אבני נזר/אבן העזר/קצ: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
שורה 44: | שורה 44: | ||
{{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}} | {{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}} | ||
{{ | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־12:03, 20 באוקטובר 2024
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום ה' י"ב אלול סת"ר לפ"ק פה סאכטשאב.
שלום לכבוד הרב וכו' מו"ה יצחק נח נ"י האבד"ק וולאדאווקי
בקראי מכתבו נבהלתי כי ראיתי שלא הבין דבריי גלל כן הי' ראוי שלא אכתוב שנית ואולי לא אועיל כאשר קרה לי עם רב אחד מן המופלגים שלא הבין גם בשני עד שבא בעצמו לכאן והגדתי לו פא"פ, מכל מקום אמרתי אעשה שלי:
א[עריכה]
א) מתני' דהזורק גט מוכיח דגט הנזרק מידו לידה אף שאויר מפסיק חשוב בא מידו לידה, וה"ה כאן הנופל מידו לידה, וכיון שחשוב בא מידו שוב מוכשר בקירוב הגט כמו בעייק לה חרצי' ושלפתי':
ב[עריכה]
ב) גם לפי חילוק השני בין טלי מידו דמהני קירוב בין טלי מע"ג קרקע דלא מהני, משום דטלי מידו עביד מעשה אצטבא, אף דמעשה אצטבא לא הוי מעשה, מ"מ חזינן בגט דלא [בעי] מעשה גמור, דאל"כ לא הי' מועיל קירוב כיון שלא בא מכחו לידה ממש, וע"כ דשניא בין נתינה (דגט] משאר דברים, וה"ה די"ל משום מעשה אצטבא ג"כ:
ג[עריכה]
ג) ולפי שאין זה ברור הסברתי עפ"י סברת מהרי"ט דכיון דלא חשוב נתינה רק אם בא מידו חשוב הוא הנותן, וה"נ בנופל מידו כיון דע"י שנופל מידו הוי נתינה כנ"ל, חשוב הוא הנותן:
ד[עריכה]
ד) מה שהסברתי עפ"י מהרי"ט טעם עייק לה חרצי' דמהני משום דגמר נתינה עושה גם היא דבלעדה לא הי' נתינה. ואף אם היא נוטלתו מידו עושה גם היא, שלולי שנוטלתו מידו לא הי' נתינה, ואין חילוק רק בקירוב הגט, ולי"א כיון שפתיחת ידו עושה הוא לבד ע"כ גם פתיחת יד צריך הוא לעשות, והקשה מעלתו דא"כ למה ס"ל לב"י והב"ש הסכים דקירוב לבד די, י"ל דאינהו ס"ל פתיחת ידו לאו כלום ולא מעלה ומוריד, בשלמא קירוב הגט אלי' אשכחן הולכה מקרי עבודה, אבל פתיחה אינו כלום:
ה[עריכה]
ה) מ"ש די"ל נתינה דגט היינו עזיבת הגט בידה, דא"כ הו"ל לרש"י לומר וכן ונתן בידה, ולמה הביא הא דולא נתן, אינו כלום דמה הוכוחה דונתן היינו עזיבה רק כיון דמצינו עזיבה בסיחון נוכל לפרש גם זה כן א"כ כל הראי' מסיחון וזה פשוט שלא ניתן לכתוב, אך וודאי אינו הכרח שגם נתינה דגט כן, ע"כ כתבתי שחלילה לסמוך ע"ז למעשה, אך קצת י"ל כן מדחזינן בעייק לה חרצי' בקרוב ופתיתת יד לבד, ואין לי טעם בזה רק אי משום דברי מהרי"ט הנ"ל או דנתינה מתקיים גם בעזיבה ולא בעי נתינה ממש, מ"מ אין לסמוך ע"ז למעשה כמ"ש:
ו[עריכה]
ו) מ"ש ליישב מנהגינו עפ"י סברת הב"ח כתב ע"ז מעלתו שזו סברא טובה מאד, הנה ראיתי דמה שנחשב זבורית לדידי [כמ"ש אולי עוד טעם אחר כי טעם זה לא נתיישב אצלי] נעשה אצלו עידי עידית, כי סברת הב"ח בשעת נתינה ליכא כריתות, ובשעה שסילק המשיחה כבר ניתן הגט בידה, והרי התוס' כתבו שאם המשיחה בידו והיא קפצה ידה אחר הנתינה לא מהני כיון שקפיצת ידה אינו עושה הבעל אלא היא ובסוף דבריהם כתבו להכשיר בזה כמו עייק חרצי'] והרי אפי' הבעל עשה קפיצת ידי' לא מהני שכבר הגט בידה ובשעת נתינה הי' יכול לנתקו, וצ"ל דשאני בהא דתוס' דקפיצת יד הוא מעשה בגט, משא"כ בעזיבת המשיחה שלא עשה בגט, א"כ י"ל דווקא משיחה ממש, אבל גליון הגט כיון שקלף אחד הוא עם הגט וכשעושה מעשה בגליון כעושה מעשה בגט:
ז[עריכה]
ז) ועוד עיקר דברי הב"ח קשיין מתוס', ומה שחלקתי משום דבסילוק ידו ממשיחה אינו מעשה בגט. קשה מהא דתיזל איהי ותיחוד ותפתח דמהני אף שאינו עושה מעשה כלל בגט רק שמקנה לה החצר, אלמא דלא בעי מעשה בגט דווקא רק קניית החצר שעי"ז יהי' הגט בידה מהני, ה"נ כיון דמוכח מתוס' דאלו עשה הבעל קפיצת יד הי' מועיל דזה עצמו נתינה מה שעושה שלא יוכל לנתק, א"כ גם סילוק המשיחה יחשב נתינה שעושה שלא יהי' יכול לנתק, ואי משום שאינו מעשה בגט, זה מוכח מהא דתיחוד ותפתח דלא בעי מעשה בגט דווקא, רק דברי הב"ח המה כיון שכבר הגט בידה והפעולה רק שלא יוכל לנתק לא הוי נתינה, וא"כ גם קפיצת יד לא נחשב נתינה, ודברי הב"ח צ"ע קצת, ויש ליישב ובזמנינו שכופלין הגט קשה לומר שישאר ביד הבעל הגליון לבד, ע"כ אין טעם זה מבורר כל צורך:
ח[עריכה]
ח) עוד אודיעהו כי עיקר דברי התב"ש שהוכיח מרשב"א דלא בנפל מידו בלי מעשה דווקא רק אפי' פתח ידו, כיון שהקשה מהי' אבן בחיקו ועמד ונפל כו' הרי דאף בפתח ידו דומיא דעמד פוסל הרשב"א, דאם בפתח כשר ה"ה התם בעמד ומה קשיא לי' לרשב"א עכ"ד, הנה כשהעתיק בתורת הבית הארוך דברי הש"ס ב"ק לא העתיק תיבת עמד, כפי הנראה לא גרס ועמד, וכן בחי' רשב"א ב"ק שם העתיק דברי הגמ' בלא תיבת ועמד, וא"כ אין ראי' דבפתח לא הוי מעשיו, ועוד חילוק שחילק הרא"ה משום דבנזיקין חייב גורם, הנה שם בגמ' דבד' דברים פטור בה משום דלא הכיר בה, ובד' דברים לא ריבה שוגג כמזיד, מכלל דבמזיד הי' חייב, אף דבד' דברים כתב הטור בשם רמ"ה סי' ש"ח דגורם פטור, ועי' בקצוה"ח שם ובסי' של"ג, וצ"ל דהרא"ה לית לי' דחוה"ב, דחוה"ב ס"ל נפל מידו חשוב מעשה כ"ש פתח ידו. אך מש"ס זבחים (ס'.) משמע נפל מידו לא חשוב מעשיו, מ"מ בפתח ידו אין ראי' משם, וע"כ הרא"ה גורס עמד, ובעמד חשוב מעשיו, וה"ה פתח ידו, ואין לשנות המנהג כנ"ל: