אהבת שלום/פרשת נח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אהבת שלום פרשת נח

אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. ופירש"י ז"ל למדך שעיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. להבין כפל הלשון נח נח, גם להבין הסמיכות לפסוק ונח מצא חן בעיני ה' המסתיים בפרשה שלפניו. הענין הוא כך דהנה הצדיק נק' נח כמבואר בזה"ק (נח:) ע"ש שהוא נייחא לעילא נייחא לתתא נייחא למקום נייחא לבריות, וכמו כן המצות ומעש"ט שהצדיק עושה נק' ג"כ נח ע"ד המבואר אצלינו במ"א כשמתפלל אדם תפלת שחרית שתיקן אברהם אבינו ע"ה נקרא ג"כ שחרית ונק' ג"כ אברהם ובמנחה נק' ג"כ יצחק ובערבית נק' ג"כ יעקב ובמוסף נק' ג"כ יוסף והכלל כי קונה שם טוב לעצמו כשם התפלה שמתפלל, נמצא כשהצדיק נק' נח המצות והמעש"ט שלו נק' ג"כ נח. וזהו פי' הפסוק אלה תולדות נח נח פי' תולדות של הצדיק הנקרא נח המה מצות ומע"ט הנק' ג"כ נח. והעיקר הוא לעשות המצות בתמימות ואז זוכה לכל הנ"ל וגם זוכה להמשיך תמימות לדורותיו, וזה תמים היה בדורותיו וד"ל. והנה שבת קודש נק' ג"כ נח כדאיתא בזוה"ק (ת"ז ת' כ"א) וששת ימי המעשה המה נקראים תולדות נח כי המה מקבלין חיות מהשבת קודש הנק' נח כנודע. וזה פי' הסמיכות ונ"ח מצא חן בעיני ה' פי' ו' נ"ח ו' רומז לששת ימי המעשה נח רומז לשבת והיינו כשהאדם מכין עצמו מו' ימי המעשה על ש"ק הנקרא נח אזי בשבת קודש מוצא נשיאות חן, כי ח"ן הוא שם הקדוש הוי"ה במילוי כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"ה בגימ' ח"ן ושם זה משמש בשבת קודש כי שבת הוא בחי' שמיעה בחי' אזן ואז"ן בגימ ח"ן, ואל"ה רומז לו' הקצוות ו' ימי המעשה שכל אחל כלול מכולן ו' פעמים ו' בגימ אל"ה, וזהו ואלה תולדות נח פי' שו' ימי המעשה הרמוזין בתיבת אל"ה המה תולדות שבת קודש הנקרא נח וד"ל. וזהו כוונת חז"ל (שבת י:) מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כי כל מתנה היא מצד נשיאות חן ע"ד אמרם ז"ל (ב"ב סה.) נותן מתנה בעין יפה נותן וזהו מצד שהמקבל יש לו חן בעיני הנותן וכן להיפך וכל העולמות מקבלין זה מזה מצד נשיאות חן, ועיקר החן הוא מצד התמימות ובזה נושא חן למקום חן לבריות חן לעילא חן לתתא וכמבואר בזה"ק הנ"ל וד"ל. אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו. ופירש"י ז"ל לִמֶּדְךָ שֶׁעִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים. לְהָבִין כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן נֹחַ נֹחַ, גַּם לְהָבִין הַסְּמִיכוּת לַפָּסוּק וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' הַמִּסְתַּיֵּם בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנָיו. הָעִנְיָן הוּא כָּךְ דהנה הַצַּדִּיק נק' נֹחַ כַּמְּבֹאָר בזה"ק (נח:) ע"ש שֶׁהוּא נַיְחָא לְעֵלָּא נַיְחָא לְתַתָּא נַיְחָא לַמָּקוֹם נַיְחָא לַבְּרִיּוֹת, וּכְמוֹ כֵן הַמִּצְוֹת ומעש"ט שֶׁהַצַּדִּיק עוֹשֶׂה נק' ג"כ נֹחַ ע"ד הַמְּבֹאָר אֶצְלֵנוּ במ"א כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אָדָם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁתִּקֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה נִקְרָא ג"כ שַׁחֲרִית ונק' ג"כ אַבְרָהָם וּבְמִנְחָה נק' ג"כ יִצְחָק וּבְעַרְבִית נק' ג"כ יַעֲקֹב וּבְמוּסָף נק' ג"כ יוֹסֵף וְהַכְּלָל כִּי קוֹנֶה שֵׁם טוֹב לְעַצְמוֹ כְּשֵׁם הַתִּפְלָה שֶׁמִּתְפַּלֵּל, נִמְצָא כְּשֶׁהַצַּדִּיק נק' נֹחַ הַמִּצְוֹת והמעש"ט שֶׁלּוֹ נק' ג"כ נֹחַ. וְזֶהוּ פי' הַפָּסוּק אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ פי' תּוֹלְדוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק הַנִּקְרָא נֹחַ הֵמָּה מִצְוֹת ומע"ט הנק' ג"כ נֹחַ. וְהָעִקָּר הוּא לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוֹת בִּתְמִימוּת וְאָז זוֹכֶה לְכָל הנ"ל וְגַם זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ תְּמִימוּת לְדוֹרוֹתָיו, וְזֶה תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו וד"ל. וְהִנֵּה שַׁבָּת קֹדֶשׁ נק' ג"כ נֹחַ כִּדְאִיתָא בזוה"ק (ת"ז ת' כ"א) וְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הֵמָּה נִקְרָאִים תּוֹלְדוֹת נֹחַ כִּי הֵמָּה מִקְּבָלִין חַיּוּת מֵהַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הנק' נֹחַ כַּנּוֹדָע. וְזֶה פי' הַסְּמִיכוּת ונ"ח מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' פי' ו' נ"ח ו' רוֹמֵז לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה נֹחַ רוֹמֵז לְשַׁבָּת והיינו כְּשֶׁהָאָדָם מֵכִין עַצְמוֹ מו' יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה עַל ש"ק הַנִּקְרָא נֹחַ אֲזַי בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ מוֹצֵא נְשִׂיאוּת חֵן, כִּי ח"ן הוּא שֵׁם הַקָּדוֹשׁ הוי"ה בְּמִלּוּי כָּזֶה יו"ד ה"י וא"ו ה"ה בגימ' ח"ן וְשָׁם זֶה מְשַׁמֵּשׁ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ כִּי שַׁבָּת הוּא בחי' שְׁמִיעָה בחי' אֹזֶן ואז"ן בְּגִימ ח"ן, ואל"ה רוֹמֵז לו' הַקְּצָווֹת ו' יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁכָּל אַחֵל כָּלוּל מִכֻּלָּן ו' פְּעָמִים ו' בגימ אל"ה, וְזֶהוּ וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ פי' שו' יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הרמוזין בְּתֵבַת אל"ה הֵמָּה תּוֹלְדוֹת שַׁבָּת קֹדֶשׁ הַנִּקְרָא נֹחַ וד"ל. וְזֶהוּ כַּוָּנַת חז"ל (שַׁבָּת י:) מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ כִּי כָּל מַתָּנָה הִיא מִצַּד נְשִׂיאוּת חֵן ע"ד אֲמָרָם ז"ל (ב"ב סה.) נוֹתֵן מַתָּנָה בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן וְזֶהוּ מִצַּד שֶׁהַמְּקַבֵּל יֵשׁ לוֹ חֵן בְּעֵינַי הַנּוֹתֵן וְכֵן לְהֵפֶךְ וְכָל הָעוֹלָמוֹת מְקַבְּלִין זֶה מִזֶּה מִצַּד נְשִׂיאוּת חֵן, וְעִקַּר הַחֵן הוּא מִצַּד הַתְּמִימוּת וּבְזֶה נוֹשֵׂא חֵן לַמָּקוֹם חֵן לַבְּרִיּוֹת חֵן לְעֵלָּא חֵן לְתַתָּא וְכַמְּבֹאָר בזה"ק הנ"ל וד"ל.

· מעבר לתחילת הדף