אבני נזר/אבן העזר/נד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''סימן נד'''}} | {{מרכז|'''סימן נד'''{{ש}}לרב אחד.}} | ||
לרב אחד. | |||
==א== | ==א== | ||
א) על דבר האיש שנשא אשת אחי אמו בשוגג הדבר ברור שכופין אותו לגרשה, ולא היקל הצ"צ בנשא אשת חמיו בשוגג | א) על דבר האיש שנשא אשת אחי אמו בשוגג הדבר ברור שכופין אותו לגרשה, ולא היקל הצ"צ בנשא אשת חמיו בשוגג, אלא משום דאיסור אשת חמיו קיל טובא, שהיא רק משום מראית העין בעלמא, ובזה דימה הצ"צ למים שאין להם סוף, אבל שני' אין דומה למשאל"ס, ובשבת (כ"ג.) דספק דבריהם קיל מוודאי דבריהם, ודמאי עוד קיל יותר דרוב ע"ה מעשרין, וא"כ משאל"ס דרוב מתים קיל טובא משני' ודאי דבריהם: | ||
==ב== | ==ב== | ||
| שורה 14: | שורה 12: | ||
==ג== | ==ג== | ||
ג) עי' ב"ש שנסתפק בנשאה באונס [דבשני' הדין יעבור ואל יהרג | ג) עי' ב"ש שנסתפק בנשאה באונס [דבשני' הדין יעבור ואל יהרג] ואח"כ עבר האונס אם מחוייב לגרשה, ונ"ל ראי' דמחוייב לגרשה מהא דנפלה לפניו שני' חולצת ולא מתייבמת, וכתב הרמב"ם דהא דאין עשה דיבום דוחה איסור שני' משום גזירה אטו ביאה שני', ואי אמרת דכל שנשאה בהיתר שוב מותרת אח"כ, א"כ כיון שקנאה בביאה ראשונה שוב תהי' ביאה שני' מותרת, וא"ת משום דביאה ראשונה לא הותרה רק משום דיחוי, ה"נ באנסוהו לא הותרה רק משום דיחוי פיקוח נפש, ובן בתו של קו"ח בנשאה באיסור רק שהי' שוגג, סוף דבר בשני' שעבר ונשאה בשוגג חלילה להעלות על הדעת צד היתר בזה, כי הוא דעת חיצוני ר"ל, ותו לא מידי: | ||
הק' אברהם. | {{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}} | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־15:14, 1 בנובמבר 2024
|
< הקודם · הבא > |
לרב אחד.
א[עריכה]
א) על דבר האיש שנשא אשת אחי אמו בשוגג הדבר ברור שכופין אותו לגרשה, ולא היקל הצ"צ בנשא אשת חמיו בשוגג, אלא משום דאיסור אשת חמיו קיל טובא, שהיא רק משום מראית העין בעלמא, ובזה דימה הצ"צ למים שאין להם סוף, אבל שני' אין דומה למשאל"ס, ובשבת (כ"ג.) דספק דבריהם קיל מוודאי דבריהם, ודמאי עוד קיל יותר דרוב ע"ה מעשרין, וא"כ משאל"ס דרוב מתים קיל טובא משני' ודאי דבריהם:
ב[עריכה]
ב) ובתשו' מהר"ח או"ז סי' קפ"ב באחד שנשא אשת חמיו ונתעברה ממנו כופין אותו לגרשה, ולא חילק בין נשאה במזיד או בשוגג, ולכאורה, זה דלא כצ"צ, אך מהר"ח לטעמי', דפירש מראית העין דאשת חמיו לאו שיסברו שהיא חמותו, רק שהעולם חושבין דאשת חמיו נקראת חמותו, וכשיראו שמתירין אשת חמיו יאמרו שגם חמותו מותר, והוא ככל גזירת שני' דלא לפגוע בערוה גופה, ע"כ אפי' נשאת תצא, משא"כ לדידן דקי"ל כהרא"ש דפירש מראית עין כפשטו, ומזה נלמד דאפי' אשת אחי אמו מן האם אף שדורות אחרונים אסרוה תצא כמו אשת חמיו למהר"ח אף שדורות אחרונים אסרוה וכמ"ש מהר"ח שם ואעפי"כ תצא, נשמע מזה לדידן באשת אחי אמו מן האם:
ג[עריכה]
ג) עי' ב"ש שנסתפק בנשאה באונס [דבשני' הדין יעבור ואל יהרג] ואח"כ עבר האונס אם מחוייב לגרשה, ונ"ל ראי' דמחוייב לגרשה מהא דנפלה לפניו שני' חולצת ולא מתייבמת, וכתב הרמב"ם דהא דאין עשה דיבום דוחה איסור שני' משום גזירה אטו ביאה שני', ואי אמרת דכל שנשאה בהיתר שוב מותרת אח"כ, א"כ כיון שקנאה בביאה ראשונה שוב תהי' ביאה שני' מותרת, וא"ת משום דביאה ראשונה לא הותרה רק משום דיחוי, ה"נ באנסוהו לא הותרה רק משום דיחוי פיקוח נפש, ובן בתו של קו"ח בנשאה באיסור רק שהי' שוגג, סוף דבר בשני' שעבר ונשאה בשוגג חלילה להעלות על הדעת צד היתר בזה, כי הוא דעת חיצוני ר"ל, ותו לא מידי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |