אבני נזר/חושן משפט/קכו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית תקינה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''סימן קכו'''}} | |||
ב"ה '''ג' אמור תרס"ג''' פה '''סאכטשאב'''. | |||
:החוה"ש לכבוד אהובי תלמידי הרב החריף ובקי כו' מו"ה '''חנוך העניך''' נ"י אבד"ק '''לאסקרוב'''. | |||
'''בדבר''' שאלתו בתינוק בן שנה וחצי שנקבר איזה חדשים ואח"כ נתוודע שהניחו אותו מהופך משאר מתים דשם, היינו ששאר מתים מונחים ראשם למערב ורגלים למזרח, והתינוק הנ"ל מונח ראשו למזרח ורגליו למערב, אם מותר לפתוח הקבר ולהניחו כשאר מתים והאריך בזה והביא מתשו' חת"ס יו"ד הטעם: | |||
א) '''תשובה''', הנה הגם שאין אנו יודעים טעם המנהג בזה, אכן כיון שהוא משונה משאר מתים, וידוע צוואת ר' ינאי במס' נדה {{ממ|כ'}} ומס' שבת {{ממ|קי"ד.}} אל תקברוני בבגדים שחורים שמא אזכה ואהי' כאבל בין החתנים ולא בבגדים לבנים שמא לא אזכה ואהי' כחתן בין האבלים, גם מאמר אל תהי' ער בין הישנים ולא ישן בין הנעורים, וכן הגמ' סוף תענית שלא לבייש ובסוף מוע"ק מר"ג הזקן שלא לשנות וכולם נהגו בכלי פשתן עיי"ש, גם זאת אמת כמ"ש כבודו דבקטן ליכא חרדת הדין, ומה שהביא ע"ז קושיית הגאון ר"ד אפענהיים ז"ל בסוף הס' תשו' חו"י מגמ' ב"ב {{ממ|קנ"ה}} קטן מאימתי מוכר בנכסי אביו, רבא אמר ר"נ בן י"ח שנה ור"ה בר חיננא אמר ר"נ בן כ' שנה ופריך ממעשה דבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת ובאו בני משפחתו לאמר קטן הי' בשעת מיתה ובאו ושאלו את רע"ק מהו לבודקו אמר להם אי אתם רשאים לנוולו ועוד סימנים עשוים להשתנות לאחר מיתה, בשלמא למ"ד בן י"ח היינו דשאלו מהו לבודקו אלא אי אמרת מבן כ' כי בדקו לי' מה הוה והתנן בן עשרים שלא הביא שערות יביא ראי' שהוא בן עשרים עיי"ש, והקשה דאמאי לא קאמר בשלמא למ"ד בן י"ח שנה היינו דקאמר רע"ק אי אתם רשאים לנוולו ולא קאמר משום חרדת הדין כמו שאמר שמואל הנביא למה הרגזתני לעלות משום דבקטן ליכא חרדת הדין ולמעלה הוא עדיין קטן עד עשרים שנה, ופחות מבן עשרים אינו בר עונשין בב"ד של מעלה, אבל למ"ד בן עשרים שנה אמאי קאמר רע"ק דאסור משום ניוול תיפוק לי' דאסור משום חרדת הדין, אלא ע"כ דבקטן ג"כ איכא חרדת הדין עכ"ל: | |||
ב) '''ונראה''' בפשוט דלא קשה כמו שאמרתי לתרץ קושיא המובא בתשו' חכ"צ סי' נ' דאיך משכחת חטאת מבן י"ג עד עשרים שנה כיון דליכא כרת בב"ד של מעלה עד עשרים, וכרת האיך משכחת לי' ובכל התורה בן י"ג שנים בכלל איש עיי"ש, ותרצתי לפי המבואר בתיקוני זוהר ובכתבי האר"י ז"ל [ועיין בג"א עה"ת למהר"ל ז"ל מפראג] דאדם מושגח מהקב"ה בכל רגע ורגע ואם הקב"ה יסיר השגחתו ח"ו רגע אחת ממנו הוא עלול לכל פגעים רעים וממילא דינים פוגעים בו וממילא נכרת, וא"כ בחטא שיש בו כרת אף שאין עונשין אותו עד עשרים שנה מ"מ שוב אינו מושגח מהקב"ה, ואם הוא מסור מהשגחת הקב"ה ממילא יש בו כרת, (ועי' אבני נזר חיו"ד סי' תנ"ד אות מ"ו, ומתורץ קו' החכ"צ הנ"ל, ולא קשה ג"כ קו' הר"ד אפענהיים הנ"ל, ובכן משום ניוול לכבודו של מת שרי ומותר לפתוח הקבר: | |||
'''והאל''' הרחמן יגדור פרצות עמו ישראל ברחמים ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו ובלע המות לנצח: | |||
{{-}}{{יישור לשמאל|הדו"ש הק' '''אברהם'''.}}{{-}} | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:11, 14 ביוני 2023
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה ג' אמור תרס"ג פה סאכטשאב.
- החוה"ש לכבוד אהובי תלמידי הרב החריף ובקי כו' מו"ה חנוך העניך נ"י אבד"ק לאסקרוב.
בדבר שאלתו בתינוק בן שנה וחצי שנקבר איזה חדשים ואח"כ נתוודע שהניחו אותו מהופך משאר מתים דשם, היינו ששאר מתים מונחים ראשם למערב ורגלים למזרח, והתינוק הנ"ל מונח ראשו למזרח ורגליו למערב, אם מותר לפתוח הקבר ולהניחו כשאר מתים והאריך בזה והביא מתשו' חת"ס יו"ד הטעם:
א) תשובה, הנה הגם שאין אנו יודעים טעם המנהג בזה, אכן כיון שהוא משונה משאר מתים, וידוע צוואת ר' ינאי במס' נדה (כ') ומס' שבת (קי"ד.) אל תקברוני בבגדים שחורים שמא אזכה ואהי' כאבל בין החתנים ולא בבגדים לבנים שמא לא אזכה ואהי' כחתן בין האבלים, גם מאמר אל תהי' ער בין הישנים ולא ישן בין הנעורים, וכן הגמ' סוף תענית שלא לבייש ובסוף מוע"ק מר"ג הזקן שלא לשנות וכולם נהגו בכלי פשתן עיי"ש, גם זאת אמת כמ"ש כבודו דבקטן ליכא חרדת הדין, ומה שהביא ע"ז קושיית הגאון ר"ד אפענהיים ז"ל בסוף הס' תשו' חו"י מגמ' ב"ב (קנ"ה) קטן מאימתי מוכר בנכסי אביו, רבא אמר ר"נ בן י"ח שנה ור"ה בר חיננא אמר ר"נ בן כ' שנה ופריך ממעשה דבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת ובאו בני משפחתו לאמר קטן הי' בשעת מיתה ובאו ושאלו את רע"ק מהו לבודקו אמר להם אי אתם רשאים לנוולו ועוד סימנים עשוים להשתנות לאחר מיתה, בשלמא למ"ד בן י"ח היינו דשאלו מהו לבודקו אלא אי אמרת מבן כ' כי בדקו לי' מה הוה והתנן בן עשרים שלא הביא שערות יביא ראי' שהוא בן עשרים עיי"ש, והקשה דאמאי לא קאמר בשלמא למ"ד בן י"ח שנה היינו דקאמר רע"ק אי אתם רשאים לנוולו ולא קאמר משום חרדת הדין כמו שאמר שמואל הנביא למה הרגזתני לעלות משום דבקטן ליכא חרדת הדין ולמעלה הוא עדיין קטן עד עשרים שנה, ופחות מבן עשרים אינו בר עונשין בב"ד של מעלה, אבל למ"ד בן עשרים שנה אמאי קאמר רע"ק דאסור משום ניוול תיפוק לי' דאסור משום חרדת הדין, אלא ע"כ דבקטן ג"כ איכא חרדת הדין עכ"ל:
ב) ונראה בפשוט דלא קשה כמו שאמרתי לתרץ קושיא המובא בתשו' חכ"צ סי' נ' דאיך משכחת חטאת מבן י"ג עד עשרים שנה כיון דליכא כרת בב"ד של מעלה עד עשרים, וכרת האיך משכחת לי' ובכל התורה בן י"ג שנים בכלל איש עיי"ש, ותרצתי לפי המבואר בתיקוני זוהר ובכתבי האר"י ז"ל [ועיין בג"א עה"ת למהר"ל ז"ל מפראג] דאדם מושגח מהקב"ה בכל רגע ורגע ואם הקב"ה יסיר השגחתו ח"ו רגע אחת ממנו הוא עלול לכל פגעים רעים וממילא דינים פוגעים בו וממילא נכרת, וא"כ בחטא שיש בו כרת אף שאין עונשין אותו עד עשרים שנה מ"מ שוב אינו מושגח מהקב"ה, ואם הוא מסור מהשגחת הקב"ה ממילא יש בו כרת, (ועי' אבני נזר חיו"ד סי' תנ"ד אות מ"ו, ומתורץ קו' החכ"צ הנ"ל, ולא קשה ג"כ קו' הר"ד אפענהיים הנ"ל, ובכן משום ניוול לכבודו של מת שרי ומותר לפתוח הקבר:
והאל הרחמן יגדור פרצות עמו ישראל ברחמים ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו ובלע המות לנצח:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |