סידור אוצר התפילות/נימוקי הגרי"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏בסליחות: המשך הקלדה)
שורה 168: שורה 168:
בו להוציא פסולת מאכלו וכו'. ע"ש:
בו להוציא פסולת מאכלו וכו'. ע"ש:


'''{{עוגן1|לעולם}}''' יהא אדם כו' עד ועצומים{{הערה|צ"ל והעצומות. והכוונה למה שנדפס שם ב[[סידור אוצר התפילות/גליון הגרי"ב#לעולם יהא אדם וכו'|גליון הגרי"ב]].}} ע"כ נדפס. וצריך
להוסיף, ראיתי בספר תניא בזה"ל תניא בסדר
אליהו רבא העטופים ברעב בראש כל חוצות אין רעב אלא
מדברי תורה כמו שנאמר הנה ימים באים נאום ה'
והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי
אם לשמוע את דבר ה' ועל אותו הדור אמור לעולם יהא
אדם ירא שמים בסתר ישכים אדם וישחיר ויאמר רבון כל
העולמים וכו'. ומנהגינו להתחיל קודם זמירות לעולם
יהא אדם ירא שמים וכו'. ויש אנשים שמתחילין רבון כל
העולמים ואינם אומרים לעולם יהא אדם ירא שמים
בסתר מפני שאומרים וכי בסתר יהא אדם ירא שמים
ולא בגלוי ודעת חיצונית הוא אמנם טוב והגון לומר לעולם
יהא אדם ירא שמים בסתר שיבא לזרז את האדם להיות
ירא שמים ואפילו בסתר ודובר אמת אפילו בלבבו כגון
שפסק בלבו לתן דינר או מעה לקופה של צדקה אע"פ
שלא הוציא בשפתיו יקיים, ומקרא מלא הוא ודובר אמת
בלבבו ויש אומרים שראוי לומר בסתר שלא אמר אבא
אליהו אלא כנגד דורו של שמד שגזרו שלא לקרות קריאת
שמע ולא היו יכולין לקרותו בגלוי ע"כ הזהירם וזרזם
לקבל עליהם עול מלכות שמים בסתר וכו'. וע"כ הוא
אומר המקדש שמו ברבים לפי שבשעת השמד אין שמו
מקודש ברבים אלא בסתר ואין לשנות המנהג עכ"ל
ספר התניא:
'''ד"ה''' (זרע). כתב בספר תניא בזה"ל מה שאנו אומרים
זרע יצחק יחידך יחיד בשמך שקראת לו אבל
אברהם ויעקב לא היו יחידים בשם אחד אברם אברהם
יעקב ישראל וכן נמצא בירושלמי בברכות בסוף פ"א
למה נשתנה שמו של אברהם וליצחק לא נשתנה מפני
שקראו הקב"ה בעצמו וי"מ יחידך על שם שנתייחד לקרבן:
'''ד"ה''' (ישורון). הטעם שנקרא ישורון. ראיתי שכתב
הרמב"ן ב[[רמב"ן/דברים/ב#יב|פירוש החומש דברים ב' פסוק י"ב]]
ובשעיר ישבו החורים וגם השמות ישמרו הטעם ויחליפו
המלות כמו זרח וצוהר וכן יעשו לשבח יכנו יעקב שהוא
לשון מרמה או לשון עקלקלות ויקראו אותו ישורון מן
תם וישר עכ"ל ובתחילת פ' עקב כתב הרמב"ן ולכן
יקראו יעקב ישורון כי הפך העקוב למישור וכו' ע"ש:
==ראו גם==
*[[סידור אוצר התפילות/גליון הגרי"ב]].


----
----