חובות הלבבות/שער עבודת האלהים/ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חובות הלבבות שער עבודת האלהים ח

פרק ח.

אמרה הנפש: התעסקת ברפואתי והעלית ארוכתי, והוכחתני והגדלת והשקפת באורך, וגלית חשכת האולת מעלי, אלא שנשאר עלי עדיין ממפסידי עבודת האלקים ענין אחד, אם תרפאני ממדוהו ותסיר ממני דאגתו אנצל מן הגדול שבמדוים ואהיה קרובה לרפואה מכל נגעי.

אמר השכל: ומה הענין שהוא אצלך כאשר זכרת.

אמרה הנפש: מה שמצאתי בספרים מענין ההכרח והגזרה והממשלה והחפץ שהכל לאלקים בכל מה שברא מקופא וצמח וחי מדבר, כמ"ש: כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ (תהלים קלה, ו). ואמר: ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם (ש"א ב, ו). ואמר: מי זה אמר ותהי ה' לא צוה. מפי עליון לא תצא הרעות והטוב (איכה ג, לז - לח). ואמר: יוצר אור ובורא חשך עושה שלום וגו' (ישעיה מה, ז). ואמר: אם ה' לא יבנה בית שוא וגו'. ואומר: שוא לכם משכימי קום וגומר (תהלים קכז, א - ב). והרבה ממה שדומה לזה, מה שיורה כלו כי האדם ושאר החיים הכינם הבורא לזיון העולם הזה, ואם יניעם ינוע ברשותו וכחו ויכלתו, ואם יניחם ינוחו ממעשיהם, כמו שאמר: והוא ישקיט ומי ירשיע (איוב לד, כט). ואמר: תסתיר פניך יבהלון וגו' (תהלים קד, כט). וכל דברי הראשונים בכל ספר מודים מכל הענין הזה מבלי מחלוקת בו, ונמצא בספר התורה מה שחולק עליו, מה שמורה כי המעשים הנראים מהאדם נתונים ברשותו, והוא בוחר בהם בחפצו והם הווים ברצונו ובחירתו, ועל כן התחייב בגמול ובעונש על העבודה ועל העבירה, והוא מה שאמר הכתוב: ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע. ואמר: ובחרת בחיים (דברים ל, יט). ואמר: מידכם היתה זאת לכם. ואמר: כי פעל אדם ישלם לו (איוב לד, יא). ואמר: אולת אדם תסלף דרכו (משלי יט, ג). וכל מה שיש בספרינו מתורה ומצות ומוסר, מורה על בירור הענין הזה, וכל מה שיש מגמול העבודה ועונש העבירה, הכל מורה כי מעשה האדם מונחים אליו, וכי כבוד האלקים נקי מטובתו ורעתו, וצדקותיו ומעוותיו, והענין אצלי קשה והפיק בין שני הענינים קשה מאד, ואם יש רפואה למדוה הזה, ירפאני הקל ממנו על ידך.

אמר השכל: אין במה שזכרת מקושי ההפקה, בין שני אלו הענינים הנמצאים בספרים, ממה שימצא ממנו בפועל בדרך הבחינה, והוא מה שאנחנו רואים ממעשה האדם שיהיו כפי דעתו וחפצו בקצת העתים, ויהיו שלא כרצונו וכונתו בקצתם, והם יורוך כי יש לבורא יתעלה ממשלת עליו ושהוא תחת מאסרו, יתיר לו מה שיחפוץ וימנעהו ממה שאינו חפץ, ויראה לך ממנו גם זה בתנועת לשונו ושמעו וראותו, ואני רואה אחר כך שהגמול והעונש עוברים עליו כפי מעשיו ותנועותיו לעבודת האלקים ולהמרותו, וכבר ארכו מחלוקת החכמים באופני ההפקה בין ההכרח והצדק, מהם מי שאמר כי כל המעשים האנושיים הולכים כחפץ האדם ויכלתו וכחו, מסר האלקים בידו עניניהם והשליטו בהם, וכי כבוד האלקים נקי מהם, ועל כן התחייב אליהם הגמול והעונש, ומהם מי שמשיב המעשים האנושיים וזולתם אל הבורא יתעלה, ואמר כי כל תנועה המתחדשת בעולם ממדבר ודומם הוא ברשות הבורא יתעלה וגזרתו ודינו ותחת מאסרו, אין נמלט מהם כשערה, לא פחות ממנה ולא למעלה הימנה, וכאשר הקשו עליהם בדרך הגמול והעונש, אמרו כי ענין הגמול והעונש אין אנו יודעים צורתו ולא מהלכי דיניו, והאלקים צדיק לא יעול, ונאמן במה שיעד מן הגמול והעונש ולא יעבור, נחלשו דעותינו מהשיג כח הוית חכמתו, וצדקו יותר גלוי וחסדו נראה יותר ממה שנחשדהו בדיניו, אין אלוה מבלעדיו. ומהם מי שרצה להאמין בשתי הדעות: ההכרח והצדק, ואמרו כי המעמיק בהם אינו נצול מחטא ומכשול על איזה דרך שיסבור אותם, ואמרו הנכון שנעשה מעשה מי שיאמין כי המעשים מונחים לאדם יגמל ויענש עליהם, ונשתדל בכל אשר יועילנו בו אצל הבורא בשני העולמים, ונבטח באלקים מי שהתברר אצלו כי ממשלת כל המעשים והתנועות והתועלת והנזק בגזרת ה' ורשותו ובמאמרו, וכי לקל יתברך הטענה הנצחת על האדם, ואין טענה לאדם על האלקים יתברך. והדעת הזאת קרובה אל דרך ההצלה מכל אשר קדם זכרו, כי מן האמת והנכונה שנודה בסכלות בדבר זה מחכמת הבורא יתברך מפני חלישות דעתנו וממעוט הכרתנו ובסכלותינו באופנים מאופני הטובה ולזה נעלם ממנו, ואלו היתה לנו בעמדנו על הסוד הזה תקנה, היה הבורא מגלה אותה לנו, והדמיון הקרוב בזה, מה שאנו רואים מענין חולשת הראות, שאין לו תועלת באור השמש עד שישים מסך דק בינו ובין עיניו, וכל אשר יהיה החולי יותר גדול יהיה תקנתו במסך יותר עבה, וכל אשר יקל החולי מעיניו יהיה המסך הדק יותר ראוי לו. ועוד כי אנו רואים ברוב המלאכות הגופניות פעולות, אלו לא היינו רואים אותם בעינינו והיה דברם מגיע אלינו, היינו ממהרים להכזיב המגיד בו עליהם, כמו האיסטרולוביי"ו שהוא מאזני החוזים, שאילו לא השגנוהו בראותנו, ויגיד לנו מגיד צורתו ודמותו ומה שיושג בו מתנועת הגלגלים ומקומות הכוכבים וכיוון השעות של כל עת ועת מעתי השנה וידיעת מרחקי הדברים החלוקים, והרבה מן הדברים שאינם ידועים, לא נתבררה במחשבתנו ולא עלתה ברעיונינו צורתו, וכן מה שהוא יותר קרוב אלינו מן הכלים שמשתמשים בהם המון בני אדם, הפלס, כי לולי השגת חוש ראותנו אותו לא היה מתקיים בנפשותינו שישקל שקל הצדק במאזנים, שאחד מחלקיהם יותר ארוך מן השני. ומן התימה שישקול בו שקלים רבים נחלקים בחסר וביתר באבן אחת, וממה שמשתמשים בו יתר בני אדם תנועת האבן העליון מאבני הרחים בסבוב שוה באמצעיים חלשים מניעים אותם המים, וכשאנו משליכים אבן קטנה בשטף המים הנגרים, לא היה מתעכב שעה עד שהיה מגיע לתחתיהם, ובריחים ממשקל האבן כפלים רבים, וכח האמצעיים שינועו הריחים בעבורם פחות מכח השטף הרבה, ואלו הגיד לנו מגיד ולא היינו רואים הדבר בעינינו היינו ממהרים להכחיש ולהשיב על דבריו, וזה מפני מיעוט ידיעתינו ביסודי היצירה, וחלישות הכרתנו בשרשי הנמצאים ותולדותיהם וטבעיהם וכחותם המתבודדים. ומי שהוא בסכלות אשר ספרנו בדבר שהוא בין ידיו תדיר, אין מן התימה שלא ידע מהלכי הגוזר והצדק ממשפטי הבורא יתעלה אשר הם נעלמים ונעלים ממה שזכרנו עד אין קץ, ובכמותו אמר דוד עליו השלום: ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני וגומר. ואמר אחר זה מה שדומה לו מהמסר אל האלקים במאמרו: אם לא שויתי ודוממתי נפשי וכו' (תהלים קלא, ב).

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף