מלמד להועיל/ג/פד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(חילוק, קישור, תיקון)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאלה:''' <br>במנחות דף מ' ע"א תוס' ד"ה סדין כתבו: אי נמי לאשמעינן קשר דלעיל לא ידעינן אלא מדאישתרי כלאים בציצית עכ"ל האיך נפרש זה?
'''שאלה:''' <br>במנחות [[תוספות/מנחות/מ/א#סדין|דף מ' ע"א תוס' ד"ה סדין]] כתבו: אי נמי לאשמעינן קשר דלעיל לא ידעינן אלא מדאישתרי כלאים בציצית עכ"ל האיך נפרש זה?


'''תשובה:''' <br>כבר נתחבטו בדברי תוס' אלו הברכת הזבח והצאן קדשים, ודבריהם כמעט עולים בקנה אחד דהאי אי נמי בא לתרץ הקושיא הראשונה דגם רש"י מודה דיש כלאים דשרו בציצית לב"ש ודרשינן סמוכין. אמנם דוחק גדול להכניס דבריהם בדברי התוס', ועוד דאח"כ כתבו התוס' מיהו גם אהאי תנא דנזיר פ' ר"ת וכו' וכוונתם לדחות תירוצא דלעיל וי"ל דאיכא חד תנא בנזיר וכו', ולמה המתינו התוס' לדחות האי תירוצא אחר שכתבו תירוץ שני ודחו גם אותו, ולמה לא כתבו דחייתם מיד אחר תירוץ ראשון. אשר על כן נ"ל דהאי אי נמי אינו תירוץ שני על קושיא הראשונה אלא קאי אדסמיך ליה שכבתו התוס': ועיקר מצות תכלת לא יהא אלא בצמר, וצריך להגיה הגהה קטנה שתחת לאשמעינן צריך לומר: לא שמעינן בשתי תיבות והכי פירושו אי נמי כלומר עוד יש אפשרות לקיים שניהם מצות ציצית בלא איסור כלאים ואפילו בצמר ופשתים, דהא לא שמעינן קשר, דלעיל לא ידעינן דצריך לעשות קשר אלא מדאישתרי כלאים בציצית, וא"כ לב"ש דלא שרו כלאים בציצית לא שמעינן קשר, וא"כ אפילו בצמר ופשתים אפשר לקיים מצות ציצית בלא איסור כלאים כיון דאין צריך לעשות קשר, ואח"כ כתבו התוס' ומיהו לא יתכן וכו' דלפי מה שפירשו למעלה ל"ט ע"א ד"ה קשר דמגדיל ילפינן דצריך לעשות קשר, וא"כ ע"כ גם לב"ש צריך לעשות קשר, וא"כ א"א לקיים שניהם בצמר ופשתים, וזה פשוט. ובודאי כן היא כוונת התוס' דאילו לא אמרו תוס' כן היה קשה למה לא אמרו כן דלב"ש אפשר לקיים שניהם ע"י שלא יעשה קשר.
'''תשובה:''' <br>כבר נתחבטו בדברי תוס' אלו ה[[ברכת הזבח/מנחות/מ/א#|ברכת הזבח]] וה[[צאן קדשים/מנחות/מ/א#|צאן קדשים]], ודבריהם כמעט עולים בקנה אחד, דהאי אי נמי בא לתרץ הקושיא הראשונה דגם רש"י מודה דיש כלאים דשרו בציצית לב"ש ודרשינן סמוכין.
 
אמנם דוחק גדול להכניס דבריהם בדברי התוס', ועוד דאח"כ כתבו התוס' מיהו גם אהאי תנא דנזיר פ' ר"ת וכו' וכוונתם לדחות תירוצא דלעיל וי"ל דאיכא חד תנא בנזיר וכו', ולמה המתינו התוס' לדחות האי תירוצא אחר שכתבו תירוץ שני ודחו גם אותו, ולמה לא כתבו דחייתם מיד אחר תירוץ ראשון.
 
אשר על כן נ"ל דהאי אי נמי אינו תירוץ שני על קושיא הראשונה אלא קאי אדסמיך ליה שכתבו התוס': ועיקר מצות תכלת לא יהא אלא בצמר. וצריך להגיה הגהה קטנה שתחת 'לאשמעינן' צריך לומר: 'לא שמעינן', בשתי תיבות. והכי פירושו: אי נמי כלומר עוד יש אפשרות לקיים שניהם מצות ציצית בלא איסור כלאים ואפילו בצמר ופשתים, דהא לא שמעינן קשר, דלעיל לא ידעינן דצריך לעשות קשר אלא מדאישתרי כלאים בציצית, וא"כ לב"ש דלא שרו כלאים בציצית לא שמעינן קשר, וא"כ אפילו בצמר ופשתים אפשר לקיים מצות ציצית בלא איסור כלאים כיון דאין צריך לעשות קשר. ואח"כ כתבו התוס': ומיהו לא יתכן וכו' דלפי מה שפירשו למעלה [[תוספות/מנחות/לט/א#קשר|ל"ט ע"א ד"ה קשר]] דמגדיל ילפינן דצריך לעשות קשר, וא"כ ע"כ גם לב"ש צריך לעשות קשר, וא"כ א"א לקיים שניהם בצמר ופשתים, וזה פשוט. ובודאי כן היא כוונת התוס' דאילו לא אמרו תוס' כן היה קשה למה לא אמרו כן דלב"ש אפשר לקיים שניהם ע"י שלא יעשה קשר.


<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה אחרונה מ־06:24, 14 בינואר 2024

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png פד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
במנחות דף מ' ע"א תוס' ד"ה סדין כתבו: אי נמי לאשמעינן קשר דלעיל לא ידעינן אלא מדאישתרי כלאים בציצית עכ"ל האיך נפרש זה?

תשובה:
כבר נתחבטו בדברי תוס' אלו הברכת הזבח והצאן קדשים, ודבריהם כמעט עולים בקנה אחד, דהאי אי נמי בא לתרץ הקושיא הראשונה דגם רש"י מודה דיש כלאים דשרו בציצית לב"ש ודרשינן סמוכין.

אמנם דוחק גדול להכניס דבריהם בדברי התוס', ועוד דאח"כ כתבו התוס' מיהו גם אהאי תנא דנזיר פ' ר"ת וכו' וכוונתם לדחות תירוצא דלעיל וי"ל דאיכא חד תנא בנזיר וכו', ולמה המתינו התוס' לדחות האי תירוצא אחר שכתבו תירוץ שני ודחו גם אותו, ולמה לא כתבו דחייתם מיד אחר תירוץ ראשון.

אשר על כן נ"ל דהאי אי נמי אינו תירוץ שני על קושיא הראשונה אלא קאי אדסמיך ליה שכתבו התוס': ועיקר מצות תכלת לא יהא אלא בצמר. וצריך להגיה הגהה קטנה שתחת 'לאשמעינן' צריך לומר: 'לא שמעינן', בשתי תיבות. והכי פירושו: אי נמי כלומר עוד יש אפשרות לקיים שניהם מצות ציצית בלא איסור כלאים ואפילו בצמר ופשתים, דהא לא שמעינן קשר, דלעיל לא ידעינן דצריך לעשות קשר אלא מדאישתרי כלאים בציצית, וא"כ לב"ש דלא שרו כלאים בציצית לא שמעינן קשר, וא"כ אפילו בצמר ופשתים אפשר לקיים מצות ציצית בלא איסור כלאים כיון דאין צריך לעשות קשר. ואח"כ כתבו התוס': ומיהו לא יתכן וכו' דלפי מה שפירשו למעלה ל"ט ע"א ד"ה קשר דמגדיל ילפינן דצריך לעשות קשר, וא"כ ע"כ גם לב"ש צריך לעשות קשר, וא"כ א"א לקיים שניהם בצמר ופשתים, וזה פשוט. ובודאי כן היא כוונת התוס' דאילו לא אמרו תוס' כן היה קשה למה לא אמרו כן דלב"ש אפשר לקיים שניהם ע"י שלא יעשה קשר.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף