אהבת שלום/פרשת נח

אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. ופירש"י ז"ל למדך שעיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. להבין כפל הלשון נח נח, גם להבין הסמיכות לפסוק ונח מצא חן בעיני ה' המסתיים בפרשה שלפניו. הענין הוא כך דהנה הצדיק נק' נח כמבואר בזה"ק (נח:) ע"ש שהוא נייחא לעילא נייחא לתתא נייחא למקום נייחא לבריות, וכמו כן המצות ומעש"ט שהצדיק עושה נק' ג"כ נח ע"ד המבואר אצלינו במ"א כשמתפלל אדם תפלת שחרית שתיקן אברהם אבינו ע"ה נקרא ג"כ שחרית ונק' ג"כ אברהם ובמנחה נק' ג"כ יצחק ובערבית נק' ג"כ יעקב ובמוסף נק' ג"כ יוסף והכלל כי קונה שם טוב לעצמו כשם התפלה שמתפלל, נמצא כשהצדיק נק' נח המצות והמעש"ט שלו נק' ג"כ נח. וזהו פי' הפסוק אלה תולדות נח נח פי' תולדות של הצדיק הנקרא נח המה מצות ומע"ט הנק' ג"כ נח. והעיקר הוא לעשות המצות בתמימות ואז זוכה לכל הנ"ל וגם זוכה להמשיך תמימות לדורותיו, וזה תמים היה בדורותיו וד"ל. והנה שבת קודש נק' ג"כ נח כדאיתא בזוה"ק (ת"ז ת' כ"א) וששת ימי המעשה המה נקראים תולדות נח כי המה מקבלין חיות מהשבת קודש הנק' נח כנודע. וזה פי' הסמיכות ונ"ח מצא חן בעיני ה' פי' ו' נ"ח ו' רומז לששת ימי המעשה נח רומז לשבת והיינו כשהאדם מכין עצמו מו' ימי המעשה על ש"ק הנקרא נח אזי בשבת קודש מוצא נשיאות חן, כי ח"ן הוא שם הקדוש הוי"ה במילוי כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"ה בגימ' ח"ן ושם זה משמש בשבת קודש כי שבת הוא בחי' שמיעה בחי' אזן ואז"ן בגימ ח"ן, ואל"ה רומז לו' הקצוות ו' ימי המעשה שכל אחל כלול מכולן ו' פעמים ו' בגימ אל"ה, וזהו ואלה תולדות נח פי' שו' ימי המעשה הרמוזין בתיבת אל"ה המה