נחל אשכול/אסתר/ט: הבדלים בין גרסאות בדף

'''איש לרעהו ומתנות לאביונים.''' ר"ת אלול. שם רמז להתעורר ליראה את ה' כשם שמתעורר בחדש אלול וכך רמז רבינו הק' היה עובר אחורי ביה"כ ושמע קול שופר או קול מגילה אגב אורחי' קמ"ל דשופר ומגילה כי הדדי נינהו ומי שיש לו מוח בקדקדו ישפוט בצדק כי בעבור שהגדיל ה' לעשות עמנו מאד להצילנו ממות לחיים אין ראוי לאבד ולהפר ירא' ולפרוק עול תורה ומצות ח"ו וגילו ברעדה כתיב ודי בזה למי שיש לו לב. הבט ימין וראה כי במקום גילה לעשות משתה ושמחה ומשלוח מנות. שם נאמר ומתנות לאביונים לקיים מצות צדקה ששקולה ככל המצות וכפרה כתובה בה בקדשים ומלבד כל מעלות הצדקה אפשר לומר דאמרו בתנא דבי אליהו אין אמת אלא צדקה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. והשתא דקבלנו התורה ברצון טוב והתורה נקראת אמת הפעם ילוה הצדקה שנקראת אמת להורות כי קמה בזיהר"א תורת אמת והנחש שהוא שקר כמ"ש בתקונים דף מ"ט ע"א ובהגהת יד ימין נפל ונשבר ותשלך אמ"ת ארצה ותהי האמת נאדרת. וחזה הוית להרב מהר"י ביערת דבש השני' דף פ"א ע"ג שכתב על מ"ש רז"ל דאמר המן למרדכי אתי מלא קמצא דידך ודחי עשרת אלפים ככרי כסף דיש להבין מה ענין קומץ שהוא קרבן לה' לעשרת אלפים ככר שנתן לאחשורוש ואם יתן איש מתנה למלך ב"ו הירצ' לה' וכן אמרו גלוי וידוע שעתיד המן לשקול כו' לפיכך הקדים השקלים מה זו הקדימ' זה לשקלי קרבנות וזה למלך טפש ותו דלא מצינו הכתוב הלא אמר אחשורוש הכסף נתון לך אבל הענין כי אמר לו הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך ועל שניהם הוא אומר לעשות בעם ובכסף כטוב בעיניך ותכלית הטוב לחלקה לעניים וכבר א"ה ידעו מנבוכדנצר כי הצדקה מועילה מאד כמ"ש דניאל ע"ה וחטאך בצדקה פרוק וזה הי' טוב בעיני כל השרים לחלקם לעניים וכן עשה וחשב שהוא יותר מכל הקרבנות דכתיב נבחר לה' מזבח ולכך תמה דאיך מלא קמצא קרבן ידחה עשרת אלפים ככר כסף לעניים שהוא יותר מכל הקרבנות והשיב מרדכי כי הצדקה שלי דמה שקנה עבד קנה רבו וא"כ כל הבטחתו שיצליח הי' באשר פזר נתן לאביונים לכן בעת הזכרת הנס צריך מתנות לאביונים עכ"ל. וזה חידוש גדול ואין נראה כן מכתובים ומרז"ל ואם כנים הדברים אפשר לפרש מ"ש הכסף נתון לך דהל"ל הכסף יהי' לך כמש"ה מתנתך לך יהוין אלא שרצה אחשורוש לומר להמן שיתנם לצדקה ולכן אמר הכסף נתון יהיה נתון מתנת עניים ויהיה הזכות לך ואז והעם לעשות בו כטוב בעיניך. ועפ"ז יובן מדרש לקח טוב שהבאתי לעיל רוה"ק אומרת הכסף בגי' העץ נתון לך דלהיות מעשה הצדקה חשוב מאד הוצרך רוה"ק לומר הכסף העץ. וכבר נודע דכי כתיב המלך סתם להמן היא נראי' יתירה כמו שדייקו המפרשים אמנם המלך מ"ה הקב"ה אמר להן לאפוקי מרדכי העץ נתון לך והכסף אינו שלך דמה שקנה עבד קנה רבו אך העץ נתון לך ולא למרדכי ולפי האמור מצאנו טעם מחודש למתנות לאביונים וכמ"ש הרב הנז':

''' מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם.''' אפשר לומר בחקירה אחת שחקרנו בעניותנו בדרושים שערי ספרד ואפריקא לא היו תחת ממשלת אחשורוש כי לא מלך אלא על קכ"ז מדינות וא"כ התינח לישראל אשר היו במדינות מלכות אחשורוש הנה מה טוב לעשות ימי הפורי' כל ימי עולם כי גזר עליהם המן להשמיד' אמנם ישראל שבערי ספרד ואפריקא אשר לא נגזר עליהם מי חייבם לעשות פורים ושם כתבנו ליישב כפי ענ"ד בכמה פנים ואתיא מכללא אחת היתה על פי הסוד דידועו דבכל מועדי ה' מתגלים אורות עליונים בפסח גדולי גדולים ובעצרת גולת הכותרת ובחג חסדי ה' וגם בפורים צ"ל שישנו באסת"ר וכן בכל שנה הם נגלים ובעבור זה קרי"ת מועדינ"ו ובפורים להציל ישראל נתגלית ההארה העליונה לתת לטו"ב לפני האלהים וכ' האר"י ז"ל שז"ס וזכרם ולא יסוף מזרעם. אמור מעתה מאחר דבפורים מתגלית תארה זו בשמים ממעל א"כ חייבים כל ישראל אף מי שלא הי' תחת ממשלת אחשורוש לעשות פורים ככל אחיו שנעשה להם הנס וז"ש והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר אף אותם המדינות ועיירות שלא היו במלכות אחשורוש חייבים לעשות פורים. ונתן טעם וימי הפורים כו' וזכרם לא יסוף מזרעם שהוא סוד הפורים כלומר דמגלית הארה רבה זו וכיון שכן כל ישראל חייבים: