שו"ת חתם סופר/ה/קט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (רווחים מיותרים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''שלום | '''שלום''' לי"נ תלמידי הרבני החרוץ המופלג מו"ה הרש נ"י קוניץ: | ||
'''תהלת | '''תהלת''' דינו על דברי תורה מ"ש בסוגי' דב"ב ל"ז ע"ב דאמר ר"ז כתנאי הכונה הפשוטה דרבא בא לשבש שמועתו דנהרדעי דלא איתמר מילתי' לענין חזקה אלא לענין קניית קרקע ואע"ג דק' רבא יש לה תי' כמ"ש רשב"ם מ"מ ניחא לי' רבא טפי לשבושי ולאוקמי שמועתי' בקנין קרקע מלענין חזקה וע"ז אר"ז כתנאי דפליגי בהו ואתי' דרבא כר"ש דלית הילכת' כוותי' משו"ה ניחא לנהרדעי לאוקמי בשמועתי' בחזקה ולדחוק כמ"ש רשב"ם לחלק בין אספסתא לדהכא ולא לאוקמי שמועתי' בר מהילכתא: | ||
'''ונראה | '''ונראה''' דר"ז הוה ס"ל כס"ד דלקמן ס"פ המוכר פירות דפליגי אי למיעקר קיימא ונהרדעי כרבנן דלא קיימי למיעקר אמנם רבא לא חש להא דר"ז דס"ל כמסקנא לקמן דלכ"ע למיעקר קיימא ואינן ראוי' להתקיים אלא ר"ש ס"ל דהנוטע הזה על מנת למיעקר עביד מה דלא עבדי שאר אינשי ובטלה דעתו ואין זה בכלל סתם כרם דאוריתא ודינו ככרם יחידה ורבנן ס"ל נהי דלמיעקר קיימא וגם הנוטע ע"מ כן נטעו אך לא בטלה דעתו בזה דמימר קאמר דשפר שפר וכו' כמבואר שם ונמצא שפיר חל עליו שם כרם ונמצא רבא ככ"ע וממילא הדרן דהלכה כחכמים וכפסק הרמב"ם בפי' המשנה פ"ה דכלאים משנה ב' ובחבורו רפ"ג דחזר בו ופסק כר"ש באמת צ"ע וצריכי' ע"כ לדחוקי של תי"ט ז"ל ודלא כמ"ש מעלתו. פ"ב יום ה' כ"ו תמוז תקפ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: | ||
גרסה מ־14:13, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
ה קט
|
< הקודם · הבא > |
שלום לי"נ תלמידי הרבני החרוץ המופלג מו"ה הרש נ"י קוניץ:
תהלת דינו על דברי תורה מ"ש בסוגי' דב"ב ל"ז ע"ב דאמר ר"ז כתנאי הכונה הפשוטה דרבא בא לשבש שמועתו דנהרדעי דלא איתמר מילתי' לענין חזקה אלא לענין קניית קרקע ואע"ג דק' רבא יש לה תי' כמ"ש רשב"ם מ"מ ניחא לי' רבא טפי לשבושי ולאוקמי שמועתי' בקנין קרקע מלענין חזקה וע"ז אר"ז כתנאי דפליגי בהו ואתי' דרבא כר"ש דלית הילכת' כוותי' משו"ה ניחא לנהרדעי לאוקמי בשמועתי' בחזקה ולדחוק כמ"ש רשב"ם לחלק בין אספסתא לדהכא ולא לאוקמי שמועתי' בר מהילכתא:
ונראה דר"ז הוה ס"ל כס"ד דלקמן ס"פ המוכר פירות דפליגי אי למיעקר קיימא ונהרדעי כרבנן דלא קיימי למיעקר אמנם רבא לא חש להא דר"ז דס"ל כמסקנא לקמן דלכ"ע למיעקר קיימא ואינן ראוי' להתקיים אלא ר"ש ס"ל דהנוטע הזה על מנת למיעקר עביד מה דלא עבדי שאר אינשי ובטלה דעתו ואין זה בכלל סתם כרם דאוריתא ודינו ככרם יחידה ורבנן ס"ל נהי דלמיעקר קיימא וגם הנוטע ע"מ כן נטעו אך לא בטלה דעתו בזה דמימר קאמר דשפר שפר וכו' כמבואר שם ונמצא שפיר חל עליו שם כרם ונמצא רבא ככ"ע וממילא הדרן דהלכה כחכמים וכפסק הרמב"ם בפי' המשנה פ"ה דכלאים משנה ב' ובחבורו רפ"ג דחזר בו ופסק כר"ש באמת צ"ע וצריכי' ע"כ לדחוקי של תי"ט ז"ל ודלא כמ"ש מעלתו. פ"ב יום ה' כ"ו תמוז תקפ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |