גליוני הש"ס/אבות/טז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''{{עוגן1|כל}} שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו קיימת כו'.''' נ"ב | '''{{עוגן1|כל}} שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו קיימת כו'.''' נ"ב עיין תענית ז' ב' דדריש ויתרון הכשר חכמה כ"ש אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא וכזה שם ח' א' ויתרון הכשר חכמה כ"ש אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא, וכזה שם ח' א' ויתרון הכשר חכמה כ"ש אם הנכשרו מעשיו בפני רבו מעיקרא והיינו מטעמא דכיון דאין החכמה קיימת רק ע"י ריבוי המעשים נמצאת המעשה סבת החכמה ולכן קרוי' המעשה עצמה חכמה ונדרש משום זה שפיר ויתרון הכשר חכמה על הכשר המעשה: | ||
'''{{עוגן1|כל}} שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו.''' נ"ב מעין זה סנהדרין ק"ג ב' כיון שנעשה אדם רש מלמטה, נעשה רש מלמעלה, וברש"י כיון שנעשה אדם רש מלמטה, שיש לו שונאין ואין רוח הבריות נוחה הימנו, נעשה רש מלמעלה, בידוע ששונאין אותו מלמעלה עכ"ל וע"ש | '''{{עוגן1|כל}} שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו.''' נ"ב מעין זה סנהדרין ק"ג ב' כיון שנעשה אדם רש מלמטה, נעשה רש מלמעלה, וברש"י כיון שנעשה אדם רש מלמטה, שיש לו שונאין ואין רוח הבריות נוחה הימנו, נעשה רש מלמעלה, בידוע ששונאין אותו מלמעלה עכ"ל וע"ש ועיין שבת קנ"ג א' איזהו בן העוה"ב כו' כל שדעת רבותינו נוחה הימנו ועיין ב"ב יו"ד ב' איזהו בן העוה"ב כו' כל שכנגד זקניו כבוד כו': | ||
'''{{עוגן1|הכל}} צפוי והרשות נתונה.''' נ"ב | '''{{עוגן1|הכל}} צפוי והרשות נתונה.''' נ"ב עיין פי' הרמב"ם ועיין שו"ת הריב"ש סי' קי"ח: | ||
'''{{עוגן1|אם}} אין בינה אין דעת.''' נ"ב | '''{{עוגן1|אם}} אין בינה אין דעת.''' נ"ב עיין שו"ת הריב"ש סי' תל"ח: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־22:34, 10 באוקטובר 2024
גליוני הש"ס 
אבות טז א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף
|
כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו קיימת כו'. נ"ב עיין תענית ז' ב' דדריש ויתרון הכשר חכמה כ"ש אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא וכזה שם ח' א' ויתרון הכשר חכמה כ"ש אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא, וכזה שם ח' א' ויתרון הכשר חכמה כ"ש אם הנכשרו מעשיו בפני רבו מעיקרא והיינו מטעמא דכיון דאין החכמה קיימת רק ע"י ריבוי המעשים נמצאת המעשה סבת החכמה ולכן קרוי' המעשה עצמה חכמה ונדרש משום זה שפיר ויתרון הכשר חכמה על הכשר המעשה:
כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו. נ"ב מעין זה סנהדרין ק"ג ב' כיון שנעשה אדם רש מלמטה, נעשה רש מלמעלה, וברש"י כיון שנעשה אדם רש מלמטה, שיש לו שונאין ואין רוח הבריות נוחה הימנו, נעשה רש מלמעלה, בידוע ששונאין אותו מלמעלה עכ"ל וע"ש ועיין שבת קנ"ג א' איזהו בן העוה"ב כו' כל שדעת רבותינו נוחה הימנו ועיין ב"ב יו"ד ב' איזהו בן העוה"ב כו' כל שכנגד זקניו כבוד כו':
הכל צפוי והרשות נתונה. נ"ב עיין פי' הרמב"ם ועיין שו"ת הריב"ש סי' קי"ח:
אם אין בינה אין דעת. נ"ב עיין שו"ת הריב"ש סי' תל"ח:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |