רע"ב על התורה/רות/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} ::{{מרכז|'''הועתק מכת"י של הספריה הלאומית של ישראל - תודה לפרוייקט כתיב האוסף ספראי'''}} ::{{מרכז|'''The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel'''}} ==א== '''ויהי בימי שפוט השופטים.''' שהכוונה בזמן שהיתה מדת הדין שופטת את ישראל, ששופטים הוא כמו אלהי..."
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 20: שורה 20:
ולא יעלה על דעתך שהברכה המושפעת על הגוים כשישראל אינם עושים רצונו של מקום היא כמו הברכה המושפעת בזכות ישראל, כי ג"כ יש שינוי גדול בברכה, וז"ש '''וימותו גם שניהם מחלון וכליון''', (בבחינת ישראל מחלון הבאים מהימין שמתים בעון הנחש, וכליון בבחינת הגוים שבאים מהשמאל, ומדמינן צורה ליוצרה כנודע לי"ח. ועליהם אמרו רז"ל: חיצי כלים והם אינם כלים. והוא רמז לבשר הנחש הכלה ולא הכחות שבה. ואמר גם לרמוז אל השכינה אשר בעולם יצירה עשיה, שגם היא בכלל ההסתר זה מסבת עון הנחש, ולזה קרי שם מיתה, אך באמת לאו מיתת הכחות המתלבשת בהם, רק על צד ההמשל עד שיותר החזיר כענין מתיר אסורים, ואל תתמה ע"פ זה, שהרי ארז"ל במדרש מחלון זה יצ"ט כנגד ישראל וכליון זה יצה"ר כלפי עע"ז). ואפ"ה האי מיתה לאו מיתה ממש, אלא שהוא דומיא ממה שנאמר בשכינה, שאעפ"י שיש ברכה בעולם אין לה דמיון עם המושפעות בזכות ישראל, והברכה הבאה לישראל אינה כימי קדם שהיו מקבלים אותה מיד הב"ה.  
ולא יעלה על דעתך שהברכה המושפעת על הגוים כשישראל אינם עושים רצונו של מקום היא כמו הברכה המושפעת בזכות ישראל, כי ג"כ יש שינוי גדול בברכה, וז"ש '''וימותו גם שניהם מחלון וכליון''', (בבחינת ישראל מחלון הבאים מהימין שמתים בעון הנחש, וכליון בבחינת הגוים שבאים מהשמאל, ומדמינן צורה ליוצרה כנודע לי"ח. ועליהם אמרו רז"ל: חיצי כלים והם אינם כלים. והוא רמז לבשר הנחש הכלה ולא הכחות שבה. ואמר גם לרמוז אל השכינה אשר בעולם יצירה עשיה, שגם היא בכלל ההסתר זה מסבת עון הנחש, ולזה קרי שם מיתה, אך באמת לאו מיתת הכחות המתלבשת בהם, רק על צד ההמשל עד שיותר החזיר כענין מתיר אסורים, ואל תתמה ע"פ זה, שהרי ארז"ל במדרש מחלון זה יצ"ט כנגד ישראל וכליון זה יצה"ר כלפי עע"ז). ואפ"ה האי מיתה לאו מיתה ממש, אלא שהוא דומיא ממה שנאמר בשכינה, שאעפ"י שיש ברכה בעולם אין לה דמיון עם המושפעות בזכות ישראל, והברכה הבאה לישראל אינה כימי קדם שהיו מקבלים אותה מיד הב"ה.  


{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־14:52, 19 ביולי 2026

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

רע"ב על התורה רות א


הועתק מכת"י של הספריה הלאומית של ישראל - תודה לפרוייקט כתיב האוסף ספראי
The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel


א[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויהי בימי שפוט השופטים. שהכוונה בזמן שהיתה מדת הדין שופטת את ישראל, ששופטים הוא כמו אלהים, כמו שנאמר והגישו אדוניו אל האלהים. ומיד כשהם שופטים יש רעב בארץ, שאמרנו שהיא כנסת ישראל מצד שהברכה נלקחת ממנה, (כי מתחלה היו המים באים לארץ ותמציתם נשלח על פני חוצות, כמ"ש הנותן מטר על פני ארץ וגו', ועתה בסבת העונות נהפוך הוא דכתיב ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה כנודע ליודעים). וז"ש: ויהי רעב בארץ, והשכינה מסתלקת מהכסא, ובהיות ההסתלקות למעלה ג"כ יש הסתלקות למטה במלכי ישראל שמסתלקים מכסאותם והולכים בגלות, וז"ש וילך איש מבית לחם יהודה, ר"ל מהבית שממנו בא הלחם והמזון ליהודה, ומ"ש לגור בשדי מואב (היינו להשפיע שפעו על גרי הבית בלכתו בגולה כביכול הוא וב"ד, כענין איש וביתו באו. וז"ש הוא ואשתו. והטעם בעבור היותם ישראל בין גרי הבית ולומדים לעשות כמעשיהם) לכן ארז"ל כ"מ שגלו ישראל שכינה עמהם וכו'.

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ומ"ש: ושם האיש אלימלך, אלי הוא שמו של הב"ה שלו ראוי המלכות, (ואדם הראשון נקרא כן לפי שהוא היה הנשמה הכללית, חלק אלוה), ושם אשתו נעמי הם ישראל שהם נעימים במעשיהם. ומ"ש ושם שני בניו המשפיעים על נעמי הנז' הם מחלון וכליון אפרתים, מחלון וכליון כמו פישון וגיחון שהם עשר אותיות כנגד עשר ספירות, עד נהר פרת שהוא לשון פרי ולכן אמר כאן אפרתים שהוא ג"כ לשון פרי ר"ל מחלון וכליון הם עושים פירות לבית לחם יהודה (ומשם ניזונים ישראל והדין מתלבש ברחמים, ולכן אין גרי בית זוכים אלא לתמצית, כליון כח הדין השמאלי, וכשישראל חוטאים הרחמים מתלבשים בדין והכל נאכל לבני הדין, ומחלון הימין חלקם של ישראל נחלק ונתן הכל לאחרים, ולא עוד אלא שבכ"מ שגולים מסבבים לשכינה שתגלה עמהם, וזש"ה ויבואו שדה מואב ויהיו שם.

ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ולפי זה אומר וימת אלימלך, פירוש על אדם הראשון, כי כ"ז הוא הגלות שגרם הוא בעונו, לפי שכל הנשמות היו כלולות בו ובכולן נתייעץ, וצור גזר כי ביום אכלך ממנו מות תמות, מות הוא תמות נשמות ישראל הכלולות בו, ולכן קרינן ביה בהב"ה כביכול התשת כח מצד זה כמש"ה צור ילדך תשי, אך עכ"ז שאדם וישראל מתים מיתת הגוף, אפילו הכי נפשם לא תמות, וזש"ה על השארת הנשמה הישראלית מעין השכינה, ותשאר היא ושני בניה שהיא הכח המלובש בישראל והכח המלובש באוה"ע).

ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויש לשאול כיון שהשכינה עם ישראל כל זמן שהם בגלות וג"כ פרי מחלון וכליון, א"כ לא הי' ראוי שיעברו צרות ורעות בהיותם בגלות. אלא הטעם הוא שכיון שהם בין הגוים לומדים ממעשיהם, והכח שבה לוחם הקב"ה מלחמותיהם היא כישינה ביניהם שאינו לוחם מלחמותיהם ורב ריבם כימי קדם ואינו מתלבש בעוז בעבורם, שהוא במדת הדין שנקרא אלקים כמ"ש הלא אלהים זנחתנו וגו'. אלא אדרבה וישאו להם נשים מואביות ר"ל שמחלון וכליון שהם המקומות שמשפיעים בעולם לישראל, עתה בעונות ישראל נושאים נשים מואביות ע"ש שהם משפיעים הברכה בעובדי ע"ז וישראל מקבלים צרות ורעות ע"י המקבלים השפע, ודשנות ורעננים בשביל שישראל מרפים ידם מהמצות ופונים אל הב"ה עורף ולא פנים, ובשביל זה הם רווים מצרות ורעות, וזה נרמז בשמותן שהן ערפה ורות.

ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ולא יעלה על דעתך שהברכה המושפעת על הגוים כשישראל אינם עושים רצונו של מקום היא כמו הברכה המושפעת בזכות ישראל, כי ג"כ יש שינוי גדול בברכה, וז"ש וימותו גם שניהם מחלון וכליון, (בבחינת ישראל מחלון הבאים מהימין שמתים בעון הנחש, וכליון בבחינת הגוים שבאים מהשמאל, ומדמינן צורה ליוצרה כנודע לי"ח. ועליהם אמרו רז"ל: חיצי כלים והם אינם כלים. והוא רמז לבשר הנחש הכלה ולא הכחות שבה. ואמר גם לרמוז אל השכינה אשר בעולם יצירה עשיה, שגם היא בכלל ההסתר זה מסבת עון הנחש, ולזה קרי שם מיתה, אך באמת לאו מיתת הכחות המתלבשת בהם, רק על צד ההמשל עד שיותר החזיר כענין מתיר אסורים, ואל תתמה ע"פ זה, שהרי ארז"ל במדרש מחלון זה יצ"ט כנגד ישראל וכליון זה יצה"ר כלפי עע"ז). ואפ"ה האי מיתה לאו מיתה ממש, אלא שהוא דומיא ממה שנאמר בשכינה, שאעפ"י שיש ברכה בעולם אין לה דמיון עם המושפעות בזכות ישראל, והברכה הבאה לישראל אינה כימי קדם שהיו מקבלים אותה מיד הב"ה.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף