רש"י/ערכין/ז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:08, 5 במאי 2021

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מכלל דת"ק סבר כו'. בתמיה:

והרגו. השור הרג את החופר:

פטור. בעל השור:

חייבין לשלם. אלמא מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא וקשיא למאן דאוקי פלוגתייהו דרבי יוסי ות"ק דמתני' באם הזיק דא"כ קשיא סתמא אסתמא. ואיכא דמותיב הך תיובתא לר"ש בן אלעזר אבל פליאה בעיני היאך יכול להקשות הא ר"ש תנא הוא ופליג:

בשעמד בדין. קודם שמת וחייבוהו לשלם לפיכך גובה מן היורשין דכיון דדינו חרוץ לשלם ה"ל כמלוה בשטר:

והא תני חגא מת וקברו. השור בבור כגון שהפיל עמו חוליא ואפ"ה חייבין יורשין:

והילכתא. הא דקתני יורשין חייבין כגון דייתבי דייני אפומא דבירא וחייבוהו מיד לשלם:

מזין עליו. זורקין בשבילו דם חטאתו ואשמו ולא הויא כחטאת שמתו בעליה כל זמן שלא נהרג:

חטא. בשוגג באותה שעה שיצא ליהרג כגון שראה חלב וכסבור שומן הוא ואכלו:

אין נזקקין לו. שיפריש קרבן ליקרב:

מפני שאין מענין את דינו. שימתינו מלהורגו עד שישחטו הזבח ויזרק הדם שעינוי הדין הוא:

רישא נמי. דקתני כשחטא קודם לכן מזין עליו הרי ממתינים לו עד שישחט ויזרק:

מתני' אין ממתינין לה עד שתלד. אלא הורגין ולדה עמה דחד גופא הוא:

ישבה על המשבר. קודם שנגמר דינה:

ממתינין לה עד שתלד. דכיון דעקר ונע ממקומו גופא אחרינא הוא:

נהנין בשערה. ובגמ' מפרש טעמא:

אסורה בהנאה. כדקי"ל (פסחים דף כב:) ובעל השור נקי כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהן הנאה של כלום:

גמ' לרבות את הולד. קס"ד משניהם יליף מדה"ל למיכתב ומתו ואנא ידענא דאין ומתו פחות משנים:

שניהם מיותר לדרשה:

שניהן שוין. הנואף והנואפת יהו בני עונשין אבל אם היתה היא קטנה והוא גדול או הוא קטן דלאו בר עונשין והיא גדולה ובת עונשין אין הגדול נהרג: ומשני אנו מגם ילפינן:

לידי ניוול. שאם יהא חיות בולד יצא לאחר מיתת אמו וניוול הוא:

נוחל. אם נפלה לו ירושה בו ביום ובו ביום מת מנחילה לקרוביו מאביו:

ואמר רב ששת. האי נוחל ומנחיל ליכא לאוקומי בנכסי אביו דא"נ לא אתיליד איהו הוו ירתי קרוביו נכסי אביו היכא דאין בנים:

אלא נוחל בנכסי אמו. אם מתה בו ביום ואפי' הוא מת בו ביום נוחל נכסי אמו ומנחילן מכחו לאחיו מאביו שאינן בני אמו דאי לאו הוא הוו ירתי לה קרוביה ולא אמרי' נפל הוא ואינו בן נחלה:

אבל עובר. אם מתה מעוברת לא ירתי לה קרובי העובר דהוא מת ברישא:

ומשני ה"מ. דהוא מיית ברישא לגבי מיתה כשהיא מתה מיתת עצמה:

ופרכינן וגבי מיתה מי מיית הוא ברישא והא הוה עובדא ופרכיס לאחר מיתת אמו:

זנב הלטאה. אם חותכין אותה מפרכסת החתיכה ואע"פ שאין בה חיות:

ומקרעין את כריסה. דזימנין דמיקרי דהיא מייתא ברישא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
 {{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
-'''איבנייה אנא.''' משלי:
+'''מכלל דת"ק סבר כו'.''' בתמיה:
-'''אמר ליה.''' עליון לית לי דוכתא דדיירנא ביה:
+'''והרגו.''' השור הרג את החופר:
-'''לא קא מתדר לי.''' איני יכול לדור בביתי מפני עלייתך:
+'''פטור.''' בעל השור:
-'''שוף אכריסך.''' שחה קומתך עד כריסך:
+'''חייבין לשלם.''' אלמא מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא וקשיא למאן דאוקי פלוגתייהו דרבי יוסי ות"ק דמתני' באם הזיק דא"כ קשיא סתמא אסתמא. ואיכא דמותיב הך תיובתא לר"ש בן אלעזר אבל פליאה בעיני היאך יכול להקשות הא ר"ש תנא הוא ופליג:
-'''כשורי.''' קורות העלייה:
+'''בשעמד בדין.''' קודם שמת וחייבוהו לשלם לפיכך גובה מן היורשין דכיון דדינו חרוץ לשלם ה"ל כמלוה בשטר:
-'''אבל אתנו אהדדי.''' כשחלקו אם תשפל עלייה יסתרוהו הבית ויבנוהו:
+'''והא תני חגא מת וקברו.''' השור בבור כגון שהפיל עמו חוליא ואפ"ה חייבין יורשין:
-'''עד כמה.''' תשפיל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות:
+'''והילכתא.''' הא דקתני יורשין חייבין כגון דייתבי דייני אפומא דבירא וחייבוהו מיד לשלם:
-'''כאותה ששנינו.''' בהמוכר פירות המקבל עליו מחבירו לבנות לו בית עושה רומו כחצי ארכו וחצי רחבו כבנין ההיכל שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים וגבהו שלשים:
+'''מזין עליו.''' זורקין בשבילו דם חטאתו ואשמו ולא הויא כחטאת שמתו בעליה כל זמן שלא נהרג:
-'''איסוריתא.''' חבילות קנים ארוכין:
+'''חטא.''' בשוגג באותה שעה שיצא ליהרג כגון שראה חלב וכסבור שומן הוא ואכלו:
-'''והדר.''' מחזיר עצמו לכל צדדין:
+'''אין נזקקין לו.''' שיפריש קרבן ליקרב:
-'''סכרנא לך הכא.''' אסתום לך חלונותיך באבנים וטיט ואפתח לך למעלה מכותלי בגובה כתליך חלונות אחרים שיאירו בביתך:
+'''מפני שאין מענין את דינו.''' שימתינו מלהורגו עד שישחטו הזבח ויזרק הדם שעינוי הדין הוא:
-'''קמרעת לאשיתאי.''' כשתפתח בה חלונות תנוע החומה מחמת המכה:
+'''רישא נמי.''' דקתני כשחטא קודם לכן מזין עליו הרי ממתינים לו עד שישחט ויזרק:
-'''סתרנא לך.''' הכותל מראש גובהו עד שיגיע למקום החלונות שאעשה לך:
+'''מתני' אין ממתינין לה עד שתלד.''' אלא הורגין ולדה עמה דחד גופא הוא:
-'''לא קיימא.''' שאין טיט החדש נדבק יפה בטיט הישן שיבש כבר:
+'''ישבה על המשבר.''' קודם שנגמר דינה:
-'''דאע"ג דקא משתמש בה בציבי ותיבני.''' ואין הוא עצמו דר בתוכו מצי א"ל לא מצינא דאטרח להוציא העצים והתבן:
+'''ממתינין לה עד שתלד.''' דכיון דעקר ונע ממקומו גופא אחרינא הוא:
-'''אספלידא.''' טרקלין יפה:
+'''נהנין בשערה.''' ובגמ' מפרש טעמא:
-'''תרביצא.''' גינה שבצד הטרקלין שהיתה מאירה לתוכו:
+'''אסורה בהנאה.''' כדקי"ל {{ממ|פסחים דף כב:}} ובעל השור נקי כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהן הנאה של כלום:
-'''בדנפשאי אנא בנינא.''' בשלי אני בונה ואתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים דהשתא הוא דפלגינוהו:
+'''גמ' לרבות את הולד.''' קס"ד משניהם יליף מדה"ל למיכתב ומתו ואנא ידענא דאין ומתו פחות משנים:
-'''ד' אמות לעבודת הכרם.''' שהיו חורשין אותה בשוורים:
+שניהם מיותר לדרשה:
-Line 10
+'''שניהן שוין.''' הנואף והנואפת יהו בני עונשין אבל אם היתה היא קטנה והוא גדול או הוא קטן דלאו בר עונשין והיא גדולה ובת עונשין אין הגדול נהרג: ומשני אנו מגם ילפינן:
-'''דעלו אהדדי.''' שנתן בעל הכרם לבעל השדה לבן דמים של עילוי הכרם הילכך כרם בעי למשקל עם עבודתו:
+'''לידי ניוול.''' שאם יהא חיות בולד יצא לאחר מיתת אמו וניוול הוא:
-'''בשופטני עסקינן.''' וכי שוטה היה שנטל גינה חלקה כנגד בית בנוי ולא נטל עילוי דמים:
+'''נוחל.''' אם נפלה לו ירושה בו ביום ובו ביום מת מנחילה לקרוביו מאביו:
-Line 11
+'''ואמר רב ששת.''' האי נוחל ומנחיל ליכא לאוקומי בנכסי אביו דא"נ לא אתיליד איהו הוו ירתי קרוביו נכסי אביו היכא דאין בנים:
-'''והשתא אידרונא.''' חדר אפל ואני על מנת אספלידא נתתי עילוי דמים:
+'''אלא נוחל בנכסי אמו.''' אם מתה בו ביום ואפי' הוא מת בו ביום נוחל נכסי אמו ומנחילן מכחו לאחיו מאביו שאינן בני אמו דאי לאו הוא הוו ירתי לה קרוביה ולא אמרי' נפל הוא ואינו בן נחלה:
-'''שמא בעלמא.''' אם אספלידא שמא ואע"פ שאינו כשאר אספלידא לא בטיל שמו:
+'''אבל עובר.''' אם מתה מעוברת לא ירתי לה קרובי העובר דהוא מת ברישא:
-Line 12
+'''ומשני ה"מ.''' דהוא מיית ברישא לגבי מיתה כשהיא מתה מיתת עצמה:
-'''בית כור.''' לפי חשבון סאתים כחצר המשכן:
+ופרכינן וגבי מיתה מי מיית הוא ברישא והא הוה עובדא ופרכיס לאחר מיתת אמו:
+'''זנב הלטאה.''' אם חותכין אותה מפרכסת החתיכה ואע"פ שאין בה חיות:
+'''ומקרעין את כריסה.''' דזימנין דמיקרי דהיא מייתא ברישא:
 <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
 {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

רש"י/ערכין/ז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:08, 5 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש