שיחה:רש"י/שבת/לו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
::::::::שומע, טענה יפה. אלא אם כן נאמר שעד כמה שהדבר לא מוסיף הבל זה גורם שנגדיר את הסיר ככיסוי בעלמא ולא כהטמנה. בשונה ממה שאמרתי עד כה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 10:50, 27 באפריל 2020 (UTC) | ::::::::שומע, טענה יפה. אלא אם כן נאמר שעד כמה שהדבר לא מוסיף הבל זה גורם שנגדיר את הסיר ככיסוי בעלמא ולא כהטמנה. בשונה ממה שאמרתי עד כה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 10:50, 27 באפריל 2020 (UTC) | ||
:::::::::תודה רבה. רק להשלים העניין שמעתי מהגרי רפפורט שצריך לדעת כשעוטפים שניצלים בקומה שנייה א"א לגמור את כל הגליל או לשים כמה שכבות, ואמר שא"א לתת בזה שיעור מדוייק אך יש כמות שודאי אסור, כי בשבת עצמה אסור להטמין גם בדבר שאינו מוסיף הבל ואם אורז יותר מדאי כבר לא שייך את הסברא של מחזיק. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 11:01, 27 באפריל 2020 (UTC) | :::::::::תודה רבה. רק להשלים העניין שמעתי מהגרי רפפורט שצריך לדעת כשעוטפים שניצלים בקומה שנייה א"א לגמור את כל הגליל או לשים כמה שכבות, ואמר שא"א לתת בזה שיעור מדוייק אך יש כמות שודאי אסור, כי בשבת עצמה אסור להטמין גם בדבר שאינו מוסיף הבל ואם אורז יותר מדאי כבר לא שייך את הסברא של מחזיק. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 11:01, 27 באפריל 2020 (UTC) | ||
=== ד"ה ב"ש === | |||
יש להקשות לטעם הב' ברש"י בדעת ב"ש דהטעם משום דמיחזי כמבשל, וצ"ב דאיך מתיישב עם כל הנך דינים המבו' ב[[דף יח:]] דבמקום דל"ש חשש שמא יחתה יהיה מותר וכמו בקדירה חייתא, וכן לגבי טוח בטיט דפסק הרמ"א [[(סי' רנ"ד)]] דאין בזה חיסרון, ולכאו' היה צריך להיות מפורש דלב"ש הדין יהיה אחרת, ובזה אין לומר דכל שאין חשש חיתוי שוב ליכא איסור שהייה ואע"פ שגדר שהייה כמבשל, דזה ל"ש בדעת ב"ש אי טעמם משום דחשו למיחזי כמבשל והיינו גם במקום דל"ש חשש חיתוי. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:57, 4 במאי 2020 (UTC) | |||
ובאמת יש לדון מה דעת ב"ש בקדירא חייתא, אי מודו להתיר, [ולגבי מצטמק ורע לו ב"ש מתירים, ויל"ע אי דוקא בזה שרו משום דבכה"ג ל"מ בישול כלל, אבל בקדירה חייתא אוסרים, או"ד דבמצטמק ורע לו התירו משום דבזה ל"ש לחוש לחיתוי, ולפי"ז יתכן דה"ה דשרו גם בקדירא חייתא, ולכאו' זהו גם דעת רבנן דחנניא לגבי שהייה בשאינה גרופה]. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:57, 4 במאי 2020 (UTC) | |||
רש"י מפרש [כ. ד"ה קטום ועי' בסוגיין ב[[ד"ה עד]] ובד"ה או] דטעם ההיתר בגרו"ק משום דל"ח מוסיף הבל, [ונחלקו הראשונים בדעתו אי כוונתו כפשטו דאין מוסיף הבל, ונידון דידן הוא לפי דרך זו], ובטעם ב"ש פירש"י בב' אופנים א' משום חשש חיתוי ב' משום מיחזי כמבשל, וצ"ב דאי גרו"ק ל"ח מוסיף הבל, נמצא דלב"ש אסור שהייה בע"ש בדבר שאין מוסיף הבל וכ"ש בהטמנה, ולא מצינו מ"ד דאוסר הטמנה מע"ש בדבר שאין מוסיף הבל, [ואי נימא דב"ש ס"ל דגרו"ק חשיב דבר המוסיף הבל א"ש, אך צ"ב לפרש דפליגי אי חשיב מוסיף הבל, ויש לפלפל בזה]. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:57, 4 במאי 2020 (UTC) | |||
== ד"ה אבל לא תבשיל == | == ד"ה אבל לא תבשיל == | ||