תוספות יום טוב/סוכה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ארבע אמות פסולה.''' כתב הר"ב פחות מכאן כשרה וכו'. ורואין תקרת הבית כאילו נעקם ראש הדופן. וז"ל רש"י רואין תקרת הבית כאילו היא הדופן שנעקם למעלה כו'. וכתב עוד ואיני מפרש רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול. ומגיע לסכך כשר ומוציא את הפסול מן הסוכה. דא"כ באויר נמי נימא הכי. ולעיל תנן הרחיק הסכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה ע"כ. ומ"ש הר"ב ולא יישן תחתיו. כ"כ רש"י ולאו למימרא דאפילו במשהו לא ישן תחתיו אלא או בד' טפחים. כדעת הטור סימן תרל"ב. או בג' טפחים כדעת הראב"ד בב"י שם:  

'''וכן חצר שהיא מוקפת אכסדרה.''' כתב הר"ב ואכסדרה היא מקום מוקף מג' מחיצות. וז"ל רש"י כל חצר שבגמרא לפני הבתים והבתים פתוחים לו. וחצר זו מוקפת בתים מתוכה ופתוחין לה סביב מג' רוחות ולפני הבתים עשוי אכסדראות סביב לג' רוחותיה והאכסדרה פתוחה היא ואין לה דופן לצד החצר ויש עליה תקרה וזה סיכך על גבי כל אוירה של כל חצר שבאמצע היקף אכסדראות ואין דופן לסוכה זו אלא מחיצות הבתים המפסיקות בין בתים לאכסדרה ונמצאת תקרת האכסדרה מפסקת סביב בין סכך לדפנות:  

'''סוכה גדולה.''' כתב הר"ב כל שאילו ינטל כו'. ישאר בה שבעה על שבעה וכן לשון הרמב"ם. וכתב הכסף משנה בפ"ה. יש להסתפק בלשון זה אי ס"ל דז' טפחים על ז' טפחים מצטרפין. כלומר שאם סכך פסול מתחיל מהדופן שמהצד ואינו מגיע עד הדופן האחר ואם נצרף סכך שאצל דופן האמצעי וסכך שאצל הפתח ע"י הצד שאין מגיע לו סכך פסול יש בסוכה זו שבעה על שבעה ונכשיר. או נימא דאין מצרפין וצ"ע. ע"כ:  

'''שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו.''' וצריכא דאי אשמועינן בית שנפחת דמחיצות לבית עבידן להיות דופן לבית והרי הבית נעשה סוכה הלכך שדינן מחיצות בתר סוכה ע"י עקום. אבל חצר המוקפת אכסדרה דמחיצתה לאו לאכסדרה עבידי אלא לביתא. הלכך ליכא למימר תקרת אכסדרה עקימת דפנות הללו היא ולא נשדינהו לדפנות הכא לצד סוכה צריכה. ואי אשמועינן הני תרתי משום דסככן סכך כשר הוא כלומר ממין סכך כשר הוא ופסולו משום תעשה ולא מן העשוי. אבל סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו דסככה סכך פסול הוא. אימא לא לכשרה על ידי עקום צריכא. גמרא. ומ"ש הר"ב ואויר שאין שם סכך כו'. בין בגדולה בין בקטנה קאמר דמדתנן הרחיק וכו' לעיל [*מייתינן לה]. ומתניתין משמע דבין בגדולה בין בקטנה מיירי. בית יוסף סימן תרל"ב: