ספר חסידים/יג: הבדלים בין גרסאות בדף
מתאמץ להתעלות (שיחה | תרומות) (הוספת הערות) |
מתאמץ להתעלות (שיחה | תרומות) (הוספת הערות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
יסוד היראה הוא נסיון כי עיקר היראה נכרת בעת הנסיון וכמו שנכרת היראה ביצר נשים{{הערה|ר"ל אם הוא כובש אותו כמו שאמרו עריות נפשו של אדם מחמדתן כך נכרת בכל מיני יצרים כגון רכילות וכו' מה שפורט והולך בסי' י' כי יש אדם אף שאין לו כ"כ יצר נשים אעפ"כ הוא להוט לרכילות ודברים בטלים וכדומה. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} כך נכרת בכל מיני יצרים {{הערה|ר"ל שהקב"ה אינו מנסה אדם בחנם אלא כדי לעשות לו טובה כמו שמפרש והולך כשמדבר כו'. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} והקב"ה אינו מביא הכל בנסיון אלא כשמדבר לעשו' טובה לאדם בא השטן שהוא מדה"ד לפני הקב"ה ואומר רבש"ע לא יתכן לעשות לו טובה עד שיעמוד בנסיון לכך צדיקים נשבעין ליצרן לכובשו וכן כשהביא טובה על שאול וזרעו נסהו וכן אברהם ואיוב. לעולם יהא אדם ערום ביראה מענה רך משיב חימה ידבר שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם כדי שיהא אהוב למעלה וחביב למטה ומתקבל על הבריות. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום בשוק מעולם ויהיה ערום ביראה ובדעת לחשב מחשבות ערומות לתקנת העולם ולכבוד שמים וכל אדם שהוא ירא שמים לסוף דבריו נשמעים שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יב#יג|קהלת יב יג]]}} סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא. אדם שיש בו תורה ואין בו מעשים דומה למי שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו בהי עייל ואיך יכנס {{ממ|[[בבלי/שבת/לא/א|שבת ל.]]}}: | יסוד היראה הוא נסיון כי עיקר היראה נכרת בעת הנסיון וכמו שנכרת היראה ביצר נשים {{הערה|ר"ל אם הוא כובש אותו כמו שאמרו עריות נפשו של אדם מחמדתן כך נכרת בכל מיני יצרים כגון רכילות וכו' מה שפורט והולך בסי' י' כי יש אדם אף שאין לו כ"כ יצר נשים אעפ"כ הוא להוט לרכילות ודברים בטלים וכדומה. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} כך נכרת בכל מיני יצרים {{הערה|ר"ל שהקב"ה אינו מנסה אדם בחנם אלא כדי לעשות לו טובה כמו שמפרש והולך כשמדבר כו'. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} והקב"ה אינו מביא הכל בנסיון אלא כשמדבר לעשו' טובה לאדם בא השטן שהוא מדה"ד לפני הקב"ה ואומר רבש"ע לא יתכן לעשות לו טובה עד שיעמוד בנסיון לכך צדיקים נשבעין ליצרן לכובשו{{הערה|ר"ל שהצדיקים יודעים זה שהוא השטן המסטין הוא היצה"ר רוצה מאוד להכשילו בעת הנסיון כדי שלא יבוא עליו טובת הש"י לכך נשבעין ליצרן.{{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} וכן כשהביא טובה על שאול וזרעו נסהו {{הערה|ר"ל כשהיה בדעתו של הקב"ה להביא טובה על שאול ועל זרעו כמ"ש לו שמואל כי עתה הכין ה' וגו' ממלכתך גו' עד עולם נסהו {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} וכן אברהם ואיוב. לעולם יהא אדם ערום ביראה מענה רך משיב חימה ידבר שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם כדי שיהא אהוב למעלה וחביב למטה ומתקבל על הבריות. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום בשוק מעולם ויהיה ערום ביראה ובדעת לחשב מחשבות ערומות לתקנת העולם ולכבוד שמים וכל אדם שהוא ירא שמים לסוף דבריו נשמעים שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יב#יג|קהלת יב יג]]}} סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא. אדם שיש בו תורה ואין בו מעשים דומה למי שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו בהי עייל ואיך יכנס {{ממ|[[בבלי/שבת/לא/א|שבת ל.]]}}: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־10:35, 3 באפריל 2024
ספר חסידים 
יג
|
< הקודם · הבא > |
יסוד היראה הוא נסיון כי עיקר היראה נכרת בעת הנסיון וכמו שנכרת היראה ביצר נשים [1] כך נכרת בכל מיני יצרים [2] והקב"ה אינו מביא הכל בנסיון אלא כשמדבר לעשו' טובה לאדם בא השטן שהוא מדה"ד לפני הקב"ה ואומר רבש"ע לא יתכן לעשות לו טובה עד שיעמוד בנסיון לכך צדיקים נשבעין ליצרן לכובשו[3] וכן כשהביא טובה על שאול וזרעו נסהו [4] וכן אברהם ואיוב. לעולם יהא אדם ערום ביראה מענה רך משיב חימה ידבר שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם כדי שיהא אהוב למעלה וחביב למטה ומתקבל על הבריות. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום בשוק מעולם ויהיה ערום ביראה ובדעת לחשב מחשבות ערומות לתקנת העולם ולכבוד שמים וכל אדם שהוא ירא שמים לסוף דבריו נשמעים שנאמר (קהלת יב יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא. אדם שיש בו תורה ואין בו מעשים דומה למי שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו בהי עייל ואיך יכנס (שבת ל.):
- ↑ ר"ל אם הוא כובש אותו כמו שאמרו עריות נפשו של אדם מחמדתן כך נכרת בכל מיני יצרים כגון רכילות וכו' מה שפורט והולך בסי' י' כי יש אדם אף שאין לו כ"כ יצר נשים אעפ"כ הוא להוט לרכילות ודברים בטלים וכדומה. ד"ס
- ↑ ר"ל שהקב"ה אינו מנסה אדם בחנם אלא כדי לעשות לו טובה כמו שמפרש והולך כשמדבר כו'. ד"ס
- ↑ ר"ל שהצדיקים יודעים זה שהוא השטן המסטין הוא היצה"ר רוצה מאוד להכשילו בעת הנסיון כדי שלא יבוא עליו טובת הש"י לכך נשבעין ליצרן.ד"ס
- ↑ ר"ל כשהיה בדעתו של הקב"ה להביא טובה על שאול ועל זרעו כמ"ש לו שמואל כי עתה הכין ה' וגו' ממלכתך גו' עד עולם נסהו ד"ס
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
< הקודם · הבא >