שקנה ליתומים או אין עדים בדבר שהרי כתב הרב ז"ל המוכר ליתומים קטנים וכו' ובגמ' אומר ליתמי לית בהו משום דינא דבר מצרא דמשמע שהוא דבר ידוע וניכר שמכר ליתומים ממש או לאפוטרופוס בעד היתומים ובנדון זה לא הזכיר בשעת המכר שהיה קונה ליתומים ולכן יכול בעל המצר לסלקו ומה שנראה כתבתי וחתמתי נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |