אבני נזר/אבן העזר/קפא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר קפא

סימן קפא

ב"ה יום ד' ל"ב למטמונים תרנ"ז לפ"ק פה סאכטשאב. שוכ"ט לכבוד הרב החריף ובקי מו"ה משה זאב נ"י בן יהודא ז"ל דומ"ץ בק"ק קאליש.:

מכתבו שנית הגיעני בצירוף מכתב הרב הג' דקהלתכם, וראיתי שאין בדבר מחלוקת נגד הרב, אך ראיתי שב"ד מסדרי הגט הי' ממקום אחר, ואמנם שאין אתם חשודין אצלי לשנות מאשר הוא האמת ביחוד הרב דקהלתכם שאני מכירו היטב, בכל זאת בשלו אדם רשאי להאמין ולא בשל אחרים מסדרי הגט, מה גם שלא ראיתם הגט רק אחד שמהימן אצלו כבי תרי, ואני אינני מכיר את האיש, ואומד דעת מעלתו אינו אומד דעתי וכמ"ש הרמב"ם פ"ו מהלכות שאלה ופקדון הלכה ד' דאף שמוציאין ממון עפ"י אומד דעת הדיין מ"מ אין מוציאין עפ"י אומד העדים שאומד דעתם אינו אומד הדיין, ע"כ חלילה לי להשיב דבר או חצי דבר בגט זה כל זמן שלא כתבו אלי מסדרי הגט בעצמם, אך זאת אני אומר לגזור על מי שהגט בידו בגזירת' נחש להראותו לכל למען לא תהי' רמי' בתורת ה':

ולמען לא אראה כצר עין ומדחה פעם אחת ושתים, לזאת אשיב לכם כמפלפל בהלכה אם הי' המעשה כמו שכתבתם, ונאמנו דברי האיש שראה הגט, אך לא בגט זה כלל וכלל:

בדבר גט שהאשה היתה ממאסקאווע ושם עריסה הי' שומא ונקראת אחר דודה שהי' שמו שמואל, אח"כ קראוה לגעגועין סומקא, אח"כ שינו שמה מחמת חולי יהודית, ואח"כ קראו אותה הכל סאפיא, ובגט נכתב סומקא דמתקריא שומא:

תשובה

א

א) הנה יש בזה ג' ערעורים, אחד שהי' לו לכתוב שומא לעיקר, דמתקריא סומקא, דסומקא הוא שם געגועים, ב', שהי' לו לכתוב שם שנשתנה מחמת חולי שהוא עיקר, ג' שנקראת בפי כל סאפיא ולא נכתב כלל, ונהי שכתבו האחרונים יען שעונים מי שבירך בשם עריסה לא הוי נשתקע, מ"מ אפילו נשתנה שם עריסה לשם אחר ורובא קורין בשם האחר ופורתא בשם עריסה, הסכמת אחרונים ומהרח"ש מכללם דהוי לי' שם עריסה טפל דלא כשו"ת כנסת יחזקאל דמצרפין שם עריסה עם המיעוט להיות עיקר, וכיון שלא נכתב שם סאפיא הוי שינה שמה ופסול:

ב

ב) והנה בערעור ראשון משום שכתב סומקא תחילה כתב מעלתו הלא שני השמות כתובים בפירוש ובדיעבד מקילין, אך בערעור שני שלא כתב שם חולי האריך מעלתו דלא הוי שם העיקר רק לכתוב אותו תחילה, אבל אם גירש בשם שקורין אותו וודאי כשר, והנה זה אמת אם הי' כותבין. שם שהכל קוראים, אבל שומא אין קורין רק שלא יחשב נשתקע הואיל קוראין כך במי שברך, מ"מ שם חולי עיקר כנגדו וחניכה שהי' קורין אינו, אך שיש לומר דשם חולי נשתקע:

ג

ג) ונבא לחשש הג' שלא נכתב שם הנקרא בפי כל סאפיא, והנה מעלתו כתב להתיר יען שם סאפיא אין רגיל לקרות מעריסה, והרי ידוע שיש לה שם, ודומה לדברי מהרי"ק שורש פ"ו בשם עריסה אלי' ונקרא בלי שאפי' נשתקע שם אלי' אם בלי אינו רגיל לקרותו מעריסה כשר שכבר ידוע שהאיש הזה יש לו עוד שם אחר, ע"כ כשיראו בגט כתוב אלי' כשר, ה"נ בנידון דידן אף שקוראין אותה סאפיא הלא אינו שם שקורין מעריסה וידוע שיש לה שם אחר, ע"כ כשרואין בגט שם שומא לא יהי' לעז עכ"ד:

ד

ד) והנה שם במהרי"ק עוד כיוצא בו במומר שנשתקע שם דיהדות, מ"מ מאחר שהכל יודעין שהי' לו שם דיהדות כשר בשם יהדות לבד הנכתב בגט, וכן גר שכתבו שם דגיות בגט אף שנשתקע שם גיות כשר מטעם זה, והביא ראי' מהא דיוסף וקורין אותו יוחנן משמע דווקא כהאי גוונא ששניהם שמות שקוראים מעריסה, אבל אם קוראין אותו בשם שאינו שם עריסה ונכתב בגט שם שקורין אותו כשר יען הכל יודעים שיש לו שם זולת הכתוב, ע"כ גם במקום כתיבה ליכא לעז אף ששמו אינו שם הכתוב בגט מ"מ הרי יודעים שהמגרש יש לו עוד שם אחר ואפשר שזה הוא עד כאן דברי מהרי"ק:

ה

ה) והנה קשיא לי טובא בדברי מהרי"ק מהא דכתב הרא"ש גבי והוא דאתחזק בתרי שמא דהיינו שיודעין במקום כתיבה שיש לו עוד שם במקום נתינה, אך שאינו מכירין באותו שם, היינו שאין יודעין מה הוא השם, [כן פירש בתשו' שב יעקב ופשוט] וכן במקום נתינה יודעין שיש לו שם אחר במקום כתיבה אך אין יודעין מה הוא השם עיי"ש, הנה מפורש דאף שיודעין שיש לו שם אחר, מ"מ איכא לעז כשלא יהי' כתוב שם שיודעין בו וחשבו שאחר הוא:

ו

ו) והנה הראי' שהביא מהרי"ק מיוסף וקורין אותו יוחנן משמע דווקא יוחנן, אבל כתוב בגט שם שאינו שם עריסה כשר, בזה ודאי ליכא לעז מדלא נכתב שם שיודעין בבעלה מכלל שאינו בעלה דא"כ הי' כותבין זה השם, זה אינו דאי נמי אין המגרש בעלה הי' להם לכתוב שם עריסה של המגרש כיון ששם הנכתב בגט אינו שם עריסה, ע"כ הי' לו שם אחר ולא נכתב, א"כ שפיר יכול להיות שזה בעלה, וכן בגר שגירש בשם גיות, כיון שודאי הי' למגרש שם יהדות, ואעפי"כ אינו כתוב שוב אין להוכיח מדלא נכתב וכנ"ל, וכן במומר אין ראי' מדלא כתבו שם גיות שנקרא בו, כיון שידוע שאין כותבין שם הנקרא בגיותו כדברי ר"ת, אבל בנקרא בלי ונכתב אלי' שפיר יש הוכחה מדלא כתבו שם בלי שאין זה בעלה שנקרא בלי רק אחר ששמו אלי' לבד:

ז

ז) וצ"ל שדעת מהרי"ק כיון שבלי אינו שם שקורין אותו מעריסה אינו מחויב לכותבו וכמ"ש האחרונים בשם שבחולה, ע"כ אינו ראי' מדלא נכתב שם בלי שאין זה בעלה:

ח

ח) והנה בש"ע פסק בגר שגירש בשם גיות כשר אפי' נשתקע, ובספר מכתב מאלי' חולק על מהרי"ק וש"ע, אך בס' גט פשוט הסכים למהרי"ק, אך באלי' וקורין אותו בלי ונכתב בגט אלי' לא ראיתי שפוסקין בזה כמהרי"ק, כי באמת חילוק גדול, כי בזה יש קצת לעז מה שלא נכתב בלי אף שאין מחוייבין לכותבו לדעת אחרונים מ"מ לכתחילה כותבין:

ט

ט) נשוב לנידון דידן, נראה אפי' לדעת מהרי"ק כאן יש לעז מה שלא נכתב שם סאפיא, מה אמרת משום שאין רגילין לקרות מעריסה לא כתבוהו, הלא כתבו שם סומקא אף שאינו שם שקורין מעריסה, וא"כ אם איתא שהיא האשה שקורין אותה סאפיא הי' כותבין גם שם סאפיא, ודומה ממש לדברי רא"ש באתחזק בתרי שמא דאף שיודעין שיש לו שם אחר מ"מ הוי לעז מה שלא נכתב שם שיודעין בו הא חדא:

י

י) ועוד דסאפיא שמעתי שנחשב בין הגוים שם העצם. וזו ששינו שמה לשם גוים אפשר הי' כוונתם לשם העצם וצריך לכותבו, ושוב איכא לעז בלא כתבו כדברי הרא"ש הנ"ל:

יא

יא) ועוד דכתבנו בסתירת חשש הב' שלא כתבו שם יהודית שמה מחמת חולי שהיא עיקר, וכתבנו להתיר משום דנשתקע, והרי ע"כ צריכין אנו לדברי מהרי"ק דכיון דשם שקורין אינו שם עצם לא הוי נשתקע, וא"כ גם שם יהודית לא נשתקע וחזר החשש למקומו:

יב

יב) ודוחק גדול לומר דנפסוק כמהרי"ק דלא הוי לעז כיון ששם שקורין אין שם מעריסה, ע"כ יש לה שם אחר, אך לא נפסוק כמותו במה שפסק דלא חשוב נשתקע, ונפסוק בזה כמכתב מאלי', אך הרי בש"ע כמהרי"ק בגר שכתב שם גיות דכשר אפי' נשתקע שם גיות, ע"כ איני רואה מקום להקל אם יארע גט כמו שכתבתם אלי, אך בגט זה כבר כתבתי לכם שאין רצוני להתערב:

הק' אברהם.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף