אבני נזר/אבן העזר/י: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן י | {{מרכז|'''סימן י'''}} | ||
ב"ה פה סאכטשוב יע"א לכבוד הרב פלוני בק"ק פלונית א) מכתבו הגיעני בדבר אחד שנשא אשה על אשתו משוגעת עפ"י היתר מאה רבנים, ואחר שנשא חזרה ראשונה לבריאותה ושלח אחרי האיש ואמר לו שהוא כעת באיסור שתי נשים ומחויב לגרש אחת מהנה וכפי המבואר בח"מ ס"ק י"ח בשם מהרש"ל תדחה השני' מפני הראשונה, וראשונה אין רצונה בגט, ואבי האשה ביקש ממנו לכתוב לאיזה גדול אולי ימציא לו היתר בלי גרושי ראשונה, ובאמת יש לדון בזה מאחר שנשאה בהיתר, אבל ודאי מחוייב במזונות, אבל פוסקים אחרונים סגרו השער דחדר"ג חל עליו עד שיגרש אחת, ולפי"ז אסור לדור עם השני' עד שיגרש הראשונה עכת"ד: | ב"ה פה סאכטשוב יע"א | ||
לכבוד הרב פלוני בק"ק פלונית | |||
==א== | |||
א) מכתבו הגיעני בדבר אחד שנשא אשה על אשתו משוגעת עפ"י היתר מאה רבנים, ואחר שנשא חזרה ראשונה לבריאותה ושלח אחרי האיש ואמר לו שהוא כעת באיסור שתי נשים ומחויב לגרש אחת מהנה וכפי המבואר בח"מ ס"ק י"ח בשם מהרש"ל תדחה השני' מפני הראשונה, וראשונה אין רצונה בגט, ואבי האשה ביקש ממנו לכתוב לאיזה גדול אולי ימציא לו היתר בלי גרושי ראשונה, ובאמת יש לדון בזה מאחר שנשאה בהיתר, אבל ודאי מחוייב במזונות, אבל פוסקים אחרונים סגרו השער דחדר"ג חל עליו עד שיגרש אחת, ולפי"ז אסור לדור עם השני' עד שיגרש הראשונה עכת"ד: | |||
==ב== | |||
ב) תשובה. כל דבריו טעות, כי בודאי בזו תדחה ראשונה, והרי בשעת היתר צריך להשליש גט עבורה לכשתשתפה ואם הדין שהראשונה תשאר אצלו והשני' יגרש, השלשת גט לראשונה למה, וח"מ בשנשא השני' באיסור קאי, כמפורש בדבריו דקאי על הרמ"א דמפורש בדבריו שנשא באיסור, וע"כ בנ"ד כיון שהדין לגרש הראשונה אם לא תרצה לקבל גט פטור נמי ממזונותי' כמבואר בח"מ סי' ע"ז סק"ג שאם יש לו טענה מבוררת והיא אינה רוצית לקבל גט אינו מחויב ליתן לה שאר כסות, כ"ש בנ"ד שודאי הטענה מבוררת לפנינו שכך הדין שמחוייב לגרשה שלא יהי' לו שתי נשים, והדבר ברור שהראשונה אינה אוסרת את את השני': | ב) תשובה. כל דבריו טעות, כי בודאי בזו תדחה ראשונה, והרי בשעת היתר צריך להשליש גט עבורה לכשתשתפה ואם הדין שהראשונה תשאר אצלו והשני' יגרש, השלשת גט לראשונה למה, וח"מ בשנשא השני' באיסור קאי, כמפורש בדבריו דקאי על הרמ"א דמפורש בדבריו שנשא באיסור, וע"כ בנ"ד כיון שהדין לגרש הראשונה אם לא תרצה לקבל גט פטור נמי ממזונותי' כמבואר בח"מ סי' ע"ז סק"ג שאם יש לו טענה מבוררת והיא אינה רוצית לקבל גט אינו מחויב ליתן לה שאר כסות, כ"ש בנ"ד שודאי הטענה מבוררת לפנינו שכך הדין שמחוייב לגרשה שלא יהי' לו שתי נשים, והדבר ברור שהראשונה אינה אוסרת את את השני': | ||
==ג== | |||
ג) ותמיהני איך לא ראה בפ"ת במקומו בשם הגאון מהרי"א ז"ל אבד"ק טיקטין שאין השני' אסורה וגדולה מזה מסתפק שאפי' רק נתקשר בשידוכין לאחר שהתירו לו ושוב נתרפאת יהי' מותר לישאנה] והטעם בזה פשוט דא"כ מי האשה אשר תרצה להנשא אליו שלעולם תהי' שרוי' בפחד שמא תתרפא ראשונה ולא תרצה לקבל גט, ומטעם זה רוצה להתיר אפי' בשידוכין לבד שלא תרצה לשדך עמו, זה איננו ברור דמה תפסיד, אבל זה ודאי הפסד גדול אם תצטרך לצאת מבעלה ע"כ מתירים המאה רבנים לגמרי אף לאחר שתתרפא: | ג) ותמיהני איך לא ראה בפ"ת במקומו בשם הגאון מהרי"א ז"ל אבד"ק טיקטין שאין השני' אסורה וגדולה מזה מסתפק שאפי' רק נתקשר בשידוכין לאחר שהתירו לו ושוב נתרפאת יהי' מותר לישאנה] והטעם בזה פשוט דא"כ מי האשה אשר תרצה להנשא אליו שלעולם תהי' שרוי' בפחד שמא תתרפא ראשונה ולא תרצה לקבל גט, ומטעם זה רוצה להתיר אפי' בשידוכין לבד שלא תרצה לשדך עמו, זה איננו ברור דמה תפסיד, אבל זה ודאי הפסד גדול אם תצטרך לצאת מבעלה ע"כ מתירים המאה רבנים לגמרי אף לאחר שתתרפא: | ||
==ד== | |||
ד) ועוד י"ל לפי המבואר במהרי"ק שורש ק"א דבארוסה אין איסור לישא אחרת עלי' כיון שאין לה שום שיעבוד עליו דמי יכריחהו לישא ולהתחייב יע"ש, ובנ"ד כשרוצה לגרשה והיא אינה רוצית לקבל דנפטר ממזונות וכ"ש שאסור לדור עמה מחמת איסור חדר"ג, נמצא שאין לראשונה שום שיעבוד עליו, וא"כ אין כאן חדר"ג כלל, ולא דמי למאוסה בעיניו מחמת טענה מבוררת דג"כ אינו מחויב בשאר כסות ועונה מ"מ אסור לישא אחרת עלי', דשאני התם שאפשר אח"כ לא תהי' מאוסה בעיניו: | ד) ועוד י"ל לפי המבואר במהרי"ק שורש ק"א דבארוסה אין איסור לישא אחרת עלי' כיון שאין לה שום שיעבוד עליו דמי יכריחהו לישא ולהתחייב יע"ש, ובנ"ד כשרוצה לגרשה והיא אינה רוצית לקבל דנפטר ממזונות וכ"ש שאסור לדור עמה מחמת איסור חדר"ג, נמצא שאין לראשונה שום שיעבוד עליו, וא"כ אין כאן חדר"ג כלל, ולא דמי למאוסה בעיניו מחמת טענה מבוררת דג"כ אינו מחויב בשאר כסות ועונה מ"מ אסור לישא אחרת עלי', דשאני התם שאפשר אח"כ לא תהי' מאוסה בעיניו: | ||
ה אך מ"מ מחוייב לגרשה, שאם לא ירצה לגרשה יהי' לראשונה עליו שעבוד מזונות וחשוב יש לו שתי נשים כמו בנשתטית דצריך היתר מאה רבנים אף שאין לה שעבוד עליו לדור עמה, אלא משום שיש לה עליו שעבוד מזונות אוסרת עליו מלישא אחרת: | ==ה== | ||
ה) אך מ"מ מחוייב לגרשה, שאם לא ירצה לגרשה יהי' לראשונה עליו שעבוד מזונות וחשוב יש לו שתי נשים כמו בנשתטית דצריך היתר מאה רבנים אף שאין לה שעבוד עליו לדור עמה, אלא משום שיש לה עליו שעבוד מזונות אוסרת עליו מלישא אחרת: | |||
==ו== | |||
ו) אך לפי זה כשלא ירצה לגרש תאסר השני' עלי', ואף בזה אני נבוך מאד, ולדעתי צריך ליזהר מאד שלא לאסור אשתו עליו אף אם לא ירצה לגרשה, כי מעיקר הדין נראה שבכל ענין אינה נאסרת עליו, וא"כ אם ע"י זה הוא נותן לה הגט שלא יוציאו אשתו ממנו יש בזה חשש גט מעושה שלא כדין אף שמחויב לגרשה כיון שהעישוי דהיינו איסור אשתו עליו הוא שלא כדין, דכהאי גוונא בכל הני דתנן יוציא ולא תני כופין מבואר בפוסקים שאם כפו אותו הוי גט מעושה שלא כדין כיון שהעישוי שלא כדין, וכן גט מעושה בידי עכו"ם אף כדין חשוב שלא כדין כיון דלאו בני עישוי נינהו חשוב שלא כדין והוי תלוהו ויהיב כמבואר בתוס' ב"ב (מ"ח.) ד"ה דבר תורה, וע"כ טרחו הפוסקים אחרונים להשביע את הבעל לגרש לאחר שתתרפא, ואם היתה אשתו השני' אסורה עליו עד שיגרש כשתרצה לא הי' צריך לכל זה, כי ודאי יגרש שלא תאסר אשתו עליו, ולא אאריך בזה כי אינו ענין לנ"ד שרוצה לגרש: | ו) אך לפי זה כשלא ירצה לגרש תאסר השני' עלי', ואף בזה אני נבוך מאד, ולדעתי צריך ליזהר מאד שלא לאסור אשתו עליו אף אם לא ירצה לגרשה, כי מעיקר הדין נראה שבכל ענין אינה נאסרת עליו, וא"כ אם ע"י זה הוא נותן לה הגט שלא יוציאו אשתו ממנו יש בזה חשש גט מעושה שלא כדין אף שמחויב לגרשה כיון שהעישוי דהיינו איסור אשתו עליו הוא שלא כדין, דכהאי גוונא בכל הני דתנן יוציא ולא תני כופין מבואר בפוסקים שאם כפו אותו הוי גט מעושה שלא כדין כיון שהעישוי שלא כדין, וכן גט מעושה בידי עכו"ם אף כדין חשוב שלא כדין כיון דלאו בני עישוי נינהו חשוב שלא כדין והוי תלוהו ויהיב כמבואר בתוס' ב"ב (מ"ח.) ד"ה דבר תורה, וע"כ טרחו הפוסקים אחרונים להשביע את הבעל לגרש לאחר שתתרפא, ואם היתה אשתו השני' אסורה עליו עד שיגרש כשתרצה לא הי' צריך לכל זה, כי ודאי יגרש שלא תאסר אשתו עליו, ולא אאריך בזה כי אינו ענין לנ"ד שרוצה לגרש: | ||
==ז== | |||
ז) ואף כשאין לו לפרוע הכתובה לא תוכל לעכב הגירושין כמבואר בב"ש סי' קי"ט סק"ו כשהוא מן הדין לגרשה אינה יכולה לעכב הגירושין בשביל הכתובה וגם אין עליו חיוב מזונות בשביל שלא פרע הכתובה כמבואר בח"מ סי' צ"ב סק"ד: | ז) ואף כשאין לו לפרוע הכתובה לא תוכל לעכב הגירושין כמבואר בב"ש סי' קי"ט סק"ו כשהוא מן הדין לגרשה אינה יכולה לעכב הגירושין בשביל הכתובה וגם אין עליו חיוב מזונות בשביל שלא פרע הכתובה כמבואר בח"מ סי' צ"ב סק"ד: | ||
==ח== | |||
ח) סוף דבר אין על הבעל שום דבר רק לגרשה אם תרצה לקבל גט, ולפרוע הכתובה כשיהי' לו, אבל אינה נאסרת עליו אשתו כלל, וגם אין עליו חיוב מזונות כשרוצה לגרש והיא אינה רוצית: | ח) סוף דבר אין על הבעל שום דבר רק לגרשה אם תרצה לקבל גט, ולפרוע הכתובה כשיהי' לו, אבל אינה נאסרת עליו אשתו כלל, וגם אין עליו חיוב מזונות כשרוצה לגרש והיא אינה רוצית: | ||
גרסה מ־11:53, 18 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה פה סאכטשוב יע"א
לכבוד הרב פלוני בק"ק פלונית
א
א) מכתבו הגיעני בדבר אחד שנשא אשה על אשתו משוגעת עפ"י היתר מאה רבנים, ואחר שנשא חזרה ראשונה לבריאותה ושלח אחרי האיש ואמר לו שהוא כעת באיסור שתי נשים ומחויב לגרש אחת מהנה וכפי המבואר בח"מ ס"ק י"ח בשם מהרש"ל תדחה השני' מפני הראשונה, וראשונה אין רצונה בגט, ואבי האשה ביקש ממנו לכתוב לאיזה גדול אולי ימציא לו היתר בלי גרושי ראשונה, ובאמת יש לדון בזה מאחר שנשאה בהיתר, אבל ודאי מחוייב במזונות, אבל פוסקים אחרונים סגרו השער דחדר"ג חל עליו עד שיגרש אחת, ולפי"ז אסור לדור עם השני' עד שיגרש הראשונה עכת"ד:
ב
ב) תשובה. כל דבריו טעות, כי בודאי בזו תדחה ראשונה, והרי בשעת היתר צריך להשליש גט עבורה לכשתשתפה ואם הדין שהראשונה תשאר אצלו והשני' יגרש, השלשת גט לראשונה למה, וח"מ בשנשא השני' באיסור קאי, כמפורש בדבריו דקאי על הרמ"א דמפורש בדבריו שנשא באיסור, וע"כ בנ"ד כיון שהדין לגרש הראשונה אם לא תרצה לקבל גט פטור נמי ממזונותי' כמבואר בח"מ סי' ע"ז סק"ג שאם יש לו טענה מבוררת והיא אינה רוצית לקבל גט אינו מחויב ליתן לה שאר כסות, כ"ש בנ"ד שודאי הטענה מבוררת לפנינו שכך הדין שמחוייב לגרשה שלא יהי' לו שתי נשים, והדבר ברור שהראשונה אינה אוסרת את את השני':
ג
ג) ותמיהני איך לא ראה בפ"ת במקומו בשם הגאון מהרי"א ז"ל אבד"ק טיקטין שאין השני' אסורה וגדולה מזה מסתפק שאפי' רק נתקשר בשידוכין לאחר שהתירו לו ושוב נתרפאת יהי' מותר לישאנה] והטעם בזה פשוט דא"כ מי האשה אשר תרצה להנשא אליו שלעולם תהי' שרוי' בפחד שמא תתרפא ראשונה ולא תרצה לקבל גט, ומטעם זה רוצה להתיר אפי' בשידוכין לבד שלא תרצה לשדך עמו, זה איננו ברור דמה תפסיד, אבל זה ודאי הפסד גדול אם תצטרך לצאת מבעלה ע"כ מתירים המאה רבנים לגמרי אף לאחר שתתרפא:
ד
ד) ועוד י"ל לפי המבואר במהרי"ק שורש ק"א דבארוסה אין איסור לישא אחרת עלי' כיון שאין לה שום שיעבוד עליו דמי יכריחהו לישא ולהתחייב יע"ש, ובנ"ד כשרוצה לגרשה והיא אינה רוצית לקבל דנפטר ממזונות וכ"ש שאסור לדור עמה מחמת איסור חדר"ג, נמצא שאין לראשונה שום שיעבוד עליו, וא"כ אין כאן חדר"ג כלל, ולא דמי למאוסה בעיניו מחמת טענה מבוררת דג"כ אינו מחויב בשאר כסות ועונה מ"מ אסור לישא אחרת עלי', דשאני התם שאפשר אח"כ לא תהי' מאוסה בעיניו:
ה
ה) אך מ"מ מחוייב לגרשה, שאם לא ירצה לגרשה יהי' לראשונה עליו שעבוד מזונות וחשוב יש לו שתי נשים כמו בנשתטית דצריך היתר מאה רבנים אף שאין לה שעבוד עליו לדור עמה, אלא משום שיש לה עליו שעבוד מזונות אוסרת עליו מלישא אחרת:
ו
ו) אך לפי זה כשלא ירצה לגרש תאסר השני' עלי', ואף בזה אני נבוך מאד, ולדעתי צריך ליזהר מאד שלא לאסור אשתו עליו אף אם לא ירצה לגרשה, כי מעיקר הדין נראה שבכל ענין אינה נאסרת עליו, וא"כ אם ע"י זה הוא נותן לה הגט שלא יוציאו אשתו ממנו יש בזה חשש גט מעושה שלא כדין אף שמחויב לגרשה כיון שהעישוי דהיינו איסור אשתו עליו הוא שלא כדין, דכהאי גוונא בכל הני דתנן יוציא ולא תני כופין מבואר בפוסקים שאם כפו אותו הוי גט מעושה שלא כדין כיון שהעישוי שלא כדין, וכן גט מעושה בידי עכו"ם אף כדין חשוב שלא כדין כיון דלאו בני עישוי נינהו חשוב שלא כדין והוי תלוהו ויהיב כמבואר בתוס' ב"ב (מ"ח.) ד"ה דבר תורה, וע"כ טרחו הפוסקים אחרונים להשביע את הבעל לגרש לאחר שתתרפא, ואם היתה אשתו השני' אסורה עליו עד שיגרש כשתרצה לא הי' צריך לכל זה, כי ודאי יגרש שלא תאסר אשתו עליו, ולא אאריך בזה כי אינו ענין לנ"ד שרוצה לגרש:
ז
ז) ואף כשאין לו לפרוע הכתובה לא תוכל לעכב הגירושין כמבואר בב"ש סי' קי"ט סק"ו כשהוא מן הדין לגרשה אינה יכולה לעכב הגירושין בשביל הכתובה וגם אין עליו חיוב מזונות בשביל שלא פרע הכתובה כמבואר בח"מ סי' צ"ב סק"ד:
ח
ח) סוף דבר אין על הבעל שום דבר רק לגרשה אם תרצה לקבל גט, ולפרוע הכתובה כשיהי' לו, אבל אינה נאסרת עליו אשתו כלל, וגם אין עליו חיוב מזונות כשרוצה לגרש והיא אינה רוצית:
הק' אברהם.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |