רש"ש/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''במשנה לאכול בתרומתן.''' עיין בשנות אליהו {{ממר|[[שנות אליהו/ברכות/א#|פ"א מ"א]]}} מש"כ בדקדוק לשון 'בתרומתן' ולא אמר 'בתרומה'{{הערה|כי שני תרומות הוא, דהיינו תרומת גבולין ותרומת תודה. לכן קתני תרומתן דהיינו תרומת גבולין ששלהם הוא, ולא תרומת תודה שאינה שלהם אלא משולחן גבוה קא זכו. ותרומת גבולין אין כפרתו מעכבתו, אבל תרומת תודה כפרתו מעכבתו. וכעי"ז הביא ה[[משנה ראשונה/ברכות/א#א|משנה ראשונה]] בשם רמ"ע {{ממ|סימן א}}.}}.
'''במשנה לאכול בתרומתן.''' עיין בשנות אליהו {{ממר|[[שנות אליהו/ברכות/א#|פ"א מ"א]]}} מש"כ בדקדוק לשון 'בתרומתן' ולא אמר 'בתרומה'{{הערה|כי שני תרומות הוא, דהיינו תרומת גבולין ותרומת תודה. לכן קתני תרומתן דהיינו תרומת גבולין ששלהם הוא, ולא תרומת תודה שאינה שלהם אלא משולחן גבוה קא זכו. ותרומת גבולין אין כפרתו מעכבתו, אבל תרומת תודה כפרתו מעכבתו. וכעי"ז הביא ה[[משנה ראשונה/ברכות/א#א|משנה ראשונה]] בשם רמ"ע {{ממ|סימן א}}.}}.


ויש לפרש{{הערה|היינו באופן אחר מדברי הגר"א.}}, דנקיט 'בתרומתן' לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה [[טור/יורה דעה/שלא|סוף סימן של"א]] דמוכרה לכהן. וא"כ אינה 'תרומתן', כיון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן{{הערה|ולכן המשנה שבאה להורות זמן קריאת שמע המתחיל בצאת הכוכבים, הוצרכה לומר שאין כוונתה לתרומה זו שזמן אכילתה מוקדם.}}. וכמש"כ הבאר אברהם לקמן {{ממ|[[באר אברהם/ברכות/ג/א|ג.]]}} ב[[תוספות/ברכות/ג/א#קשיא דרבי אליעזר|תד"ה קשיא דרבי אליעזר]], דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן נאכלת בבין השמשות{{הערה|הגמרא [[בבלי/ברכות/ג/א|שם]] העמידה סתירה בדברי רבי אליעזר, שבמשנה ס"ל שזמן ק"ש משעה שהכהנים נכנסים לאכול, ובברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} מבוארת דעתו שזמן ק"ש משעה שקידש היום. ועל זה הקשו התוספות מדוע לא יישבה הגמרא שאכילת תרומה וקידש היום חד שיעורא הוא, ודבריהם תמוהים וע"ז ביאר הבאר אברהם שכוונת תוספות לאכילת תרומה בזמן הזה שהיא דרבנן ונאכלת בין השמשות והיינו משעה שקידש היום. ועפ"ז כתב רבינו שכשם שתרומה בזמן הזה שהיא דרבנן, נאכלת בין השמשות, ה"ה תרומת דמאי שאף היא ספק דרבנן, נאכלת מבין השמשות}}.
ויש לפרש{{הערה|היינו באופן אחר מדברי הגר"א.}}, דנקיט 'בתרומתן' לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה [[טור/יורה דעה/שלא|סוף סימן של"א]] דמוכרה לכהן. וא"כ אינה 'תרומתן', כיון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן{{הערה|ולכן המשנה שבאה להורות זמן קריאת שמע המתחיל בצאת הכוכבים, הוצרכה לומר שאין כוונתה לתרומה זו שזמן אכילתה מוקדם.}}. וכמש"כ הבאר אברהם לקמן {{ממ|[[באר אברהם/ברכות/ג/א|ג.]]}} ב[[תוספות/ברכות/ג/א#קשיא דרבי אליעזר|תד"ה קשיא דרבי אליעזר]], דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן נאכלת בבין השמשות{{הערה|הגמרא [[בבלי/ברכות/ג/א|שם]] העמידה סתירה בדברי רבי אליעזר, שבמשנה ס"ל שזמן ק"ש משעה שהכהנים נכנסים לאכול, ובברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} מבוארת דעתו שזמן ק"ש משעה שקידש היום. ועל זה הקשו התוספות מדוע לא יישבה הגמרא שאכילת תרומה וקידש היום חד שיעורא הוא, ודבריהם תמוהים, שהרי זמן אכילת תרומה הוא בצאת הכוכבים וקידוש היום הוא בין השמשות. וע"ז ביאר הבאר אברהם שכוונת תוספות לאכילת תרומה בזמן הזה שהיא דרבנן ונאכלת בין השמשות והיינו משעה שקידש היום. ועפ"ז כתב רבינו שכשם שתרומה בזמן הזה שהיא דרבנן, נאכלת בין השמשות, ה"ה תרומת דמאי שאף היא ספק דרבנן, נאכלת מבין השמשות}}.


ואף דשם דבריו אינן נראים לי, שהרי לפירוש הראשון של ר"י ביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פב/ב#ירושה|פב: בתד"ה ירושה]]}} סבירא ליה לרבי יוחנן דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן{{הערה|התוספות שם מביאים סתירה בדעת רבי יוחנן, שמדברי הגמרא ביבמות משמע שקדושת הארץ אף בזמן הזה דאורייתא, ובדמרש רות {{ממ|[[רות רבה/ד|פ"ד]]}} משמע שדעת ריו"ח שהיא מדרבנן. ויישבו התוספות שדעת ריו"ח כמבואר במדרש רות ודבריו ביבמות אינם אלא אליבא דרבי יוסי. ועוד יישבו התוספות שאין נראה ששום חכם יאמר שקדושת הארץ בזמן בית שני למעשרות היתה מדרבנן, והמבואר במדרש רות אפשר להעמיד במעשר פירות שבלא"ה אינו אלא מדרבנן. עכ"פ לפי יישוב התוספות הראשון לדעת ריו"ח תרומה בזמן הזה אינה אלא מדרבנן.}}, ואפ"ה פריך בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/לה/א|ל"ה סע"א]]}} עלה דפסיק כרבי יוסי{{הערה|לענין בין השמשות שהוא כהרף עין, ודלא כרבי יהודה שהוא כדי מהלך יותר מחצי מיל, כמבואר להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} וברש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב|ד"ה והלא]]}}.}} לענין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו', דלא אכלי עד דשלים בין השמשות דרבי יוסי{{הערה|אם גבי תרומה הקל לענין טבילה שיכול לטבול אף כשהתחיל בין השמשות דרבי יהודה כל זמן שלא הגיע בין השמשות דרבי יוסי, אי אפשר לומר כן, שהרי לענין שבת פסק כרבי יהודה וע"כ ספיקא הוא. אלא לענין אכילת תרומה, שאסורים באכילה עד סוף בין השמשות דרבי יוסי. הרי שגם לדעת הסוברים שתרומה בזמן הזה דרבנן, מכל מקום אינם יכולים לאכול בתרומה עד צאת הכוכבים.}}. מ"מ דמאי קילא טפי דרוב עמי הארץ מעשרין{{הערה|ולכך תרומת דמאי יכולים לאכול כבר בבין השמשות.}}. וכמו שמותרת תרומת מעשר שלו (אפילו נטמאה) לעניים, לדעת הרמב"ן המובאה בר"ן בפרק לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול, ע"ש. וכמו דמעשר שני שלו נאכל לאונן, ושארי קולות המבוארות ב[[משנה/דמאי/א|פ"א דדמאי]].
ואף דשם דבריו אינן נראים לי, שהרי לפירוש הראשון של ר"י ביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פב/ב#ירושה|פב: בתד"ה ירושה]]}} סבירא ליה לרבי יוחנן דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן{{הערה|התוספות שם מביאים סתירה בדעת רבי יוחנן, שמדברי הגמרא ביבמות משמע שקדושת הארץ אף בזמן הזה דאורייתא, ובדמרש רות {{ממ|[[רות רבה/ד|פ"ד]]}} משמע שדעת ריו"ח שהיא מדרבנן. ויישבו התוספות שדעת ריו"ח כמבואר במדרש רות ודבריו ביבמות אינם אלא אליבא דרבי יוסי. ועוד יישבו התוספות שאין נראה ששום חכם יאמר שקדושת הארץ בזמן בית שני למעשרות היתה מדרבנן, והמבואר במדרש רות אפשר להעמיד במעשר פירות שבלא"ה אינו אלא מדרבנן. עכ"פ לפי יישוב התוספות הראשון לדעת ריו"ח תרומה בזמן הזה אינה אלא מדרבנן.}}, ואפ"ה פריך בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/לה/א|ל"ה סע"א]]}} עלה דפסיק כרבי יוסי{{הערה|לענין בין השמשות שהוא כהרף עין, ודלא כרבי יהודה שהוא כדי מהלך יותר מחצי מיל, כמבואר להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} וברש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב|ד"ה והלא]]}}.}} לענין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו', דלא אכלי עד דשלים בין השמשות דרבי יוסי{{הערה|אם גבי תרומה הקל לענין טבילה שיכול לטבול אף כשהתחיל בין השמשות דרבי יהודה כל זמן שלא הגיע בין השמשות דרבי יוסי, אי אפשר לומר כן, שהרי לענין שבת פסק כרבי יהודה וע"כ ספיקא הוא. אלא לענין אכילת תרומה, שאסורים באכילה עד סוף בין השמשות דרבי יוסי. הרי שגם לדעת הסוברים שתרומה בזמן הזה דרבנן, מכל מקום אינם יכולים לאכול בתרומה עד צאת הכוכבים.}}. מ"מ דמאי קילא טפי דרוב עמי הארץ מעשרין{{הערה|ולכך תרומת דמאי יכולים לאכול כבר בבין השמשות.}}. וכמו שמותרת תרומת מעשר שלו (אפילו נטמאה) לעניים, לדעת הרמב"ן המובאה בר"ן בפרק לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול, ע"ש. וכמו דמעשר שני שלו נאכל לאונן, ושארי קולות המבוארות ב[[משנה/דמאי/א|פ"א דדמאי]].