שדי חמד/כללים/כ/ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים ז

כלל ז) כגון. לשון זה מורה דיש עוד דברים בדין ההוא וחדא מניהו נקט כן משמע ליה להרב תוספת יום טוב בסוף פרק ג' דמסכת נגעים (בד"ה פחות) ואהכי לא ניחא ליה לשון הרע"ב כגון שחין וכו' כגון נגעי בתים וכו' דהא ליתנהו אלא הני והוה ליה למימר והן וכו' עי"ש גם בפרק ד' דמסכת נדה משנה ו' בד"ה המקשה כתב והיינו דכתב הרב כגון לומר דאיכא נמי גוונא אחרינא עי"ש וכן מתבאר מדברי רש"י במסכת סנהדרין ד' צ"ח סוף ע"ב שעל מה שאמרו בש"ס אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש וכו' כתב והאי כגון לאו דוקא עי"ש ועל כל פנים על צד הדוחק וההכרח נוכל לפרש דלשון זה לאו דוקא ואין לנו אלא מה שאמור בענין וכן ראיתי להרב פתח הדביר בח"ג סי' רפ"ה דף קל"ו ע"ד שכתב לפרש כן דברי הרב כנסת הגדולה סי' רפ"ה שהביא שם עי"ש ומרן כסף משנה בפרק ששי מהלכות תלמוד תורה דין י"ד על מה שכתב הרמב"ם המכשיל את העור כגון מכה בנו גדול מפורש דלשון כגון הכונה זו ודכוותא עי"ש:

ומצאתי להרב יד מלאכי במערכת השי"ן אות תרי"ח דממה שכתבו התוספות בפסחים דף י"א ד"ה קוצרין דאיכא מילי טובא דבעינן שישנה עליו הכתוב כגון קדשים משמע ליה דכונתו דדוקא בקדשים הוא דבעינן שנה הכתוב לעכב וכתב שסברת התוס' הנ"ל היא דלא כמו שכתב הרב נמקי יוסף בפרק השואל דבשאלה בבעלים והפרת נדרים שנה לעכב עי"ש ואף דמרן חיד"א בספר יעיר אזן מערכת השי"ן אות יו"ד חלק עליו ומשמע ליה דהתוספות הנ"ל קיימי בשיטת הרב הנמקי יוסף דגם בשאר מילי איכא דשנה הכתוב לעכב נראה דלאו משום לישנא דכגון דנקטי התוספות סובר הכי אלא ממה שכתבו דאיכא מילי טובא דבעינן שישנה עליו הכתוב הוא דמשמע ליה הכי דלשון זה מוכח מתוכו דכונתם לומר דכמו בקדשים דבעינן שנה הכי נמי איכא מילי טובא אבל בעלמא מודה דנוכל לפרש לשון זה דהן הן הדברים האמורים בענין ותו לא וכן כתבתי במערכה זו באות קכ"ט (בד"ה ומאי דמשמע) דלשון הרמב"ם כגון וכו' לאו דאיכא מילי אחריני אלא הני דווקא עי"ש:

וראיתי בחוברת תורה מציון (היו"ל בעיק"ו ירושת"ו) בחוברת א' לשנת תרמ"ז בסי' ח' שכתב הרב הגדול מוהרר"י ישראל נר"ו דהרב לימודי ה' בס' אלופי יהודה בקונטריס למד מלמד ד' ל"ה ע"ב הבין מדברי התוספות בפסחים הנזכר לעיל כמו שהבין מדבריהם הרב יד מלאכי ומני"ר יצ"ו כתב לפרש כן דברי מוהרש"א בחולין ד' ע"א ע"ב על דברי התוס' ד"ה אטו דמה שכתבו כמו בית הסתרים הוא דוקא והביא דמרן חיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ה' תמה על היד מלאכי וכתב על דבריו ואחרי המחי"ר נראה דכגון הוא דוקא קדשים. שוב ראיתי מה שכתב הרב יקר הערך ד' ק' ע"ג (ד"ה ודרך אגב) והרב רוח יעקב שבספר לב שמח ד' י"ט ע"ד הבין כדברי הרב חיד"א עד כאן תורף דברי הרב יצ"ו עי"ש שנראה מדבריו שסובר דבהא פליגי אם יתכן לפרש לשון כגון דלא בא לרבות עוד איזה דברים או לא וספר חיים שאל אין מצוי אצלי לראות דב"ק שאם הם בסיגנון דבריו שביעיר אזן נראה דגם הוא מודה דיתכן לפרש בעלמא דלא בא לרבות שום דבר וכמו שכתבתי למעלה וגם שלשה ספרים הנז"ל (אלופ"י ויקר הערך ולב שמח) אין מצויים אצלי לראות דב"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף