אור שמח/סוטה/א/ו: הבדלים בין גרסאות בדף
(טקסט ראשוני וקטגוריה) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
והנני לפרש כאן, מה דאמר בפרק ארוסה <small>([[בבלי/סוטה/כו/א|דף כ"ו]])</small> אשת כהן פשיטא כו' קמ"ל אשת סריס כו' מבלעדי אישך כו' קמ"ל ויעוין בתוספות שהקשו דילמא אין הכי נמי. וראיתי במדרש על קרא דאו איש אשר תעבור עליו רוח קנאה או איש לרבות אשת סריס ואשת כהן ששותה דאו לרבות ובספרי, וכי נטמאת לרבות שלא כדרכה ויתן איש בך את שכבתו להביא הסריס, מבלעדי אישך להביא אשת הסריס. ולכאורה מתנגד לגמרא דילן דאמר מהו דתימא מבלעדי אישך אמר רחמנא וכו' למעט אשת סריס, אולם זה ניחא, דבריש פרשה כתיב, ושכב איש אותה שכבת זרע, משמע למעט סריס שאין מקנין ע"י, וכן כי קאמר מבלעדי אישך מוכח, דבאופן זה ששכב עמה הבועל, כן יהיה הבעל בר שכיבה כזה. ואם כן אשת סריס אינה שותה, שכן הפירוש, ששכב אותך שכבת זרע מבלעדי הבעל, אם כן הבעל בר שכבת זרע, לזה אמר הספרי דבשבועה של הכהן לא נזכר שכבת זרע, רק את שכבתו והוא לרבות סריס דלאו בר זרע הוא, ותו כי אמר מבלעדי אישך באופן זה דרק בר שכיבה הוי ולא בר זרע, אם כן מרבי תו אף אשת סריס, וזה ברור, והא דמרבה המדרש מאו איש עיקרו לאשת כהן, וזה מעומק הפשט דכתיב והעמיד את האשה לפני ה' ועשה לה הכהן, משמע, שההעמדה הוא מעמידה בעצמו, וזה כהן שהוא תמיד לפני ה', אולם בריש הפרשה כתיב והביא האיש את אשתו אל הכהן כו', והעמיד הכהן את האשה לפני ה' מפני שבאשת ישראל מיירי ומיושב קושיית תוספות, ובאמת לא מצאנו אם כהן משקה ומשביע את אשתו בעצמו, ונראה דהבזוי והשבועה צריך להיות בכהן אחר ודוק: | והנני לפרש כאן, מה דאמר בפרק ארוסה <small>([[בבלי/סוטה/כו/א|דף כ"ו]])</small> אשת כהן פשיטא כו' קמ"ל אשת סריס כו' מבלעדי אישך כו' קמ"ל ויעוין בתוספות שהקשו דילמא אין הכי נמי. וראיתי במדרש על קרא דאו איש אשר תעבור עליו רוח קנאה או איש לרבות אשת סריס ואשת כהן ששותה דאו לרבות ובספרי, וכי נטמאת לרבות שלא כדרכה ויתן איש בך את שכבתו להביא הסריס, מבלעדי אישך להביא אשת הסריס. ולכאורה מתנגד לגמרא דילן דאמר מהו דתימא מבלעדי אישך אמר רחמנא וכו' למעט אשת סריס, אולם זה ניחא, דבריש פרשה כתיב, ושכב איש אותה שכבת זרע, משמע למעט סריס שאין מקנין ע"י, וכן כי קאמר מבלעדי אישך מוכח, דבאופן זה ששכב עמה הבועל, כן יהיה הבעל בר שכיבה כזה. ואם כן אשת סריס אינה שותה, שכן הפירוש, ששכב אותך שכבת זרע מבלעדי הבעל, אם כן הבעל בר שכבת זרע, לזה אמר הספרי דבשבועה של הכהן לא נזכר שכבת זרע, רק את שכבתו והוא לרבות סריס דלאו בר זרע הוא, ותו כי אמר מבלעדי אישך באופן זה דרק בר שכיבה הוי ולא בר זרע, אם כן מרבי תו אף אשת סריס, וזה ברור, והא דמרבה המדרש מאו איש עיקרו לאשת כהן, וזה מעומק הפשט דכתיב והעמיד את האשה לפני ה' ועשה לה הכהן, משמע, שההעמדה הוא מעמידה בעצמו, וזה כהן שהוא תמיד לפני ה', אולם בריש הפרשה כתיב והביא האיש את אשתו אל הכהן כו', והעמיד הכהן את האשה לפני ה' מפני שבאשת ישראל מיירי ומיושב קושיית תוספות, ובאמת לא מצאנו אם כהן משקה ומשביע את אשתו בעצמו, ונראה דהבזוי והשבועה צריך להיות בכהן אחר ודוק: | ||
[[קטגוריה:אור שמח]] | [[קטגוריה:אור שמח: סוטה]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:47, 26 במאי 2020
הלכה ו אמר לה לא תסתרי עם איש פלוני והיה קטן פחות מבן תשע שנים ויום אחד כו':
הנה רבנן בתוספות פירשו כל שאינו איש הוא פחות מי"ג שנה אתמעט מן השקאה, ופירשו דקנוי מיהא הוי לענין לאוסרה עליו וכמו אם הוא סומא או היא ארוסה וכי"ב דרק מהשקאה איתמעטו הא הקנוי מועיל שתיאסר עליו על ידי הסתירה ולבועל, והא דנקיט ע"י כל עריות מקנין חוץ מן הקטן על שתיה קאי יעו"ש ובחידושי הלכות. והנה מדכלל התנא קטן עם בהמה, ובבהמה אף אם זנתה לא נאסרה לבעלה, כן הוא הדין בקטן, והוא על כרחך בפחות מבן ט' שאין ביאתו ביאה, מלבד זה מפורש במדרש וביותר בילקוט וכי נטמאת לרבות קטן יותר מבן ט' שנה ויום אחד שמקנאין על ידו ומשקין על ידו, וגדולה מזו שנינו בתוספתא, עם הכל היא נטמאת חוץ מקטן ובהמה, הוסיפה התוספתא להוציא מסברת רבנן בתוספות דלא קרינן בהו ונטמאה ואינן אסורים לבעל ולבועל על ידי שכיבתן ולפרושי טעמא דמתניתין קא אתי ודוק:
והנני לפרש כאן, מה דאמר בפרק ארוסה (דף כ"ו) אשת כהן פשיטא כו' קמ"ל אשת סריס כו' מבלעדי אישך כו' קמ"ל ויעוין בתוספות שהקשו דילמא אין הכי נמי. וראיתי במדרש על קרא דאו איש אשר תעבור עליו רוח קנאה או איש לרבות אשת סריס ואשת כהן ששותה דאו לרבות ובספרי, וכי נטמאת לרבות שלא כדרכה ויתן איש בך את שכבתו להביא הסריס, מבלעדי אישך להביא אשת הסריס. ולכאורה מתנגד לגמרא דילן דאמר מהו דתימא מבלעדי אישך אמר רחמנא וכו' למעט אשת סריס, אולם זה ניחא, דבריש פרשה כתיב, ושכב איש אותה שכבת זרע, משמע למעט סריס שאין מקנין ע"י, וכן כי קאמר מבלעדי אישך מוכח, דבאופן זה ששכב עמה הבועל, כן יהיה הבעל בר שכיבה כזה. ואם כן אשת סריס אינה שותה, שכן הפירוש, ששכב אותך שכבת זרע מבלעדי הבעל, אם כן הבעל בר שכבת זרע, לזה אמר הספרי דבשבועה של הכהן לא נזכר שכבת זרע, רק את שכבתו והוא לרבות סריס דלאו בר זרע הוא, ותו כי אמר מבלעדי אישך באופן זה דרק בר שכיבה הוי ולא בר זרע, אם כן מרבי תו אף אשת סריס, וזה ברור, והא דמרבה המדרש מאו איש עיקרו לאשת כהן, וזה מעומק הפשט דכתיב והעמיד את האשה לפני ה' ועשה לה הכהן, משמע, שההעמדה הוא מעמידה בעצמו, וזה כהן שהוא תמיד לפני ה', אולם בריש הפרשה כתיב והביא האיש את אשתו אל הכהן כו', והעמיד הכהן את האשה לפני ה' מפני שבאשת ישראל מיירי ומיושב קושיית תוספות, ובאמת לא מצאנו אם כהן משקה ומשביע את אשתו בעצמו, ונראה דהבזוי והשבועה צריך להיות בכהן אחר ודוק: