סידור אוצר התפילות/נימוקי הגרי"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 206: שורה 206:
תם וישר עכ"ל ובתחילת פ' עקב כתב הרמב"ן ולכן
תם וישר עכ"ל ובתחילת פ' עקב כתב הרמב"ן ולכן
יקראו יעקב ישורון כי הפך העקוב למישור וכו' ע"ש:
יקראו יעקב ישורון כי הפך העקוב למישור וכו' ע"ש:
'''{{עוגן1|יחיד}}''' חי העולמים. עיי' תוס' יו"ט [[תוספות יום טוב/תמיד/ז#ד|סוף תמיד]] כתב
הנכון לומר חי בציר"י ודע שהמג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/רז|סי' ר"ז]] בברכת
בורא נפשות וכו' כתב לומר חי העולמים הח' בצירי
שהוא דבוק וכ"ה בתוי"ט סוף תמיד עכ"ל וצ"ע שלא
כתב זה לא בסימן נ"א גבי ברוך שאמר ולא בסי' נ"ז
גבי ישתבח דהלא התוי"ט כ"כ להדיא בנוסח ב"ש
ובנוסח ישתבח. ודע דבספר אלי' רבא סי' נ"ד כתב
ששמע מאדם נאמן שחזר התוי"ט אלא יאמרנו חי
בפת"ח. אכן אתן תודה כי בס' אור חדש הביא דברי
תוי"ט לאומרו חי בצירי וסמך ידיו על זה בכמה מקומות
שאין עליהם תשובה דבכל מקום שאומרים חי "העולמים"
צריך לומר חי בצירי אבל במקום שאומרים חי "עולמים"
כגון האדרת והאמונה לחי עולמים יאמרנו בפת"ח:
'''{{עוגן1|באז}}''' ישיר ה' ימלוך לעולם ועד. יש מהדרין לומר
כאן כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים
וישב ה' עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה
בתוך הים. והנה בלבוש לא רמז מהוספה זו כלום - רק
במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/נא#ט|סי' נ"א סק"ט]] כתב בשם ס' הכוונות טוב לומר
עם השירה כי בא סוס פרעה וכו'. וחפשתי עוד בבאר
היטב סי' נ"א ומצאתי שכתב [[באר היטב/אורח חיים/נא#ו|סק"ו]] בזה"ל בספר נגיד
ומצוה בשם האר"י ז"ל כתב שיש לומר ג"כ תרגום פסוק זה
דהיינו שנים מקרא ואחד תרגום ושיש לומר פרשה{{הערה|שם=פסוק|אולי צ"ל פסוק.}} כי
בא סוס פרעה שגם פרשה{{הערה|שם=פסוק}} זו מעיקר שירה ע"ש ועיין
גינת ורדים חלק א"ח כלל ב' סי' ח' עכ"ל. הנה גוף
ספרים הללו אינם לפי שעה לפני ומהנראה אלי דהא
בהא תליא דלכאורה לפי הטעם שכתב ברמ"א בהגה שם
[[שולחן ערוך/אורח חיים/נא#ז|סעי' ז']] בזה"ל וכופלין פסוק "כל הנשמה תהלל יה"
לפי שהוא סוף פסוקי דזמרה וכן פסוק "ה' ימלוך לעולם
ועד" ע"כ וכן לשון הלבוש וכופלין הפסוק ה' ימלוך
לע"ו וכו'. וכן הטעם דכופלין ה' ימלוך לעולם ועד
להודיע שגמרנו השירה וע"כ מעתה לאותן המוסיפין
לומר כי בא סוס פרעה וס"ל שגם פרשה זו מעיקר
השירה יקשה למה כופלין ה' ימלוך לעולם ועד כי
לדבריהם בטלה הטעם של הרמ"א ולבוש אכן אם אמרינן
תרגום על הך פסוק הוה עיקר דכופלין כדי שיהיה שנים
מקרא ואחד תרגום ובזה הוכחתי על פני גברא רבא
ששמעתי ממנו עומד ומתפלל והוסיף לומר כי בא
סוס וכו'. ומתרגומא דהאי קרא לא ידע כלום ולא
אמרו והגדתי אליו דלא יצא ידי חובתו ממ"נ דבמה
שכופל ה' ימלוך לע"ו מראה שגמר השירה וא"כ מה
שמוסיף גורע וסותר טעם דאמרו רבנן בכפילא לפי"ז
מאן דקא מוסיף באופן זה לאו שפיר קמוסיף רק באופן
שיאמר ג"כ התרגום אחר שאמר בעברי "ה' ימלוך
לעולם ועד" ולכן אציג פה לשון התרגום יי מלכותיה
קאים לעלם ולעלמי עלמיא ואגב גררא אסבירי אסברי'
ליתן מובן לכל לב מבין. דהרמ"א והלבוש שכתבו שיגמור
השירה בפסוק ה' ימלוך לע"ו סבירי להו כפי' הרשב"ם
בחומש בזה"ל כי בא סוס פרעה וכו'. וניערו בים
וישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים אז ותקח מרים
הנביאה וכו'. וכמוהו כאשר צוה ה' את משה וינחהו אהרן
לפני העדות למשמרת (פ' בשלח [[תנ"ך/שמות/טז#לד|ט"ז פסוק ל"ד]]) וכן
בירמיה. והנה לפי הרשב"ם שפיר כתבו הרמ"א והלבוש
דכופלין פסוק ה' ימלוך לעולם ועד להודיע שגמרנו
השירה אמנם כת החולקים ואומרים שיש לומר ג"כ פסוק
כי בא סוס פרעה אפשר דס"ל כפי' הר"א שהביאו הרמב"ן
בזה"ל כי בא סוס פרעה אמר ר"א שגם זה מן השירה
כי היו משוררים ואומרים כי בא סוס פרעה ברכבו
ובפרשיו בים וישב ה' עליהם את מי הים בעוד בני ישראל
הלכו ביבשה בתוך הים והוא נס בתוך נס וכו' ע"ש:


==ראו גם==
==ראו גם==