אבני נזר/אבן העזר/רעב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן ערב | {{מרכז|'''סימן ערב'''}} | ||
==א== | |||
א) (שם) בגמ' אמר ר' יוחנן שנים אומרים מת כו' ומסיק אמר אביי תרגמה בע"א במיתה ע"א נאמן כשנים כ' אם נשאת לא תצא כו' והנה הרמב"ם פסק דאפי' אם באו בבת אחת הדין כן והוא תמוה מאוד: | א) (שם) בגמ' אמר ר' יוחנן שנים אומרים מת כו' ומסיק אמר אביי תרגמה בע"א במיתה ע"א נאמן כשנים כ' אם נשאת לא תצא כו' והנה הרמב"ם פסק דאפי' אם באו בבת אחת הדין כן והוא תמוה מאוד: | ||
==ב== | |||
ב) וי"ל דהנה באשה עצמה אם אמרה נתגרשתי אינה נאמנת כיון דלאו כל הימנה להוציא עצמה מתחת בעלה השני אם יבוא בעל הראשון וליכא תומר, ולכאורה בע"א אמאי אינו נאמן דליכא למימר משום מילתא דעבידא לאגלויי הא עד מפי עד כשר אף דלא אפשר לאגלויי דהא יכול לתלות בעד הראשון, אלא הסברא הוא משום דאינו נאמן להוציא מתחת בעלה כנ"ל, אבל הכא קשה באם תחילה אמר מת ואח"כ יאמר נתגרשה דיהא נאמן כיון דאילו אתי הבעל ימצא שקרן למפרע אף על מת וליהמני' במיגו ולא יהי' נאמן על גירושין, אולם אנן קי"ל דבדבר שבערוה אינו נאמן במיגו, דהא אפי' בעל שאמר גרשתי אינו נאמן אף דאית לי' מיגו, אולם לר' יוחנן דאית לי' בעל שאמר גרשתי נאמן במיגו ע"כ הוכרח הגמ' לאוקמא בזה אחר זה, ואין להקשות הא ע"א שאמר לא מת נמי יהא נאמן במיגו דלא גרשתי הא הוי אותה עדות אחת דהא מוכרח לומר לאיסור לא מת וא"כ הוי עדות אחת ואינו נאמן דאמרינן במס' ב"ב (ל"א) בתוד"ה א"ל רבא ולריב"א נראה כו' עיי"ש בסה"ד, וכל הע"א שאמר מת מתיר אותה אפי' בלא גירושין ובנתגרשה מתיר אותה אפי' בלא מיתה כו' ובנתגרשה מותר: | ב) וי"ל דהנה באשה עצמה אם אמרה נתגרשתי אינה נאמנת כיון דלאו כל הימנה להוציא עצמה מתחת בעלה השני אם יבוא בעל הראשון וליכא תומר, ולכאורה בע"א אמאי אינו נאמן דליכא למימר משום מילתא דעבידא לאגלויי הא עד מפי עד כשר אף דלא אפשר לאגלויי דהא יכול לתלות בעד הראשון, אלא הסברא הוא משום דאינו נאמן להוציא מתחת בעלה כנ"ל, אבל הכא קשה באם תחילה אמר מת ואח"כ יאמר נתגרשה דיהא נאמן כיון דאילו אתי הבעל ימצא שקרן למפרע אף על מת וליהמני' במיגו ולא יהי' נאמן על גירושין, אולם אנן קי"ל דבדבר שבערוה אינו נאמן במיגו, דהא אפי' בעל שאמר גרשתי אינו נאמן אף דאית לי' מיגו, אולם לר' יוחנן דאית לי' בעל שאמר גרשתי נאמן במיגו ע"כ הוכרח הגמ' לאוקמא בזה אחר זה, ואין להקשות הא ע"א שאמר לא מת נמי יהא נאמן במיגו דלא גרשתי הא הוי אותה עדות אחת דהא מוכרח לומר לאיסור לא מת וא"כ הוי עדות אחת ואינו נאמן דאמרינן במס' ב"ב (ל"א) בתוד"ה א"ל רבא ולריב"א נראה כו' עיי"ש בסה"ד, וכל הע"א שאמר מת מתיר אותה אפי' בלא גירושין ובנתגרשה מתיר אותה אפי' בלא מיתה כו' ובנתגרשה מותר: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{ | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:56, 20 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
א) (שם) בגמ' אמר ר' יוחנן שנים אומרים מת כו' ומסיק אמר אביי תרגמה בע"א במיתה ע"א נאמן כשנים כ' אם נשאת לא תצא כו' והנה הרמב"ם פסק דאפי' אם באו בבת אחת הדין כן והוא תמוה מאוד:
ב[עריכה]
ב) וי"ל דהנה באשה עצמה אם אמרה נתגרשתי אינה נאמנת כיון דלאו כל הימנה להוציא עצמה מתחת בעלה השני אם יבוא בעל הראשון וליכא תומר, ולכאורה בע"א אמאי אינו נאמן דליכא למימר משום מילתא דעבידא לאגלויי הא עד מפי עד כשר אף דלא אפשר לאגלויי דהא יכול לתלות בעד הראשון, אלא הסברא הוא משום דאינו נאמן להוציא מתחת בעלה כנ"ל, אבל הכא קשה באם תחילה אמר מת ואח"כ יאמר נתגרשה דיהא נאמן כיון דאילו אתי הבעל ימצא שקרן למפרע אף על מת וליהמני' במיגו ולא יהי' נאמן על גירושין, אולם אנן קי"ל דבדבר שבערוה אינו נאמן במיגו, דהא אפי' בעל שאמר גרשתי אינו נאמן אף דאית לי' מיגו, אולם לר' יוחנן דאית לי' בעל שאמר גרשתי נאמן במיגו ע"כ הוכרח הגמ' לאוקמא בזה אחר זה, ואין להקשות הא ע"א שאמר לא מת נמי יהא נאמן במיגו דלא גרשתי הא הוי אותה עדות אחת דהא מוכרח לומר לאיסור לא מת וא"כ הוי עדות אחת ואינו נאמן דאמרינן במס' ב"ב (ל"א) בתוד"ה א"ל רבא ולריב"א נראה כו' עיי"ש בסה"ד, וכל הע"א שאמר מת מתיר אותה אפי' בלא גירושין ובנתגרשה מתיר אותה אפי' בלא מיתה כו' ובנתגרשה מותר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |