שדי חמד/כללים/ו/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:13, 17 בינואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:שדי חמד: כללים ל קטגוריה:שדי חמד: כללים: ו שימוש בCat-a-lot)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png יז

כלל יז והתניא אומר בש"ס כשמקשה מברייתא דלא איירי בה אבל כשמקשה מברייתא דאיירי בה אומר והא קתני כ"כ התוס' ברכות כ"ד ע"א וביומא נו"ן ע"א ד"ה והתניא וכ"כ רבינו יהודה החסיד והרא"ש בתוספותיהם לברכות בס' ברכה המשולשת בסוגייא הנ"ל ולפי דבריהם צ"ל דבשבת ק"ג ע"ב והתניא ר"ש אומר ועשה אחת וכו' ל"ג והתניא אלא והקתני דהא אברייתא דאיירי בה ומייתי לה הש"ס מקמי הכי קאי ותמיה לי שלא ראיתי מי שהעיר בזה והקשה הרב יבין שמועה בכלל תצ"ו דבפרק קמא דעבודה זרה ד' יו"ד ד"ה והתניא יום גנוסיא כתבו התוס' מהשתא בעי לאתויי בריתא דמייתי בסמוך כולה אלא השתא מייתי מינה בקיצור אם כן היכי אמרינן בתר הכי והתניא הוה ליה למימר והא קתני אלא (קבעו לכלל תצ"ז) שסוברים התוס' כי כשהמקשה הקשה מברייתא אחת מקצר אותה כי הדר פריך מההיא בריתא עצמה שמביאה באורך אומר בלשון והתניא ואינו אומר והא קתני כדי שלא יבין התרצן דהיא בריתא אחת והוא קיצר אותה אמנם בברכות דאינו מקצר ואינו מאריך אלא כמו שהביא אותה קודם מביאה אחר כך אם כן אם הבריתא גופה היא הוה ליה למימר והא קתני ולא והתניא עכ"ל ובמחכתה"ר דבריו דחוקים לדעתי העניה דמאי איכפת ליה אם יבין התרצן שהיא הבריתא שהביא בתחלה בקיצור ויותר נכון הוא מה שתירץ הרב לשון למודים בחלק א"ח סי' ט"ל דדוקא כשכבר הביא הש"ס לשון הבריתא עצמה ושוב בא להקשות ממנה ולסתור דברי האומר בהיפך שייך לומר והא קתני אבל כשלא הביא עדין אותו הלשון שבברייתא שממנו מקשה אין שייך לומר והא קתני דמשמע דבלשון הבריתא דאייתינן קתני הכי ואין זה אמת דאכתי לא אייתינן ההוא לישנא ושייך לומר והתניא כיון דהשתא הוא דמייתינן להאי לישנא דבריתא אלא שגם בזה יש לפקפק שכמדומה לי יש באיזה מקומות שמקשי מסיפא דבריתא דלא אייתי לה עד השתא ואומר והקתני סיפא וכו' והכא נמי בההיא דעבודה זרה הוה מצי למימר והא קתני בה יום גנוסיא שלו ויום גנוסיא של בנו ועיין בנדרים ד' ד' ע"ב והתניא איפכא שאני אוכל לך וכו' וכתבו הר"ן והרא"ש דבריתא אחריתי היא מדלא קאמר והא קתני סיפא ועי"ש בתוס':

ובחילוק שבין והתניא תיבה אחת לוהא תניא בשתי תיבות כתב הרב"א באס"ז למס' ביצה ד' כ"ה ע"א אמ"ש בש"ס התם לא קעביד מעשה הכא קעביד מעשה והא תניא בניחותא דחיה שקיננה בפרדס צריכה זימון והא תניא גרסינן וכן הוא בספרים ול"ג והתניא משום דאין קושיא אלא סיוע הוא וכו' עי"ש מבואר דהחילוק שבין קושיא לסיוע הוא בין תיבה אחת והתנן והתניא לשתי תיבות והא תנן והא תניא ולמדנו ג"כ מדבריו דבמקום שהוא סיוע צריכים אנו לגרוס כן דאף אם אין כתוב כן בספרים אם הדבר מוכרח שהוא סיוע וכתוב והתניא תלינן בטעות ואמרינן דצ"ל והא תניא וזה סיוע גדול למ"ש במכתב לחזקיהו ד' ע' ע"ד הרב צמח דוד בכללים שבח"ב במערכה זו ד' ח"י ע"ג (שכתב חילוק זה בשם הרב בנימן זאב סי' רכ"ה והצ"ע דבמ"ק ד' י"ט ע"ב איתא והתניא והוא סיוע) דכונת בעלי כלל זה היא לומר דכי תמצא בהיפך צריך לתקן והרבנים בס' משק ביתי סי' קע"א האריכו להשיב על כלל זה ממקומות רבים וגם אני הדל בחי' למס' קמא הבאתי עוד איזה מקומות בש"ס היפך כלל זה וגם בגליון ס' משק ביתי רשמתי מאז ע"ז אבל האמת נ"ל ההדיוט שכונתם כמו שכתבתי והמעיין בדברי הרבנים הנז"ל יראה שכלל זה נקטו ליה שרים רבים הליכות עולם וב"ז וגופי הלכות ושל"ה וגם אני הדל הבאתי דברי הרב"א באס"ז דביצה הנ"ל וחלילה לומר על כולם ונעלם אחרי שהסתירה מפורשת במקומות הרבה ובהכרח לומר שזו היא כונתם. והרב המגיה בס' מש"ב תמה דבה"ע כתב וכן אומר רש"י בפ"ק דב"ק והא תניא בניחותא גרסינן ליה וחזר על כל הפרק ולא מצא שכ' רש"י בזה אלא בד' י"א ע"א ושם תופס רש"י והתניא בניחותא והיא ראיה להיפך כמו שהקשו מרן בכלליו ודעמיה ובהכרח צ"ל שכן היו גורסים בדברי רש"י ואומר אני דלפי זה יש ללמוד מדברי רש"י שכונתו לתקן הגירסא ולגרוס והא תניא שאם אין חילוק בהגירסא כי אם בהקריאה היה צ"ל בניחותא קרינן וק"ל. עתה הגיע לידי ס' אזן אהרן וראיתי להרב בד' כ"ט ע"ב שהביא בשם השל"ה החילוק שבין והתניא (שהוא קושיא) לוהא תניא (שהוא סיעתא) וכתב ע"ז ובדפוסים שבידינו ברב התלמוד ליתא לכלל זה ואדרבא רש"י ותוס' ברב המקומות כותבים והתניא בניחותא ואם כדברי הרב אין צריך לפרש כי עין רואה שהוא שתי תיבות עכ"ל הנה לא ראה הרב שכבר עמדו בזה רבנן קמאי וגם לא ראה שיש עוד כמה רבנים גדולים שכתבו כלליה דרב של"ה כאמור למעלה ובעניותי נכון הדבר כמו שכתבתי שכונת בעלי הכלל הזה הוא שכן צריך לגרוס והתניא על קושיא והא תניא לסיעתא. עתה נדפס ס' פדה את אברהם להרב הגדול מוהר"א פלאג"י יצ"ו ובמערכה זו אות א' כתב ראיתי בכללי ר' ישעיה סג"ל דבחלקות תשית למו מבתמיה לנחותא דבתיבה אחת והתנן והתניא הוא בתמיה ובשתי תיבות והא תנן והא תניא בניחותא עכ"ד וכמה דפוסי מהתלמוד עברתי ולא חזיתיה כי האי סימנא והדפוס מהתלמוד שהיה בידי הקדש לא ידעתי מאין תמצא ומאור הגולה רש"י על הש"ס שכותב בניחותא אין ספק דלא היה לו אותו דפוס דאי לאו הכי הא מובן מאליו לפי הכלל ועתה ראיתי בס' אזן שמואל מ"ש בזה וכנראה דלא ראה להרב פחד יצחק מערכה זו דף ב"ן ע"א אלו דברי הרב יצ"ו ולפי הנראה בטעות נכתב אזן שמואל וצריך להיות אזן אהרן וכללי ר' ישעיה וס' פחד יצחק מערכה זו אין אצלי והעתקתי דב"ק להועיל למי שנמצאים בידו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף