מגיני שלמה/ביצה/כד/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז | {{מרכז|'''דף כ"ד ע"א'''}} | ||
ד"ה כל שאומר כו' וא"ת והא אמרינן לעיל וכו' פ"ה דאידי ואידי כו' ודוחק הוא דא"כ כו'. לא ידעתי מאי קשיא דרב יוסף שקדם לרב אשי פי' מתני' כל שאומרים הבא מצודה ור"א פירש דבריו אימתי אומרים הבא מצודה כי שיעוריה דר"א מפרש יותר. דשיעורא דר"י צריך פי' לפירושו ואין הכל בקיאים וכו' מתי צריך תחבולה וכ"ת מ"מ תלמודא למה הביא דברי ר"י כיון דכבר הביא מדברי ר"א. הא לא קשיא דתלמודא הביא דברי ר"י משום דשקיל וטרי לתרץ והרי אוזי' ותרנגולים וכולי סוגיא. ואע"ג דאביי דאפשר דקושיא זו קשיא גם על דברי ר"א מ"מ אביי לא הקשה אותה על ר"א וכן רבה בר רב הונא שתירץ על זה כלם היו קודם ר"א ולכן הביא התלמוד שקלא וטריא דידהו על שיעורא דר"י דהכי אתשיל בבי מדרשא וממילא אפרוק גם שיעוריה דר"א: | |||
ועי"ל דר"א פי' שיעור הביברים ור"י פי' גם על החיה עצמה דאפילו אם הביבר הוא גדול אם החיה היא בת תרבות ואין צריך תחבולה לתפסה או בולד דידה שקל לצודו כדאיתא לקמן וסבר ר"י דכללא דר' שמעון בן גמליאל קאי על הכל הן על הביבר או על החיה ולכן הביא התלמוד לפרש גם על החיה. והיכי דמי לאו קושיא היא. אלא ר"י עצמו קאמר לה כמו שפי' התו' כה"ג ריש פרק אלו מציאות וריש פרק יום הכיפורים ור"א לא פי' רק מה שהקשו ה"ד ביבר גדול וכו' דאביבר דרמי המקשן אהדדי משני לחלק בין הביברים. וע"ז משני ר"א אבל ר"י פי' כללא דרשב"ג. וכן נראה דברי רב אלפס שלא הביא כ"א דברי ר"י ולפירוש התוספות היה צריך להביא גם דברי ר"א אבל השתא א"ש דר"י כולל שניהם כן פי' הר"ן ז"ל: | |||
ועתה אכתוב מאי דקשיא לע"ד על פי' התוס' ז"ל שהרי הקשה התלמוד לעיל עופות אעופות ומשני הא בביבר מקורה כו' וכן נשאר במסקנא דהא משני דמתני' דהאורב דלא סגי בביבר מקורה מיירי בצפור דרור א"כ ע"כ מתני' וברייתא דהקשו אהדדי צ"ל חד במקורה וחד באינו מקורה. וא"כ קשה הא מקורה לחוד לא סגי דבעינן שיהא קטן ג"כ שאין צריך מצודה דהא לר"י מיירי ע"כ במקורה דאי בשא"מ אפילו בלא מצודה פשיטא שיפרח וא"כ גם במקורה יש חלוק בין גדול לקטן. ולעיל משמע דמקורה לחוד סגי אפי' גדול דגבי חיה מחלק בין גדול לקטן משמע דבעוף אין חלוק. ואפי' נאמר דמשני לעיל דאידי ואידי בקטן והא במקור' כו' מ"מ אמאי לא משני חדא שינויא לתרווייהו לחיה ולעופות ואידי ואידי במקורה והא בקטן כו' ואפי' את"ל דהמקשן לא ס"ד לחלק בין קטן לגדול דהא הקשה חיה אחיה ולא אסיק אדעתיה האי שינוייא והתרצן השיב לטעמיה. מ"מ כיון דהמקשן לא הוי מחלק ושניהם שוים והתרצן השיב למסקנא כן א"כ גם הוא ס"ל דאין חלוק. דהא לא הזכיר בתירוצו דהוא חולק על המקשן ומשני בע"א משמע דשנויא דמקשן נשאר כמשמעו. אם לא שנאמר אף דהתרצן השיב כשנוייא דמקשן דאין לחלק זה היה לטעמיה דמקשן ומ"מ התלמוד סמך על דברי ר"י שהביא אח"כ ולמסקנא לא נשאר שינויא דלעיל אלא יש חלוק: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־02:10, 21 במרץ 2023
מגיני שלמה 
ביצה כד א
ד"ה כל שאומר כו' וא"ת והא אמרינן לעיל וכו' פ"ה דאידי ואידי כו' ודוחק הוא דא"כ כו'. לא ידעתי מאי קשיא דרב יוסף שקדם לרב אשי פי' מתני' כל שאומרים הבא מצודה ור"א פירש דבריו אימתי אומרים הבא מצודה כי שיעוריה דר"א מפרש יותר. דשיעורא דר"י צריך פי' לפירושו ואין הכל בקיאים וכו' מתי צריך תחבולה וכ"ת מ"מ תלמודא למה הביא דברי ר"י כיון דכבר הביא מדברי ר"א. הא לא קשיא דתלמודא הביא דברי ר"י משום דשקיל וטרי לתרץ והרי אוזי' ותרנגולים וכולי סוגיא. ואע"ג דאביי דאפשר דקושיא זו קשיא גם על דברי ר"א מ"מ אביי לא הקשה אותה על ר"א וכן רבה בר רב הונא שתירץ על זה כלם היו קודם ר"א ולכן הביא התלמוד שקלא וטריא דידהו על שיעורא דר"י דהכי אתשיל בבי מדרשא וממילא אפרוק גם שיעוריה דר"א:
ועי"ל דר"א פי' שיעור הביברים ור"י פי' גם על החיה עצמה דאפילו אם הביבר הוא גדול אם החיה היא בת תרבות ואין צריך תחבולה לתפסה או בולד דידה שקל לצודו כדאיתא לקמן וסבר ר"י דכללא דר' שמעון בן גמליאל קאי על הכל הן על הביבר או על החיה ולכן הביא התלמוד לפרש גם על החיה. והיכי דמי לאו קושיא היא. אלא ר"י עצמו קאמר לה כמו שפי' התו' כה"ג ריש פרק אלו מציאות וריש פרק יום הכיפורים ור"א לא פי' רק מה שהקשו ה"ד ביבר גדול וכו' דאביבר דרמי המקשן אהדדי משני לחלק בין הביברים. וע"ז משני ר"א אבל ר"י פי' כללא דרשב"ג. וכן נראה דברי רב אלפס שלא הביא כ"א דברי ר"י ולפירוש התוספות היה צריך להביא גם דברי ר"א אבל השתא א"ש דר"י כולל שניהם כן פי' הר"ן ז"ל:
ועתה אכתוב מאי דקשיא לע"ד על פי' התוס' ז"ל שהרי הקשה התלמוד לעיל עופות אעופות ומשני הא בביבר מקורה כו' וכן נשאר במסקנא דהא משני דמתני' דהאורב דלא סגי בביבר מקורה מיירי בצפור דרור א"כ ע"כ מתני' וברייתא דהקשו אהדדי צ"ל חד במקורה וחד באינו מקורה. וא"כ קשה הא מקורה לחוד לא סגי דבעינן שיהא קטן ג"כ שאין צריך מצודה דהא לר"י מיירי ע"כ במקורה דאי בשא"מ אפילו בלא מצודה פשיטא שיפרח וא"כ גם במקורה יש חלוק בין גדול לקטן. ולעיל משמע דמקורה לחוד סגי אפי' גדול דגבי חיה מחלק בין גדול לקטן משמע דבעוף אין חלוק. ואפי' נאמר דמשני לעיל דאידי ואידי בקטן והא במקור' כו' מ"מ אמאי לא משני חדא שינויא לתרווייהו לחיה ולעופות ואידי ואידי במקורה והא בקטן כו' ואפי' את"ל דהמקשן לא ס"ד לחלק בין קטן לגדול דהא הקשה חיה אחיה ולא אסיק אדעתיה האי שינוייא והתרצן השיב לטעמיה. מ"מ כיון דהמקשן לא הוי מחלק ושניהם שוים והתרצן השיב למסקנא כן א"כ גם הוא ס"ל דאין חלוק. דהא לא הזכיר בתירוצו דהוא חולק על המקשן ומשני בע"א משמע דשנויא דמקשן נשאר כמשמעו. אם לא שנאמר אף דהתרצן השיב כשנוייא דמקשן דאין לחלק זה היה לטעמיה דמקשן ומ"מ התלמוד סמך על דברי ר"י שהביא אח"כ ולמסקנא לא נשאר שינויא דלעיל אלא יש חלוק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |