ש"ך/חושן משפט/קנד: הבדלים בין גרסאות בדף

({{עוגן1|א}}) ''' אחד מהשותפין כו'..''' ע' בתשו' ר"ש כהן ספר ב' סי' ח' ובתשוב' ר' לוי ן' חביב סי' מ"ד מדינים שבסי' זה ובסי' ק"י:

({{עוגן1|ב}}) ''' והוא שיסתום הפתח כו'.''' כ"כ בכ"מ ודלא כמ"ש ב"י ודוק וע' בתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' מ"ח:

({{עוגן1|ג}}) ''' לא יפתח אדם חלון כו'..''' ע' בתשו' מהרי"ט ספ"ז ופ"ח וסי' ק"ז:

({{עוגן1|ד}}) ''' אם אינם גבוהים ארבע אמות כו'..''' ע' מ"ש בסמ"ע ס"ק י"ב ואין דבריו נכונים:

({{עוגן1|ה}}) ''' ע"ל סי' זה סעיף י"ד כו'.''' כאן שייך הג"ה דלקמן המתחלת פתח לר"ה:

({{עוגן1|ו}}) ''' יש מי שאומר כו'..''' ע' בתשו' רמ"א סל"ב:

({{עוגן1|ז}}) ''' פתח לרשות הרבים כו'..''' ר"ל שמזיקו בענין שאין בני ר"ה מזיקין אותו כגון שהוא גבוה יותר מד' וכה"ג וכן מוכח בד"מ להדיא ע"ש ובזה תירץ מה שהקשה הב"י על הנ"י בשם בעל העיטור וכן תירץ הב"ח ע"ש וכן מבואר להדיא בעיטור דף צ' ע"ד כדבריהם ע"ש:

({{עוגן1|ח}}) ''' הי' פתח כו'.''' וה"ה חלון יש לו כל דין פתח בזה וכ"כ הטו' סע"ד וכמו שמוכח מדברי הסמ"ע ג"כ ופשוט:

({{עוגן1|ט}}) ''' אבל הי' לו ב' פתחים כו'.''' אין זה בש"ס שלנו וגם ב"י ז"ל טעה בזה וע' בתשו' מהר"ן ששון שהאריך בזה:

({{עוגן1|י}}) ''' הרי שפתח חלון כו'..''' ע' בתשו' מבי"ט ח"א בשאלות השניות סכ"ג וח"ב סצ"ו ובתשו' רשד"ם סי' רנ"ד ובתשובת מהרי"ט סי' ק"ז וסי' קי"ד ובתשו' ר"ש כהן ס"ב סצ"ח וסר"ח ובתשו' מהר"י לבית לוי סי' ב' ד"ט וי"ג:

({{עוגן1|יא}}) ''' במה דברים אמורים כו'.''' ע' בתשובת ן' לב ספר א' כלל י"ד סי' ס"ב וסי' פ"ג.

({{עוגן1|יב}}) ''' י"א דהא דיש חזקה כו'..''' ע' בתשו' מהרא"ן ששון סי' קפ"ג:

({{עוגן1|יג}}) ''' וכן מי שהי' לו חלון מוחזקת כו'..''' ע' בתשו' מבי"ט חלק א' בשאלות שניות סי' קכ"ה דקכ"ו ובתשובת מהרא"ן ששון סי' ס"ח:

({{עוגן1|יד}}) ''' בעל החלון נקרא מוחזק כו'.''' לשון הריטב"א בעל החלון הוא הי' מוחזק ואינו יוצא מחזקתו אע"פ שנסתר כו' ע' בתשו' ר"ש כהן ס"ב סי' קע"א ובתשו' ר"י לבית לוי ס"ב ד"י:

({{עוגן1|טו}}) ''' מי שהיו לו חלונות כו'..''' ע' בתשו' מהרי"ט סי' ק"ז:

({{עוגן1|טז}}) ''' וה"מ במקום שאין אדם רשאי להוציא זיזין כו'.''' ע' בב"ח שהשיג ע"ז וכ' דגם דעת הא' מודה בזה וע"ש שהאריך ליישב דברי הרא"ש בע"א ע"ש:

({{עוגן1|יז}}) ''' דעת הרא"ש שהפותח חלון כו'..''' ע' בתשו' מהרי"ט ס"ס קל"ב ובתשו' ר"ש כהן ס"ב סי' ס"ב וסצ"ח דס"ו ע"ב וסי' קל"ב ובתשו' מהרשד"ם סי' רמ"ב ורנ"ז:

({{עוגן1|יח}}) ''' ומיהו כתב הרמב"ן כו'..''' עיין בתשו' רא"ן ששון שהקשה מזה אתשובת ריב"ש שלא כ"כ בשם הרמב"ן וע"ש סי' פ"ז ופ"ח וע"ש עוד בסי' קצ"ב:

({{עוגן1|יט}}) ''' ראובן שיש לו בית אצל עכו"ם כו'..''' ע' בתשו' ר"ש כהן ס"ג ספ"ה ובתשובת ר"ל בן חביב סי' מ"ד ובתשו' ח"א בשאלות השניות סנ"ג דקכ"ג ע"ד וסי' צ"ג וח"ב סצ"ו ובתשו' ן' לב ספר א' כלל י"ד ספ"ד וריש כלל ט"ו ספ"ה:

({{עוגן1|כ}}) ''' דהואיל והעכו"ם כו'..''' ע' בספר אגודת אזוב וע' בבעל העיטור דפ"ה ע"א:

({{עוגן1|כא}}) ''' סתום חלונותיך כו'..''' עיין בסמ"ע ס"ק מ"ה גם כאן איירי אפי' כבר החזיק בה בחלונו כמה שנים וכן כתב הרשב"א כו' עד ותימה הלא כבר כתב ופסק המחבר לפני זה בסעיף י"ח דאסור להלוקח אפי' לבנו' בחצירו לפני חלון ראובן כיון דהחזיק בחלונו כו' וע' בספר א"א מ"ש בזה ור"ל דבסי"ח מיירי שישראל האחד פתח כדין על גגו וק"ל ע"ש והב"ח הכריע דהרשב"א חולק בזה אמ"ש בסי"ח ע"ש:

({{עוגן1|כב}}) ''' וכבר נתבאר כו'.''' דברים אלו צ"ע ודוק:

({{עוגן1|כג}}) ''' והחלון באמצע הארבע.''' ל"ד באמצע קאמר אלא ר"ל שיהא בין שני הכתלים ד"א עם רוחב החלון שהוא בכלל המרחק דד' אמות ומ"ש באמצע כאלו אמר בכלל הד' אמות עכ"ל סמ"ע וכ"כ הריב"ש סרכ"ה בשמו ובשם הריטב"א ורמ"ה ע"ש וכן עיקר:

({{עוגן1|כד}}) ''' ושמו הבנין והעצים כו'.''' משא"כ אם שמו סתם עילוי הבית מחצר אזי העילוי ג"כ בשביל האויר ודלא כיש חולקין בטור עיין בב"י ועיין לקמן סי' קע"ב ס"ב וקע"ג ס"ג דה"ה אם בעל החצר נתן דמים בשביל איזה עילוי לבעה"ב אז ג"כ יש לו חלונות וכ"כ ב"י שם וכמ"ש שם ודו"ק:

({{עוגן1|כה}}) ''' והגיע לאחד מהן תרבץ כו'..''' עי' בתשובת ן' ל"ב ס"ג סי' ס"ב ובתשוב' ר"ש כהן ס"ב סי' ס"ב ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' שכ"ג ובתשובו' מהרשד"ם סי' רנ"א ורע"ב ורע"ט ובתשובו' ר"ש כהן ס"ג סי' צ':

({{עוגן1|כו}}) ''' וי"א דיכול לומר סתום כו'.''' וכ"פ הב"ח ודוקא דהיזק הוא היזק קבוע כו' ע"ש עיין בתשו' רא"ן ששון סי"ק צ"ב ד' ר"א ע"ג:

({{עוגן1|כז}}) ''' א"י לבנות כנגדן.''' היינו דוקא בעלו אהדדי דעלה קאי בש"ס וכך הוא ל' הטור וכך מוכח בהרא"ש וכ"כ הסמ"ע לקמן סי' קע"ג סק"ז ע"ש דלא כמשמעו' הב"ח לקמן ודוק:

({{עוגן1|כח}}) ''' דבית בלא אור אינו שוה כלום כו'..''' ואם א"ל ההוא דמטי אספלידא בתחלה אני אטול אספלידא ואתה תרביצא ועלו להדדי אז יש לו חלונות והגמ' מיירי כאן שאומרים שניהם זה לזה או שא"ל בעל תרביצא לבעל אספלידא כ"כ נ"י בשם הר"ן והביאו ב"י ולטעמייהו אזלו וכמ"ש לקמן סי' שכ"א ס"ס בהג"ה אבל לדעת הרא"ש ותוס' אינו כן ע"ש ב"י ודוק עיין בתשו' ר"ש כהן ספר ב' סי' רכ"ב ובתשו' רשד"ם סי' רע"ט: