שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ג/ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ג

ו) למ"ד אינו חוזר ונעור היינו אפילו לא נודע אלא בתוך הפסח דממילא נתבטל קודם הפסח. כן כתב מרן חיד"א בס' ברכי יוסף סי' תמ"ז אות ח' בשם הרב בית יהודה סי' ט"ו וכן פסק הרב חיי אדם בנשמת אדם סי' כ"ה וכתב שכן דעת הרב חות דעת והסביר לחלק בזה בין חמץ לשאר איסורין והרב מקור חיים סי' תמ"ז בביאורים אות ט' [על מה שכתב הרמ"א דנוהגים בלח בלח דאינו חוזר ונעור] ביאר שם דלפי דברי האו"ה כלל ז' יש מקום לומר דאם נתערב אחר שש דאז החמץ כבר נעשה איסור אם לא נודע עד הפסח אסור דלא שייך טעם האו"ה ומכל מקום יש לסמוך על סברת שאר פוסקים דלא בעינן ידיעה והרב בית שלמה בא"ח סי' פ"ז ד' ג"ן סוף ע"ג כתב וז"ל ועוד כאן לא נודע התערובת קודם הפסח ואם כן לא נתבטל קודם הפסח כלל דביטול ברוב תלוי בידיעה דוקא כמו שכתב הש"ך סוף סי' ק"ט סקי"ב וכן עיקר והפר"ח בסוף סי' צ"ט הארוך בזה וכן כתבו האחרונים לענין חתיכה הראויה להתכבד ובאמת אף בלח בלח שנתבטל דנקיטינן דאינו חוזר ונעור יש לפקפק בלא נודע התערובת ומה שכתב המק"ח סי' תמ"ז סק"ט אינו מוכרח ובפרט מה שכתב בשם האו"ה תמוה. ואף על פי כן נהוג עלמא דאף בלא נודע אינו חוזר ונעור בלח בלח והטעם דבלח בלח דנתבטל בששים הוי כמאן דליתא לאיסורא כלל מה שאין כן יבש ביבש דאיתא לאיסורא ודאי תלי בידיעה ועיין כסף משנה סוף פרק י"א מהלכות אבות הטומאה ומשנה למלך פרק א' מהלכות מטמאי משכב ומושב דין ד' ובנודע ביהודה מהדורא תניינא חלק יו"ד סי' מ"ה וסי' ד"ן ובמקור חיים סי' תמ"ז ס"ק י"ו ובחות דעת סוף סי' צ"ו. ואף שמדברי מג"א תנ"א סק"ל נראה קצת דחתיכה שנאסרה על ידי בליעה שנתערבה ברוב קודם הפסח אינו חוזר ונעור כמו שכתב המק"ח שם סק"י מכל מקום כיון שהחק יעקב בסי' תנ"א כתב בפירוש דגם בכי האי גוונא חוזר ונעור וגם בדברי הרמג"א יש לפרש שאינו חולק עליו כמו שכתבו האחרונים יש להחמיר עכ"ל והרב פני יאושע בח"ב סי' י"ב בסופו כתב שנשאל בחטה שנמצאת במצה שנאפית קודם הפסח דנוהגים להתיר בפסח הואיל ולא נתנה טעם בפסח דקשה דאינו בטל עד שיודע לו כמו שכתבו הרא"ש והטור וכו' וכתב דשגג בזה דהתם היינו דוקא לענין שתי זתי איסור שנפלו בזה אחר זה דכשלא נודע בנתים הוי כנפלו עתה שניהם וצריך תרי ששים ולא אמרינן דנהפך הראשון להיתר שנתבטל כבר ויבטל אח"כ את השני אבל הכא שאין איסור אחר הנה אחר שנודע לנו מבטלין אפילו למפרע דמה לנו לבטל אחר הידיעה דוקא ודבר זה לא נזכר בשום מקום וכו' עי"ש. ובספר יד יהודה להג' מוהרי"ל לנדא על הלכות דם ומליחה שנדפס מקרוב בסי' ס"ט אות ז' עמד בחקירה זו לענין כל האיסורין כיוצא לזה והאריך בענין זה והביא דברי המק"ח ופנ"י הנ"ל ושקיל וטרי בדב"ק ומכל מקום מסיק גם הוא לענין חמץ שנתבטל קודם הפסח דאף דלא נודע התערובת עד הפסח אינו חוזר ונעור עיש"ב. והרב מוהריט"ץ בסי' ס"ד במי ששרה צמוקים קודם הפסח ובתוך הפסח מצא חטים שנתבקעו כתב דאם לא היו מבשלים הצמוקים בפסח היו בטלים קודם הפסח ואין חוזר ונעור וכו' עי"ש אלמא סבירא ליה דאף אם לא נודע התערובת אלא בפסח אינו חוזר ונעור:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף