אבני נזר/אבן העזר/תנא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן תנא | {{מרכז|'''סימן תנא'''}} | ||
==א== | |||
א) דעת התוס' ישנים דיכול הכהן למכור חלקו לכהן אחר ולפי זה צ"ל דהא דליתי' בחלוקה גזירת הכתוב הוא ולאו משום דממון גבוה דא"כ כל שכן דאסור במכירה אלא גזה"כ דאסור להחליף קדשים בקדשים, וק"ל דא"כ היכי מוכיח הש"ס מזה דממון גבוה: | א) דעת התוס' ישנים דיכול הכהן למכור חלקו לכהן אחר ולפי זה צ"ל דהא דליתי' בחלוקה גזירת הכתוב הוא ולאו משום דממון גבוה דא"כ כל שכן דאסור במכירה אלא גזה"כ דאסור להחליף קדשים בקדשים, וק"ל דא"כ היכי מוכיח הש"ס מזה דממון גבוה: | ||
==ב== | |||
ב) ונ"ל דלכאורה איך מותרין לחלוק הקרבן מיני' ובי' הא קי"ל האחין שחלקו לקוחות הן דאין ברירה, וא"כ אף כשחולקין מיני' ובי' הוי כמחליף, אך התירוץ בזה דטעם האחין שחלקו לקוחות עפמ"ש הר"ן נדרים (מ"ה:) דאי אפשר שיהי' לשניהם קנין הגוף בדבר אחד, דע"כ אי דמר לאו דמר, וע"כ שאין לכל אחד קנין הגוף אלא בחצי עיי"ש, וע"כ כשחולק חשוב כמחליף חלקו שהי' לו בחלק חבירו לשיטת רש"י סוף השולח ולשיטת התוס' שם שמא נזדמן לו חלק חבירו לגמרי, וכל זה משום דמתחילה הי' לכל אחד חציו, אבל למ"ד ממון גבוה הרי תחילה לא הי' לשום כהן אלא דרחמנא אמר כל כהן יקח מקצת מקרבן וא"כ אין כאן חילוף כלל וא"צ בזה לברירה לומר הוברר למפרע כיון שתחילה לא הי' לשום אחד קנין ודו"ק בזה: | ב) ונ"ל דלכאורה איך מותרין לחלוק הקרבן מיני' ובי' הא קי"ל האחין שחלקו לקוחות הן דאין ברירה, וא"כ אף כשחולקין מיני' ובי' הוי כמחליף, אך התירוץ בזה דטעם האחין שחלקו לקוחות עפמ"ש הר"ן נדרים (מ"ה:) דאי אפשר שיהי' לשניהם קנין הגוף בדבר אחד, דע"כ אי דמר לאו דמר, וע"כ שאין לכל אחד קנין הגוף אלא בחצי עיי"ש, וע"כ כשחולק חשוב כמחליף חלקו שהי' לו בחלק חבירו לשיטת רש"י סוף השולח ולשיטת התוס' שם שמא נזדמן לו חלק חבירו לגמרי, וכל זה משום דמתחילה הי' לכל אחד חציו, אבל למ"ד ממון גבוה הרי תחילה לא הי' לשום כהן אלא דרחמנא אמר כל כהן יקח מקצת מקרבן וא"כ אין כאן חילוף כלל וא"צ בזה לברירה לומר הוברר למפרע כיון שתחילה לא הי' לשום אחד קנין ודו"ק בזה: | ||
==ג== | |||
ג) וא"כ מוכח דממון גבוה ולא משום דאסור לחלוף דזה גזה"כ, אלא דאם הי' ממון הדיוט אף אם חולקין בקרבן מיני' ובי' מיקרי מחליף. ושוב אין חילוק בין מיני' ובי' לקרבן בקרבן, ואביי לטעמי' דס"ל בפרק הישן (כ"ד.) אליבא דר' יהודה אין ברירה ובזה מיושב ג"כ מה שהקשיתי לעיל [ובסי' ] לשיטת הרמב"ם שפסק דלא כבן עזאי ודו"ק: | ג) וא"כ מוכח דממון גבוה ולא משום דאסור לחלוף דזה גזה"כ, אלא דאם הי' ממון הדיוט אף אם חולקין בקרבן מיני' ובי' מיקרי מחליף. ושוב אין חילוק בין מיני' ובי' לקרבן בקרבן, ואביי לטעמי' דס"ל בפרק הישן (כ"ד.) אליבא דר' יהודה אין ברירה ובזה מיושב ג"כ מה שהקשיתי לעיל [ובסי' ] לשיטת הרמב"ם שפסק דלא כבן עזאי ודו"ק: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{ | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־12:02, 20 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
א) דעת התוס' ישנים דיכול הכהן למכור חלקו לכהן אחר ולפי זה צ"ל דהא דליתי' בחלוקה גזירת הכתוב הוא ולאו משום דממון גבוה דא"כ כל שכן דאסור במכירה אלא גזה"כ דאסור להחליף קדשים בקדשים, וק"ל דא"כ היכי מוכיח הש"ס מזה דממון גבוה:
ב[עריכה]
ב) ונ"ל דלכאורה איך מותרין לחלוק הקרבן מיני' ובי' הא קי"ל האחין שחלקו לקוחות הן דאין ברירה, וא"כ אף כשחולקין מיני' ובי' הוי כמחליף, אך התירוץ בזה דטעם האחין שחלקו לקוחות עפמ"ש הר"ן נדרים (מ"ה:) דאי אפשר שיהי' לשניהם קנין הגוף בדבר אחד, דע"כ אי דמר לאו דמר, וע"כ שאין לכל אחד קנין הגוף אלא בחצי עיי"ש, וע"כ כשחולק חשוב כמחליף חלקו שהי' לו בחלק חבירו לשיטת רש"י סוף השולח ולשיטת התוס' שם שמא נזדמן לו חלק חבירו לגמרי, וכל זה משום דמתחילה הי' לכל אחד חציו, אבל למ"ד ממון גבוה הרי תחילה לא הי' לשום כהן אלא דרחמנא אמר כל כהן יקח מקצת מקרבן וא"כ אין כאן חילוף כלל וא"צ בזה לברירה לומר הוברר למפרע כיון שתחילה לא הי' לשום אחד קנין ודו"ק בזה:
ג[עריכה]
ג) וא"כ מוכח דממון גבוה ולא משום דאסור לחלוף דזה גזה"כ, אלא דאם הי' ממון הדיוט אף אם חולקין בקרבן מיני' ובי' מיקרי מחליף. ושוב אין חילוק בין מיני' ובי' לקרבן בקרבן, ואביי לטעמי' דס"ל בפרק הישן (כ"ד.) אליבא דר' יהודה אין ברירה ובזה מיושב ג"כ מה שהקשיתי לעיל [ובסי' ] לשיטת הרמב"ם שפסק דלא כבן עזאי ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |