קשות מיושב/עירובין/כט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
טוביה יקירוב (שיחה | תרומות) (לעילוי נשמת המקליד) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{גופן|4|דוד|'''דף כט: ל.'''}} '''בשר צלי רבה אמר כדי לאכול בו רב יוסף אמר כדי לאכול הימנו וכו' א"ר יוסף מנא אמינא לה כו' א"ל אביי וכו' והתנן וכו', וכ"ת הכא לחומרא והכא לחומרא והתניא רשב"א אומר וכו' קשיא.''' הא דלא אסיק בתיובתא אע"ג דאותביה מברייתא שפיר י"ל דתיובתא לא הוי דמצי לומר דפליגי רבנן עליה דרשב"א. [וכדאיבעיא בסמוך כהאי גוונא פליגי רבנן עליה דרשב"א וכו'. והנה בענין הלכה כתבו הרי"ף והרא"ש והלכה כרבה [וכן פסקו הטוש"ע סימן שפ"ו] נראה לאו משום דסליק רב יוסף בקושיא פסקו דלא כוותיה שהרי כבר בארתי דדעת הרי"ף כר"ח. אלא ברור מטעם דאיתמר בב"ב קיד: דהלכתא כרבה נגד רב יוסף בר משדה ענין ומחצה, והיינו כמ"ש תוס' בב"ב שם במסקנא ראיה מפרק מי שאחזו דבכולי גמרא קיי"ל כרבה נגד רב יוסף וכ"כ תוס' עוד גיטין עד: ד"ה הא קיי"ל וכו', ועוד בתוס' ב"ק נו: ד"ה בהר וכו', וכן עוד בשבועות מד. תוס' ד"ה שומר אבידה וכו', וכן מוכח מדבריהם במנחות לב. ד"ה מנעל וכו', וב"מ כט. סד"ה והוי שואל וכו', כתבו וליכא למימר הא דהילכתא כרבה לגבי רב יוסף היינו דווקא במילי דבב"ב כדמפרש בתשובת רב צמח דהא אמר בפרק מי שאחזו וכו', ואולם בתוס' קידושין ט. ד"ה והלכתא שיראי וכו' סברא זו אינם מקרבם ואינם מרחקם ע"ש היטב. ודע דלסברת רב צמח גאון יתיישב קושית תוס' במגילה כט: ד"ה והלכתא כתבו בזה"ל אע"ג דהלכתא כרבה לגבי רב יוסף מ"מ איצטריך הלכה משום דפליגי עליו שאר אמוראים ע"כ, ברם לכאו' יש ראיה לדעת רב צמח גאון מסוגיא דברכות יב: מאי הוה עלה רב יוסף אמר וכו' רבה אמר המלך הקדוש והלכתא כרבה ומדאיצטרך למיפסק הלכה כרבה משמע דכללא דאיתמר כבר איננו אלא במילי דבב"ב, מיהו גם בברכות יש לומר קצת בתירוצא שלתוס' במגילה הנ"ל פירוש לפירושם דקאמר לעיל פלוגתא ואח"כ מאי הוה עלה ע"ש, משום דאיפלגי כבר בזה רבה בר חיננא סבא משמיה דרב ור' אלעזר, (ברכות יב:). עכ"פ ברור לומר כפי שהסכימו הרי"ף סוף פרק במה מדליקין והרא"ש שם סימן כ"ג לדעת תוס' ברובא דמינכרא] דהלכתא כרבה נגד רב יוסף בכולי גמרא גם הליכת עולם כתב בסתמא שהלכה כרבה דהיה עוקר הרים, ע"ש. וא"כ סתמא בפירושא דבכולי גמרא הלכתא כרבה נגד רב יוסף, הילכך כתבו הכא בעירובין והלכה כרבה. אבל לא מטעם דאסיק בקשיא, מיהו גם הרמב"ם בפ"א מהל' עירובין דין יו"ד דפסק כרבה נוכל לומר אף אם יסבור כרב צמח מ"מ הילכתא הכא בבירור כרבה משום דסליק רב יוסף בקשיא והרמב"ם לשיטתיה גבי ר' שיזבי שכתבתי לעיל אות ו'. ועמ"ש לקמן במ"ק ב': | {{גופן|4|דוד|'''דף כט: ל.'''}} '''בשר צלי רבה אמר כדי לאכול בו רב יוסף אמר כדי לאכול הימנו וכו' א"ר יוסף מנא אמינא לה כו' א"ל אביי וכו' והתנן וכו', וכ"ת הכא לחומרא והכא לחומרא והתניא רשב"א אומר וכו' קשיא.''' הא דלא אסיק בתיובתא אע"ג דאותביה מברייתא שפיר י"ל דתיובתא לא הוי דמצי לומר דפליגי רבנן עליה דרשב"א. [וכדאיבעיא בסמוך כהאי גוונא פליגי רבנן עליה דרשב"א וכו'. והנה בענין הלכה כתבו הרי"ף והרא"ש והלכה כרבה [וכן פסקו הטוש"ע סימן שפ"ו] נראה לאו משום דסליק רב יוסף בקושיא פסקו דלא כוותיה שהרי כבר בארתי דדעת הרי"ף כר"ח. אלא ברור מטעם דאיתמר בב"ב קיד: דהלכתא כרבה נגד רב יוסף בר משדה ענין ומחצה, והיינו כמ"ש תוס' בב"ב שם במסקנא ראיה מפרק מי שאחזו דבכולי גמרא קיי"ל כרבה נגד רב יוסף וכ"כ תוס' עוד גיטין עד: ד"ה הא קיי"ל וכו', ועוד בתוס' ב"ק נו: ד"ה בהר וכו', וכן עוד בשבועות מד. תוס' ד"ה שומר אבידה וכו', וכן מוכח מדבריהם במנחות לב. ד"ה מנעל וכו', וב"מ כט. סד"ה והוי שואל וכו', כתבו וליכא למימר הא דהילכתא כרבה לגבי רב יוסף היינו דווקא במילי דבב"ב כדמפרש בתשובת רב צמח דהא אמר בפרק מי שאחזו וכו', ואולם בתוס' קידושין ט. ד"ה והלכתא שיראי וכו' סברא זו אינם מקרבם ואינם מרחקם ע"ש היטב. ודע דלסברת רב צמח גאון יתיישב קושית תוס' במגילה כט: ד"ה והלכתא כתבו בזה"ל אע"ג דהלכתא כרבה לגבי רב יוסף מ"מ איצטריך הלכה משום דפליגי עליו שאר אמוראים ע"כ, ברם לכאו' יש ראיה לדעת רב צמח גאון מסוגיא דברכות יב: מאי הוה עלה רב יוסף אמר וכו' רבה אמר המלך הקדוש והלכתא כרבה ומדאיצטרך למיפסק הלכה כרבה משמע דכללא דאיתמר כבר איננו אלא במילי דבב"ב, מיהו גם בברכות יש לומר קצת בתירוצא שלתוס' במגילה הנ"ל פירוש לפירושם דקאמר לעיל פלוגתא ואח"כ מאי הוה עלה ע"ש, משום דאיפלגי כבר בזה רבה בר חיננא סבא משמיה דרב ור' אלעזר, (ברכות יב:). עכ"פ ברור לומר כפי שהסכימו הרי"ף סוף פרק במה מדליקין והרא"ש שם סימן כ"ג לדעת תוס' ברובא דמינכרא] דהלכתא כרבה נגד רב יוסף בכולי גמרא גם הליכת עולם כתב בסתמא שהלכה כרבה דהיה עוקר הרים, ע"ש. וא"כ סתמא בפירושא דבכולי גמרא הלכתא כרבה נגד רב יוסף, הילכך כתבו הכא בעירובין והלכה כרבה. אבל לא מטעם דאסיק בקשיא, מיהו גם הרמב"ם בפ"א מהל' עירובין דין יו"ד דפסק כרבה נוכל לומר אף אם יסבור כרב צמח מ"מ הילכתא הכא בבירור כרבה משום דסליק רב יוסף בקשיא והרמב"ם לשיטתיה גבי ר' שיזבי שכתבתי לעיל אות ו'. ועמ"ש לקמן במ"ק ב': | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
[[קטגוריה:עירובין כט ב]] | [[קטגוריה:עירובין כט ב]] | ||
[[קטגוריה:עירובין ל א]] | [[קטגוריה:עירובין ל א]] | ||