רש"ש/סנהדרין/קיב/ב

רש"ש סנהדרין קיב ב

גמרא ומי שנאכל בתורת בהמתה כו' שא"נ בתורת בהמתה. כצ"ל:

רש"י ד"ה היה בה קד"מ. כונסין אותן לכיפה ומאכילין כו'. לכאורה תמוה דזה לא נאמר אלא באדם לעיל (פא ב') אבל בבהמה תניא בע"ז (יג) אין מקדישין כו' בזה"ז ואם הקדיש כו' תיעקר כו' ואיזהו עיקור נועל דלת בפניה והיא מתה וע"ש פירש"י וכ"כ הרמב"ם ברפ"ד מהל' פהמ"ק בהלכות חטאות המתות וכן לעיל (פ' א') גבי שור שנגמר דינו שנתערב באחרים דאר"י כונסן לכיפה פירש"י בעצמו ומתים ברעב:

רש"י ד"ה ור"ש היא. ודינייהו לפי חרב כו' ול"א שיחרימו אותם עמהם כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה וכל שקרב. והלכך אצטריך בהמתה. כצ"ל וכן בסה"ד:

רש"י ד"ה תרומה ביד ישראל. ונהי דבאכילה לא שרינן לה (כצ"ל) דשמא היה נותנה לכהן רשע שבתוכה. ק"ק מאי איריא רשע אפי' צדיק נמי דהא גם נכסי צדיקים שבתוכה נשרפין ולמעלה כתב דשמא ה"נ לכהן צדיק שחוצה לה:

רש"י ד"ה אלא בעיר אחרת. והעלו אותו לירושלים כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אלא לאו. ואם איתא כו' ממון גבוה הוא לישתרו. וכן אר"ש לעיל שללה פרט כו' וכסף מעשר ולמסקנא דמוקי לה דאסקוה לגוה ונפיל מחיצות היינו דוקא לרבנן דמעשר ממון הדיוט הוא (עיין בבעל המאור) אבל לר"מ דממון גבוה הוא יאכלו כשיבנה החומה דשלל שמים הוא ועיין מה שכתוב בפסחים (ז). כל זאת כתבתי לאפוקי מהתוי"ט דמשמע מדבריו דמתניתין אתי ככ"ע אפי' כר"מ. ויש ג"כ עיון בפסקי הרמב"ם דבספ"ד מהל' ע"ז פסק למתניתין דמע"ש יגנזו ובספ"ג מהל' מע"ש פסק דממון גבוה הוא ועי' בכ"מ בפ"ו מהל' בכורים הל"ד:

רש"י ד"ה ואין שאת. וה"ק קרא כי ירבה ממך הדרך או כי כו'. כצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף