שדי חמד/כללים/ח/א
|
|
כלל א חצי שיעור דאסור מן התורה אם הדין כן גם באיסור אבר מן החי עיין בחקרי לב יו"ד ח"א סי' כ"ט כן מצאתי כתוב בקונטריסי מזה זמן רב ועתה אינו מצוי אצלי לראות מה מקום להסתפק בזה ועיין למרן הב"י יו"ד סי' ס"ב (ד"ה בין) ולהרט"ז שם סק"א דמבואר דחצי שיעור אבר מן החי שוה לכל האיסורים והרב פרי מגדים בחלק שפתי דעת צדד בזה לפי מה שיש לפרש בטעמא דחזי לאיצטרופי עיין שם שמסיק כן והרב אור יקרות שהביא הרב יד דוד שם הגב"י אות א' פשיטא ליה נמי הכי וכן מתבאר מדברי הרב נודע ביהודה בס' צל"ח לפסחים על מה שהקשו בגמרא ד' כ"ב ע"ב לר' אבהו דאמר כל מקום שנאמר לא תאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה משמע מדתני ר' נתן שלא יושיט אבר מן החי לב"ן עכומ"ז משום לפני עור הא לכלבו שרי אלמא שרי בהנאה והקשה דילמא ר' אבהו סובר כריש לקיש דחצי שיעור מותר מן התורה ומיירי ר' נתן בחצי שיעור אבר מה"ח דלדידן שרי ומותר ליתנו לכלבו ורק לב"ן עכומ"ז אסור משום דלא ניתנו שיעורין לב"ן עכומ"ז ולכן נקט שלא יושיט אבר מן החי לב"ן עכומ"ז ותירץ דר' אבהו תלמיד רי"ו מסתמא קאי בשיטת ר"י דחצי שיעור אסור מן התורה ואם ק מאי איריא דנקט לאו דלפני עור ולא נקט חצי שיעור וכו' אלו תוד"ק הרי דנקיט בפשיטות דחצי שיעור אבר מן החי אסור מן התורה (ומה שקשה על דברי הצל"ח הללו דהא לסלקא דעתין דאבר מן החי אסור בהנאה אף אם נאמר דר' אבהו סובר כר"ל דחצי שיעור מותר מן התורה הרי אמרו בירושלמי פרק ששי דתרומות הלכה א' דמודה ר"ל באיסורי הנאה דק"ש אסור מן התורה עיין בשו"ת בית יצחק לידידי הגאון מפראמישלא יצ"ו בא"ח סי' כ"ט אות וי"ו):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |