שו"ת הרא"ש/ח/יא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "הנודר או נשבע בחלום ששאלת אם צריך התרה כמו נדוהו בחלום דע כי אין צריך כלום דאפילו הנשבע ב...") |
(מוער) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הנודר או נשבע בחלום ששאלת אם צריך התרה כמו נדוהו בחלום דע כי אין צריך כלום דאפילו הנשבע בהקיץ בעי פיו ולבו שוים כל שכן בחלום שאין כאן לא פה ולא לב ולא דמי לנדוהו בחלום | ראש | ||
<center> | |||
<big>'''כלל ח - סימן יא'''</big> | |||
</center> | |||
הנודר או נשבע בחלום, ששאלת אם צריך התרה כמו נדוהו בחלום. דע, כי אין צריך כלום. דאפילו הנשבע בהקיץ בעי פיו ולבו שוים, כל שכן בחלום שאין כאן לא פה ולא לב{{הערה|בקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/נדרים/ח/ב|נדרים ח:]]}} הקשה מדברי הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ל/א|ל.]]}} שאם אמרו לו בחלום על מעות שהם של מעשר שני אין חושש לזה כי דברי חלומות לא מעלין ולא מורידים, ומוכח שאין אוסרים דבר על פי חלום. ודחה, ששונה הדבר בנדר שהוא בעצמו נדר בחלום.}}. ולא דמי לנדוהו בחלום {{ממ|בבלי/נדרים/ח/א|נדרים ח']]}}, דסימן קללה הוא בעלמא שהרחיקוהו מן השמים וצריך קירוב{{הערה|כעין זה כתב הר"ן {{ממ|[[ר"ן/נדרים/ח/ב|נדרים שם}}]] שדווקא גבי נידוי יש לומר שמן השמים נדוהו מה שאין כן בנדר שהוא צריך לנדור. ומכל מקום בביאור סוגיית הגמרא בנדרים אין דעת הר"ן כדעת רבינו, שהרי כתב שם וצ"ע במי שנדוהו בחלומו אם צריך לנהוג בכל דיני מנודה, ומבואר שהוא סובר שיתכן שהנידוי הוא נידוי מוחלט ואינו רק סימן קללה. עוד ציין שם הר"ן לדעת הרשב"א בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/תרסח|סימן תרסח]]}} שהצריך היתר כשבא מעשה לידו, וכן הביא הב"ח {{ממ|ב"ח/יורה דעה/רי#ג|יו"ד סימן ר"י ס"ג]]}} מתשובת הרמב"ן. ובשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רי#ב|יו"ד סימן רי ס"ב]]}} הביא ב' השיטות בזה וכתב שיש לחוש לדברי המצריכים התרה. וביישוב דעת הרשב"א מפני מה צריך התרה והלא אין כאן לא פה ולא לב, כתב בשו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/יורה דעה/רכב|יו"ד סימן רכב]]}} שכיון דרוב חלומות באים מחמת הרהור היום אם כן חיישינן שמא קיבל עליו בלבו נדר זה ביום, וכתב לפי זה שאין חוששים אלא בנדרי מצוה שמהני בהו קבלה בלב, וכעין זה כתב בשיעורי ר' דוד שמאחר שנדרי מצוה חלים אף במחשבה מהני אף בחלום, אך דחה דבריו שהרי בנימוקי יוסף כתב שהוא הדין בנשבע בחלום, וכן הרשב"א איירי בנדר ממש ולא נדר מצוה ובהני בעינן דיבור ממש. ובאופן אחר כתב הגר"ש רוזובסקי {{ממ|נדרים שם}} שהרשב"א סובר שמראים לו שמן השמים מדירין אותו, ושייך שמשמים ידירו אותו כפי שמצינו בשמשון שהמלאך הזירו ואפשר שכמו כן אם מלאך ידירו יחול הנדר, ולכן צריך התרה. וכעין זה כתב בשו"ת שבט הלוי {{ממ|ח"ד יו"ד סימן קכו אות ב}} שמן השמים הטילו עליו לקיים את נדרו, וכפי שכתבו ה[[ש"ך/יורה דעה/רי#ה|ש"ך]] וה[[ב"ח/יורה דעה/רי#ג|ב"ח]] שלא מהני הפרת בעל לאשתו אלא צריך התרה דווקא, כיון שלשיטות אלו נודר בחלום הרי הוא כמנודה בחלום שמן השמים הוא. ועי' בשבט הלוי שם שהקשה מדברי הש"ך והב"ח הנ"ל על ביאור החת"ס שמבואר בדבריו שהוא נדר עצמי התלוי בהרהור ליבו ואין ביאורו שמן השמים הדירוהו. וע"ע שו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/יורה דעה/רכב|שם]] הו"ד ב[[פתחי תשובה/יורה דעה/רי#ג|פתחי תשובה יו"ד סימן רי סק"ג]]}} שנשאל להשיטות שמצריכים התרה, מה הדין כשחלם שנדר שלא לאכול מצה שרויה בפסח 'הזה', האם יש לחוש שמא מה שהוסיף 'הזה' הוא דברים בטלים שהרי אין חלום בלא דברים בטלים וממילא יהיה אסור באכילת שרויה כל השנה. והשיב, שאסור רק בשנה הזו שאם לא כן יש לנו לאסור עליו אכילת שרויה בכל השנה כי שמא מה שאמר 'פסח' הוא דברים בטלים. ועל כרחך שרק בדבר נוסף על עצם הנדר אומרים שהוא דברים בטלים אך דבר שמבאר את גוף הנדר אין אומרים כן.}}. | |||
{{שולי הגליון} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
[[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]] | [[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]] | ||
גרסה מ־15:56, 9 באפריל 2018
ראש
כלל ח - סימן יא
הנודר או נשבע בחלום, ששאלת אם צריך התרה כמו נדוהו בחלום. דע, כי אין צריך כלום. דאפילו הנשבע בהקיץ בעי פיו ולבו שוים, כל שכן בחלום שאין כאן לא פה ולא לב[1]. ולא דמי לנדוהו בחלום
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ] (בבלי/נדרים/ח/א), דסימן קללה הוא בעלמא שהרחיקוהו מן השמים וצריך קירוב{{הערה|כעין זה כתב הר"ן (נדרים שם}} שדווקא גבי נידוי יש לומר שמן השמים נדוהו מה שאין כן בנדר שהוא צריך לנדור. ומכל מקום בביאור סוגיית הגמרא בנדרים אין דעת הר"ן כדעת רבינו, שהרי כתב שם וצ"ע במי שנדוהו בחלומו אם צריך לנהוג בכל דיני מנודה, ומבואר שהוא סובר שיתכן שהנידוי הוא נידוי מוחלט ואינו רק סימן קללה. עוד ציין שם הר"ן לדעת הרשב"א בתשובה (סימן תרסח) שהצריך היתר כשבא מעשה לידו, וכן הביא הב"ח
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ] (ב"ח/יורה דעה/רי#ג) מתשובת הרמב"ן. ובשולחן ערוך (יו"ד סימן רי ס"ב) הביא ב' השיטות בזה וכתב שיש לחוש לדברי המצריכים התרה. וביישוב דעת הרשב"א מפני מה צריך התרה והלא אין כאן לא פה ולא לב, כתב בשו"ת חתם סופר (יו"ד סימן רכב) שכיון דרוב חלומות באים מחמת הרהור היום אם כן חיישינן שמא קיבל עליו בלבו נדר זה ביום, וכתב לפי זה שאין חוששים אלא בנדרי מצוה שמהני בהו קבלה בלב, וכעין זה כתב בשיעורי ר' דוד שמאחר שנדרי מצוה חלים אף במחשבה מהני אף בחלום, אך דחה דבריו שהרי בנימוקי יוסף כתב שהוא הדין בנשבע בחלום, וכן הרשב"א איירי בנדר ממש ולא נדר מצוה ובהני בעינן דיבור ממש. ובאופן אחר כתב הגר"ש רוזובסקי (נדרים שם) שהרשב"א סובר שמראים לו שמן השמים מדירין אותו, ושייך שמשמים ידירו אותו כפי שמצינו בשמשון שהמלאך הזירו ואפשר שכמו כן אם מלאך ידירו יחול הנדר, ולכן צריך התרה. וכעין זה כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ד יו"ד סימן קכו אות ב) שמן השמים הטילו עליו לקיים את נדרו, וכפי שכתבו הש"ך והב"ח שלא מהני הפרת בעל לאשתו אלא צריך התרה דווקא, כיון שלשיטות אלו נודר בחלום הרי הוא כמנודה בחלום שמן השמים הוא. ועי' בשבט הלוי שם שהקשה מדברי הש"ך והב"ח הנ"ל על ביאור החת"ס שמבואר בדבריו שהוא נדר עצמי התלוי בהרהור ליבו ואין ביאורו שמן השמים הדירוהו. וע"ע שו"ת חתם סופר (שם הו"ד בפתחי תשובה יו"ד סימן רי סק"ג) שנשאל להשיטות שמצריכים התרה, מה הדין כשחלם שנדר שלא לאכול מצה שרויה בפסח 'הזה', האם יש לחוש שמא מה שהוסיף 'הזה' הוא דברים בטלים שהרי אין חלום בלא דברים בטלים וממילא יהיה אסור באכילת שרויה כל השנה. והשיב, שאסור רק בשנה הזו שאם לא כן יש לנו לאסור עליו אכילת שרויה בכל השנה כי שמא מה שאמר 'פסח' הוא דברים בטלים. ועל כרחך שרק בדבר נוסף על עצם הנדר אומרים שהוא דברים בטלים אך דבר שמבאר את גוף הנדר אין אומרים כן.).
{{שולי הגליון}
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |