גליוני הש"ס/מגילה/יח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) תגית: שוחזרה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף י"ח ע" | {{מרכז|'''דף י"ח ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1| | '''{{עוגן1|וכיון}} שבא דוד באתה תפלה שנא' והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי.''' נ"ב אולי הכוונה עפ"י גמ' סנהדרין ק"ז א' איך תאמרו לנפשי נודי הרכם צפור אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מחול לי על אותו עון שלא יאמרו הר שבכם צפור נדדתו הרי דדוד נקרא הר וזהו והביאותים אל הר קדשי היינו כיון שבא דוד הנקרא הר קודש ושמחתים בבית תפלתי באתה תפלה: | ||
'''{{עוגן1| | '''{{עוגן1|זכור}} יכול בלב.''' נ"ב ע' ח"א למהרש"א ב"ב סוף פ' חזקת מש"ש ואמר תדבק לשוני וגו' שאפשר שיזהר אדם בכל זה [הנזכר שם שצריך לעשות זכר לחרבן סד ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט כו' עושה צרכי סעודה ומשייר בו דבר מועט כו'] ואין כאן זכר שלא ירגיש בזה ויתלו בדבר אחר וע"כ אמר תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי בלשוני בכל המעשים הללו שאני עושה ומשייר זה זכר לחורבן כו' עכ"ל ומשמע דסתם זכיר' הוא בלשון ואולי משום שנא' תחלה תדבק לשוני וגו' לכן ממילא מה שנאמר אחריו חם לא אזכרכי פירושו ג"כ אם לא אזכרכי בלשוני אבל זכיר' סתמא דעלמא שפיר הוא גם בלב וגוף דברי מהרש"א ב"ב הנ"ל הם דבר חידוש שבכל מה שאדם עושה זכר לחורבן צריך לומר בפיו זה זכר לחורבן וזה מקור למה שמפרשים ואומרים בכריכת ליל פסח זכר למקדש כהלל כו' דגם זכר למקדש עניינו זכר לחורבן להיות נזכר למקדש ולחורבנו ולהתפלל על בניינו וכדילפי' בר"ה ל' א' חיוב עשיית זכר למקדש מקרא דציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה ע"ש: | ||
'''{{עוגן1|שקראו}} הקב"ה ליעקב קל.''' נ"ב דוגמתו מצינו בחזקי' מלך יהודה שנקרא קל ע' סנהדרין צ"ד א' יבא חזקי' שיש לו ח' שמות כו' דכתי' כי ילד וגו' ויקרא שמו פלא יועץ קל גבור וגו' ע"ש: | |||
'''{{עוגן1|גליון הש"ס}} ד"ה גמרא שכחום כו'.''' נ"ב ויש עוד יומא פ' א' וע"ש במסורת הש"ס וגליון הרי"פ: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־10:52, 25 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
מגילה יח ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן פני יהושע טורי אבן מהר"צ חיות רש"ש |
וכיון שבא דוד באתה תפלה שנא' והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי. נ"ב אולי הכוונה עפ"י גמ' סנהדרין ק"ז א' איך תאמרו לנפשי נודי הרכם צפור אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מחול לי על אותו עון שלא יאמרו הר שבכם צפור נדדתו הרי דדוד נקרא הר וזהו והביאותים אל הר קדשי היינו כיון שבא דוד הנקרא הר קודש ושמחתים בבית תפלתי באתה תפלה:
זכור יכול בלב. נ"ב ע' ח"א למהרש"א ב"ב סוף פ' חזקת מש"ש ואמר תדבק לשוני וגו' שאפשר שיזהר אדם בכל זה [הנזכר שם שצריך לעשות זכר לחרבן סד ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט כו' עושה צרכי סעודה ומשייר בו דבר מועט כו'] ואין כאן זכר שלא ירגיש בזה ויתלו בדבר אחר וע"כ אמר תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי בלשוני בכל המעשים הללו שאני עושה ומשייר זה זכר לחורבן כו' עכ"ל ומשמע דסתם זכיר' הוא בלשון ואולי משום שנא' תחלה תדבק לשוני וגו' לכן ממילא מה שנאמר אחריו חם לא אזכרכי פירושו ג"כ אם לא אזכרכי בלשוני אבל זכיר' סתמא דעלמא שפיר הוא גם בלב וגוף דברי מהרש"א ב"ב הנ"ל הם דבר חידוש שבכל מה שאדם עושה זכר לחורבן צריך לומר בפיו זה זכר לחורבן וזה מקור למה שמפרשים ואומרים בכריכת ליל פסח זכר למקדש כהלל כו' דגם זכר למקדש עניינו זכר לחורבן להיות נזכר למקדש ולחורבנו ולהתפלל על בניינו וכדילפי' בר"ה ל' א' חיוב עשיית זכר למקדש מקרא דציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה ע"ש:
שקראו הקב"ה ליעקב קל. נ"ב דוגמתו מצינו בחזקי' מלך יהודה שנקרא קל ע' סנהדרין צ"ד א' יבא חזקי' שיש לו ח' שמות כו' דכתי' כי ילד וגו' ויקרא שמו פלא יועץ קל גבור וגו' ע"ש:
גליון הש"ס ד"ה גמרא שכחום כו'. נ"ב ויש עוד יומא פ' א' וע"ש במסורת הש"ס וגליון הרי"פ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |