ספר חסידים/יב: הבדלים בין גרסאות בדף
מתאמץ להתעלות (שיחה | תרומות) (הוספת הערות) |
מתאמץ להתעלות (שיחה | תרומות) (הוספת הערות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
שורש החסידות יראה{{הערה|יראה ר"ל יראת ה' ומפרש והולך כיצד כשאדם כו'. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} כשאדם מתאוה לדבר הנאה ועוזב את יצרו מפני יראת השם ולא שירא מפני פורענות עולם הבא ולא בשביל הנאת העולם הזה והעוה"ב אלא ירא פן לא יהיה תמים באהבת הבורא יתברך שמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יח#יג|דברים יח יג]]}} תמים תהיה עם ה' אלקיך וזהו הנקרא ירא ה'{{הערה|ר"ל שאינו ירא רק פן לא יהיה תמים עם ה' ולא משום ד"א. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}}. והגדר הגדול והמופלא עזיבת המאכלו' כי שביעת המאכלו' מביאים לידי הרהורים רעים. כיצד היה לפניו מאכל מדגים או מבשר או משא' מעדני' אל ימנע מלאכול כלל אלא משום יראת ה' שלא למלאות כרסו עד כדי השגת תאותו וכן כשבאה לידו מצוה וקשה עליו לעשותה ואינו נמנע מלעשותה שכן מצינו באברהם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה: | שורש החסידות יראה{{הערה|יראה ר"ל יראת ה' ומפרש והולך כיצד כשאדם כו'. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} כשאדם מתאוה לדבר הנאה ועוזב את יצרו מפני יראת השם ולא שירא מפני פורענות עולם הבא ולא בשביל הנאת העולם הזה והעוה"ב אלא ירא פן לא יהיה תמים באהבת הבורא יתברך שמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יח#יג|דברים יח יג]]}} תמים תהיה עם ה' אלקיך וזהו הנקרא ירא ה'{{הערה|ר"ל שאינו ירא רק פן לא יהיה תמים עם ה' ולא משום ד"א. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}}. והגדר הגדול והמופלא עזיבת המאכלו' כי שביעת המאכלו' מביאים לידי הרהורים רעים. כיצד היה לפניו מאכל מדגים או מבשר או משא' מעדני' אל ימנע מלאכול כלל{{הערה|ר"ל שאין צריך למנוע עצמו מהמאכל שלא לאכול כלל רק שצריך מפני יראת ה' שלא למלאות כרסו כו'. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} אלא משום יראת ה' שלא למלאות כרסו עד כדי השגת תאותו {{הערה|ר"ל שזה נקרא ג"כ יראת ה' שכן מצינו באברהם שרצה לשחוט בנו ואמר לו הש"י כי ירא אלקים אתה וגו'. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}}וכן כשבאה לידו מצוה וקשה עליו לעשותה ואינו נמנע מלעשותה שכן מצינו באברהם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־02:23, 5 בנובמבר 2023
ספר חסידים 
יב
|
< הקודם · הבא > |
שורש החסידות יראה[1] כשאדם מתאוה לדבר הנאה ועוזב את יצרו מפני יראת השם ולא שירא מפני פורענות עולם הבא ולא בשביל הנאת העולם הזה והעוה"ב אלא ירא פן לא יהיה תמים באהבת הבורא יתברך שמו שנאמר (דברים יח יג) תמים תהיה עם ה' אלקיך וזהו הנקרא ירא ה'[2]. והגדר הגדול והמופלא עזיבת המאכלו' כי שביעת המאכלו' מביאים לידי הרהורים רעים. כיצד היה לפניו מאכל מדגים או מבשר או משא' מעדני' אל ימנע מלאכול כלל[3] אלא משום יראת ה' שלא למלאות כרסו עד כדי השגת תאותו [4]וכן כשבאה לידו מצוה וקשה עליו לעשותה ואינו נמנע מלעשותה שכן מצינו באברהם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה:
- ↑ יראה ר"ל יראת ה' ומפרש והולך כיצד כשאדם כו'. ד"ס
- ↑ ר"ל שאינו ירא רק פן לא יהיה תמים עם ה' ולא משום ד"א. ד"ס
- ↑ ר"ל שאין צריך למנוע עצמו מהמאכל שלא לאכול כלל רק שצריך מפני יראת ה' שלא למלאות כרסו כו'. ד"ס
- ↑ ר"ל שזה נקרא ג"כ יראת ה' שכן מצינו באברהם שרצה לשחוט בנו ואמר לו הש"י כי ירא אלקים אתה וגו'. ד"ס
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
< הקודם · הבא >