גליוני הש"ס/עירובין/נ/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף נ' ע"א'''}} | {{מרכז|'''דף נ' ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|כל}} שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו.''' נ"ב | '''{{עוגן1|כל}} שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו.''' נ"ב עיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קמ"ז מש"ש דשנים שכתבו שטר אחד וכתוב בו שכל מי מהם שימות תחלה יהיו נכסיו לשני מעכשיו ולאחר מיתה דגם שניהם לא קנו מטעמא דכל שאינו בזא"ז כו' דא"א שיתקיימו ב' מתנות אלו בזאח"ז דאם מת אחד ובאו נכסיו לשני ונתקיימה המתנה האחת שוב א"א שתתקיים השני' כי אחרי מיתת השני הרי הראשון מת מכבר ואין זוכה בנכסי השני עש"ה ויש לדון טובא בדבריו אלה דנהי דא"א למתנות אלו להתקיים בפועל בזאח"ז מ"מ חלות קניינם הרי יכול להיות בזאח"ז שאילו כתב אחד לחבירו בשטר נכסי לך מעכשיו ולאחר מיתה ושוב כתב השני לו כן בשטר הרי ב' השטרות קיימין וחלין וכמש"ש התשב"ץ עצמו וא"כ בב"א שפיר ג"כ יש להם לחול ומה זה שהביא שם ממקדש אשה ובתה כאחת דשם לא חשבינן לה אינו בזא"ז מפאת שא"א לו לבעול בזאח"ז רק מפאת שא"א לחלות שיהי' בזא"ז דאין קידושין תופסין בערוה ולכן גם בב"א אין חלין ומשא"כ אלו המתנות הרי חלין בזא"ז וכן מה שהביא מתמורת עולה ושלמים ג"כ מוקשה כנ"ל דהתם ג"כ אם הוא עולה אין חל עליה קדושת שלמים אם יקדישה לשלמים וכן הוא בכל מקום דאמרי' כל שאינו בזא"ז כו' דבכ"מ הכוונה אחלות לא אקיום בפועל והוא פשוט לכן דברי התשב"ץ צע"ג וע"ע תוס' גיטין מ"ב א' ד"ה הא דלסברתם שם ג"כ לא שייך בנידון התשב"ץ הך דכל שאינו בזא"ז כו' כיון דלאו בתורת מעכב החלות הוא אחד לשני בזא"ז רק דאין המציאות עוד דכיון שמת אינו בעולם לשיזכה ודו"ק ויש עוד לעיין בתשב"ץ הנ"ל מכמה פנים ואכ"מ וע"ש בתשב"ץ דמשמע מדבריו דטעמא דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו משום דה"ל קני את וחמור דכיון דאינם בזא"ז א"כ גם בב"א הרי יש כאן אחד שא"א לו שיחול ומגו דהאי לא חל אידך נמי לא חל ואפי' למ"ד דקני את וחמור קנה מחצה היינו משום דהוי כאילו אמר קני את מחצה וחמור מחצה וע"כ אין מחצה דחמור מעכב לקנות מחצה שלו ומשא"כ היכא דהכוונה אכוליה לשניהם ולא שייך חצאין א"כ לכ"ע ה"ל כקני את וחמור דלא קני כלום עש"ה ועיין [[בבלי/קידושין/נא/א|קידושין נ"א א']] ובראשונים שם: | ||
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|והרי}} מעשר בהמה כו'''' כ' '''ולבי אומר דאינו מברך על התנופה ועל הסמיכה כו'.''' נ"ב | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|והרי}} מעשר בהמה כו'''' כ' '''ולבי אומר דאינו מברך על התנופה ועל הסמיכה כו'.''' נ"ב עיין שו"ת תמים דעים סי' קע"ט דחשב שם סמיכה בין דברים שאין מברכין עליהם והנה מ"ש רש"י דאינו מברך כי היכי דלא תיהוי ברכה לבטלה, עיין ש"ע או"ח סי' ל"ד דמשמע דהחושב תפילין דרש"י ור"ת למחלוקת גמור ומניחם בזא"ז ג"כ מברך בתחלה ועולה הברכה על שניהם והטעם משמע דכיון דמספק צריך לעשות ב' המעשים תרווייהו כמצוה אחת חשיבי שמברך עליה בתחלה וזה דלא כרש"י דכאן ועיין רוקח ה' פורים סי' רכ"ט דעיירות המסופקות אם מוקפות חומה קורא בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה ונ' ג"כ הטעם כנ"ל דברכה בי"ד קאי אב' הקריאות ואף דיש הפסק יום בנתיים אין בזה קפידא עמ"ש בגליון פסחים ז' א' ואולם שם י"ל הטעם עוד משום דקריאה בי"ד הוא עיקר דאזלינן בתר רובא דעלמא דאינם מוקפין וקריאת ט"ו הוא רק לחומרא בעלמא: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:52, 24 בספטמבר 2024
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א בית מאיר קרן אורה רש"ש |
כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו. נ"ב עיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קמ"ז מש"ש דשנים שכתבו שטר אחד וכתוב בו שכל מי מהם שימות תחלה יהיו נכסיו לשני מעכשיו ולאחר מיתה דגם שניהם לא קנו מטעמא דכל שאינו בזא"ז כו' דא"א שיתקיימו ב' מתנות אלו בזאח"ז דאם מת אחד ובאו נכסיו לשני ונתקיימה המתנה האחת שוב א"א שתתקיים השני' כי אחרי מיתת השני הרי הראשון מת מכבר ואין זוכה בנכסי השני עש"ה ויש לדון טובא בדבריו אלה דנהי דא"א למתנות אלו להתקיים בפועל בזאח"ז מ"מ חלות קניינם הרי יכול להיות בזאח"ז שאילו כתב אחד לחבירו בשטר נכסי לך מעכשיו ולאחר מיתה ושוב כתב השני לו כן בשטר הרי ב' השטרות קיימין וחלין וכמש"ש התשב"ץ עצמו וא"כ בב"א שפיר ג"כ יש להם לחול ומה זה שהביא שם ממקדש אשה ובתה כאחת דשם לא חשבינן לה אינו בזא"ז מפאת שא"א לו לבעול בזאח"ז רק מפאת שא"א לחלות שיהי' בזא"ז דאין קידושין תופסין בערוה ולכן גם בב"א אין חלין ומשא"כ אלו המתנות הרי חלין בזא"ז וכן מה שהביא מתמורת עולה ושלמים ג"כ מוקשה כנ"ל דהתם ג"כ אם הוא עולה אין חל עליה קדושת שלמים אם יקדישה לשלמים וכן הוא בכל מקום דאמרי' כל שאינו בזא"ז כו' דבכ"מ הכוונה אחלות לא אקיום בפועל והוא פשוט לכן דברי התשב"ץ צע"ג וע"ע תוס' גיטין מ"ב א' ד"ה הא דלסברתם שם ג"כ לא שייך בנידון התשב"ץ הך דכל שאינו בזא"ז כו' כיון דלאו בתורת מעכב החלות הוא אחד לשני בזא"ז רק דאין המציאות עוד דכיון שמת אינו בעולם לשיזכה ודו"ק ויש עוד לעיין בתשב"ץ הנ"ל מכמה פנים ואכ"מ וע"ש בתשב"ץ דמשמע מדבריו דטעמא דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו משום דה"ל קני את וחמור דכיון דאינם בזא"ז א"כ גם בב"א הרי יש כאן אחד שא"א לו שיחול ומגו דהאי לא חל אידך נמי לא חל ואפי' למ"ד דקני את וחמור קנה מחצה היינו משום דהוי כאילו אמר קני את מחצה וחמור מחצה וע"כ אין מחצה דחמור מעכב לקנות מחצה שלו ומשא"כ היכא דהכוונה אכוליה לשניהם ולא שייך חצאין א"כ לכ"ע ה"ל כקני את וחמור דלא קני כלום עש"ה ועיין קידושין נ"א א' ובראשונים שם:
רש"י ד"ה והרי מעשר בהמה כו' כ' ולבי אומר דאינו מברך על התנופה ועל הסמיכה כו'. נ"ב עיין שו"ת תמים דעים סי' קע"ט דחשב שם סמיכה בין דברים שאין מברכין עליהם והנה מ"ש רש"י דאינו מברך כי היכי דלא תיהוי ברכה לבטלה, עיין ש"ע או"ח סי' ל"ד דמשמע דהחושב תפילין דרש"י ור"ת למחלוקת גמור ומניחם בזא"ז ג"כ מברך בתחלה ועולה הברכה על שניהם והטעם משמע דכיון דמספק צריך לעשות ב' המעשים תרווייהו כמצוה אחת חשיבי שמברך עליה בתחלה וזה דלא כרש"י דכאן ועיין רוקח ה' פורים סי' רכ"ט דעיירות המסופקות אם מוקפות חומה קורא בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה ונ' ג"כ הטעם כנ"ל דברכה בי"ד קאי אב' הקריאות ואף דיש הפסק יום בנתיים אין בזה קפידא עמ"ש בגליון פסחים ז' א' ואולם שם י"ל הטעם עוד משום דקריאה בי"ד הוא עיקר דאזלינן בתר רובא דעלמא דאינם מוקפין וקריאת ט"ו הוא רק לחומרא בעלמא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |