גליוני הש"ס/חגיגה/טו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
ט"ו א' | {{מרכז|'''דף ט"ו ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|יכול}} אני לבעול כמה בעילות בלא דם.''' נ"ב ע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קל"ו כ' שאירע דבר כזה בימיו: | |||
'''{{עוגן1|מאין}} ולאין בן זומא.''' נ"ב כל' זה בירושלמי סנהדרין פ' חלק ה"ב מאיין ולאיין פינחס ועוד שם מאיין ולאיין גיחזי: | |||
'''{{עוגן1|אפקוהו}} למטט' ומחיוהו שיתין פולסי דנורא.''' נ"ב דוגמתו ב"מ פ"ה ב' אתיוה לאליהו מחיוה שיתין פולסי דנורא: | |||
'''{{עוגן1|אמרה}} אחר הוא.''' נ"ב עמ"ש בבית האוצר ערך אחרים דע"ש החילול שבת קראוהו חכמים אחר דחילול שבת הוא יציאה מעניין הישראליות ומקבל שם אחר דהוא שם עכו"ם ע"ש בארוכה וי"ל עוד דכיון דמחלל שבת בפרהסיא מומר לכה"ת ול' מומר דהוא מל' תמורה היינו שהוא מומר ומוחלף באיש אחר לכן קראוהו אחר ולפי"ז יהי' ראי' מכאן דגם מחלל שבת במידי דרבנן הוי מומר דמאי דעקר פוגלא ממישרא לכאורה הוא משאצל"ג כיון דלא הי' צריך לגוף הקציר' רק להראות לה שהוא פושע ומחלל שבת ואולי אף שלא הוצרך לגוף הקציר' מ"מ כיון שהוצרך לעניין המלאכה שבה שאילו לא הית' מלאכה לא תכירהו למחלל שבת והוצרך למה שהיא מלאכה חשוב זה צריך לגופה ויש לדון בזה מדברי המהרש"א ב"ב קי"ט ב' ד"ה בפרק הזורק עש"ה: | |||
{{ | '''{{עוגן1|א"ל}} לינוקא פסוק לי פסוקך.''' נ"ב כזה חילין צ"ה ב' וע"ש וע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות מ"א דן מזה דמותר לפתוח חומש לראות הפסוק העולה ע"ד גורל ואין בזה משום בזיון ע"ש: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־19:10, 25 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
חגיגה טו א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות טורי אבן רש"ש מראי מקומות |
יכול אני לבעול כמה בעילות בלא דם. נ"ב ע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קל"ו כ' שאירע דבר כזה בימיו:
מאין ולאין בן זומא. נ"ב כל' זה בירושלמי סנהדרין פ' חלק ה"ב מאיין ולאיין פינחס ועוד שם מאיין ולאיין גיחזי:
אפקוהו למטט' ומחיוהו שיתין פולסי דנורא. נ"ב דוגמתו ב"מ פ"ה ב' אתיוה לאליהו מחיוה שיתין פולסי דנורא:
אמרה אחר הוא. נ"ב עמ"ש בבית האוצר ערך אחרים דע"ש החילול שבת קראוהו חכמים אחר דחילול שבת הוא יציאה מעניין הישראליות ומקבל שם אחר דהוא שם עכו"ם ע"ש בארוכה וי"ל עוד דכיון דמחלל שבת בפרהסיא מומר לכה"ת ול' מומר דהוא מל' תמורה היינו שהוא מומר ומוחלף באיש אחר לכן קראוהו אחר ולפי"ז יהי' ראי' מכאן דגם מחלל שבת במידי דרבנן הוי מומר דמאי דעקר פוגלא ממישרא לכאורה הוא משאצל"ג כיון דלא הי' צריך לגוף הקציר' רק להראות לה שהוא פושע ומחלל שבת ואולי אף שלא הוצרך לגוף הקציר' מ"מ כיון שהוצרך לעניין המלאכה שבה שאילו לא הית' מלאכה לא תכירהו למחלל שבת והוצרך למה שהיא מלאכה חשוב זה צריך לגופה ויש לדון בזה מדברי המהרש"א ב"ב קי"ט ב' ד"ה בפרק הזורק עש"ה:
א"ל לינוקא פסוק לי פסוקך. נ"ב כזה חילין צ"ה ב' וע"ש וע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות מ"א דן מזה דמותר לפתוח חומש לראות הפסוק העולה ע"ד גורל ואין בזה משום בזיון ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |