שו"ת תשב"ץ/א/ח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (בוט החלפות: ניסוי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''שאלה ח: ''' | '''שאלה ח: ''' | ||
עוד שאלת מהו לכתוב מזוזה בכתב הנקרא מאש"ק והוא הנקרא אלמדבד"ב. | עוד שאלת מהו לכתוב מזוזה בכתב הנקרא מאש"ק והוא הנקרא אלמדבד"ב. | ||
'''תשובה: ''' אין בשאלה זו טעם ולא הוצרך דבר זה לכתוב שהרי כתב מאש"ק אינו נקרא כתב כלל ומה"ט התיר הרמב"ן ז"ל לכתוב פסוקי' בלא שרטוט באגרו' בכתב מא"ש לפי שאין זה כתב ובמזוזה בעיא כתיבה תמה כדאי' בפ' הבונה {{ממ|שבת | '''תשובה: ''' אין בשאלה זו טעם ולא הוצרך דבר זה לכתוב שהרי כתב מאש"ק אינו נקרא כתב כלל ומה"ט התיר הרמב"ן ז"ל לכתוב פסוקי' בלא שרטוט באגרו' בכתב מא"ש לפי שאין זה כתב ובמזוזה בעיא כתיבה תמה כדאי' בפ' הבונה {{ממ|[[בבלי/שבת/קג/ב|שבת קג:]]}} ואפילו קוצו של יו"ד מעכבן ובעיא שיהא גויל מקיף לאותיו' מד' רוחו' כדאי' בפרק הקומץ רבה {{ממ|[[בבלי/מנחות/כט/א|מנחות כט.]]}} ובמגלה {{ממ|י"ט ע"א}} דכתיב ככתבם וכלשונם ומה"ט שרינן גפטית לגפטית עילמית לעיל' ואפילו הכי בעיא שתהא כתיבה אשורי' וטעמא דמילתא שמפני שקרויה ספר או משום דגמרינן ג"ש דכתיב כתיבה בעינן שתהא כס"ת תפילין ומזוזו' שאין כשר בהן אלא כתב אשורי' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפרק א' מה' ס"ת שאין כותבין ס"ת תפילין ומזוזו' אלא בכתב אשורי' ובפ"ק דמגלה {{ממ|ח' ע"ב}} אמרי מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורי על הספר ובדיו ולא אשכחן פלוגתא בכתב אשורי אע"ג דאשכחן פלוגתא בלשון אשורי' ובלשון אשורי נמי כולי עלמא מודי במזוז': | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־20:44, 21 במאי 2023
שו"ת תשב"ץ 
א ח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ח:
עוד שאלת מהו לכתוב מזוזה בכתב הנקרא מאש"ק והוא הנקרא אלמדבד"ב.
תשובה: אין בשאלה זו טעם ולא הוצרך דבר זה לכתוב שהרי כתב מאש"ק אינו נקרא כתב כלל ומה"ט התיר הרמב"ן ז"ל לכתוב פסוקי' בלא שרטוט באגרו' בכתב מא"ש לפי שאין זה כתב ובמזוזה בעיא כתיבה תמה כדאי' בפ' הבונה (שבת קג:) ואפילו קוצו של יו"ד מעכבן ובעיא שיהא גויל מקיף לאותיו' מד' רוחו' כדאי' בפרק הקומץ רבה (מנחות כט.) ובמגלה (י"ט ע"א) דכתיב ככתבם וכלשונם ומה"ט שרינן גפטית לגפטית עילמית לעיל' ואפילו הכי בעיא שתהא כתיבה אשורי' וטעמא דמילתא שמפני שקרויה ספר או משום דגמרינן ג"ש דכתיב כתיבה בעינן שתהא כס"ת תפילין ומזוזו' שאין כשר בהן אלא כתב אשורי' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפרק א' מה' ס"ת שאין כותבין ס"ת תפילין ומזוזו' אלא בכתב אשורי' ובפ"ק דמגלה (ח' ע"ב) אמרי מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורי על הספר ובדיו ולא אשכחן פלוגתא בכתב אשורי אע"ג דאשכחן פלוגתא בלשון אשורי' ובלשון אשורי נמי כולי עלמא מודי במזוז':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |