בנין ציון/ב/לג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפורים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן לג | {{מרכז|'''סימן לג'''}} | ||
ב"ה אלטאנא יום ג' י"ב מנחם תרכ"ג לפ"ק | ב"ה אלטאנא יום ג' י"ב מנחם תרכ"ג לפ"ק | ||
לחתני הרב מו"ה זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק שווערין יע"א. | ::לחתני הרב מו"ה '''זלמן הכהן''' נ"י אב"ד דק"ק '''שווערין''' יע"א. | ||
מה שהודעת לי בשם חכם א' במה שכ' רש"י בשבת (דף ע"ג) על מה דחשיב שם באבות מלאכות המלבנו המכבסו בנהר שהקשה הרי כבוס אינה אב מלאכה אלא תולדה דמלבן כמבואר ברמב"ם (ה' שבת) ולכן רצה להגיה תחת בנהר צ"ל בנתר על דרך הכתוב כי אם תכבסי בנתר והגה זו ישרה בעיניך עד מאד: | '''מה''' שהודעת לי בשם חכם א' במה שכ' רש"י בשבת (דף ע"ג) על מה דחשיב שם באבות מלאכות המלבנו המכבסו בנהר שהקשה הרי כבוס אינה אב מלאכה אלא תולדה דמלבן כמבואר ברמב"ם (ה' שבת) ולכן רצה להגיה תחת '''בנהר''' צ"ל '''בנתר''' על דרך הכתוב כי אם תכבסי בנתר והגה זו ישרה בעיניך עד מאד: | ||
'''הנה''' בתחילה אודיעך שנוסחא זו כבר נמצא בגליון הר"ן על הרי"ף שהר"ן כ' ג"כ כלשון רש"י המכבסו בנהר וכתוב בגליון נ"א בנתר וגם הקרבן עדה על הירושלמי שדרכו לכתוב על המשניות כלשון רש"י כ' המכבסו בנתר ונראה מזה שהי' פשיטא לי' שגרסא זו נכונה היא אכן לענ"ד עדיין צ"ע שיקשה מנ"ל לרש"י שנתר מלבן שמן הכתוב לא נשמע אלא שמפני חריפותו מוציא הכתם כדכתיב נכתם עונך לפני ועכ"פ הי' לו להביא ג"כ בורית כלשון הכתוב ועוד דבזבחים (דף צ"ז), אמרינן לענין נגעים דכתיב וכבסו את אשר בו הנגע ולענין דם חטאת שנתז על הבגד דכתיב תכבס במקום קדוש שצריכים כבוס בשבעה סמנים שבהם גם נתר ובורית ואיך פשיטא לרש"י שנתר לבד מלבין שהוא עוד יותר מכיבוס. ולכן קצת נראה שנוסחא שלפנינו היא עיקרית ונקט רש"י כבוס בנהר שדרך הצמר שנכבסת בנהר הרבה פעמים ללבנה ומצאנו גם במשנה (סוף טהרות) נותנו בשבולת הנהר מפני ששבולת הנהר מעביר כל לכלוך בכח כמו חליטה בחמין ולכן זהו הליבון שהוא אב מלאכה יותר מכיבוס שלא בנהר שאינו רק תולדה וגם. זה על פי לשון הכתוב בשיר השירים כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה הרי שרגילות להוריד הרחלים לרחצה שהוא נהר כתרגומו למען לבן צמרם ולכן לענ"ד עדיין הדבר שקול איזו נוסחא עיקרית ואין להגי' מדעתינו. | '''הנה''' בתחילה אודיעך שנוסחא זו כבר נמצא בגליון הר"ן על הרי"ף שהר"ן כ' ג"כ כלשון רש"י המכבסו בנהר וכתוב בגליון נ"א בנתר וגם הקרבן עדה על הירושלמי שדרכו לכתוב על המשניות כלשון רש"י כ' המכבסו בנתר ונראה מזה שהי' פשיטא לי' שגרסא זו נכונה היא אכן לענ"ד עדיין צ"ע שיקשה מנ"ל לרש"י שנתר מלבן שמן הכתוב לא נשמע אלא שמפני חריפותו מוציא הכתם כדכתיב נכתם עונך לפני ועכ"פ הי' לו להביא ג"כ בורית כלשון הכתוב ועוד דבזבחים (דף צ"ז), אמרינן לענין נגעים דכתיב וכבסו את אשר בו הנגע ולענין דם חטאת שנתז על הבגד דכתיב תכבס במקום קדוש שצריכים כבוס בשבעה סמנים שבהם גם נתר ובורית ואיך פשיטא לרש"י שנתר לבד מלבין שהוא עוד יותר מכיבוס. ולכן קצת נראה שנוסחא שלפנינו היא עיקרית ונקט רש"י כבוס בנהר שדרך הצמר שנכבסת בנהר הרבה פעמים ללבנה ומצאנו גם במשנה (סוף טהרות) נותנו בשבולת הנהר מפני ששבולת הנהר מעביר כל לכלוך בכח כמו חליטה בחמין ולכן זהו הליבון שהוא אב מלאכה יותר מכיבוס שלא בנהר שאינו רק תולדה וגם. זה על פי לשון הכתוב בשיר השירים כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה הרי שרגילות להוריד הרחלים לרחצה שהוא נהר כתרגומו למען לבן צמרם ולכן לענ"ד עדיין הדבר שקול איזו נוסחא עיקרית ואין להגי' מדעתינו. | ||
גרסה מ־22:18, 3 ביולי 2024
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ג' י"ב מנחם תרכ"ג לפ"ק
- לחתני הרב מו"ה זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק שווערין יע"א.
מה שהודעת לי בשם חכם א' במה שכ' רש"י בשבת (דף ע"ג) על מה דחשיב שם באבות מלאכות המלבנו המכבסו בנהר שהקשה הרי כבוס אינה אב מלאכה אלא תולדה דמלבן כמבואר ברמב"ם (ה' שבת) ולכן רצה להגיה תחת בנהר צ"ל בנתר על דרך הכתוב כי אם תכבסי בנתר והגה זו ישרה בעיניך עד מאד:
הנה בתחילה אודיעך שנוסחא זו כבר נמצא בגליון הר"ן על הרי"ף שהר"ן כ' ג"כ כלשון רש"י המכבסו בנהר וכתוב בגליון נ"א בנתר וגם הקרבן עדה על הירושלמי שדרכו לכתוב על המשניות כלשון רש"י כ' המכבסו בנתר ונראה מזה שהי' פשיטא לי' שגרסא זו נכונה היא אכן לענ"ד עדיין צ"ע שיקשה מנ"ל לרש"י שנתר מלבן שמן הכתוב לא נשמע אלא שמפני חריפותו מוציא הכתם כדכתיב נכתם עונך לפני ועכ"פ הי' לו להביא ג"כ בורית כלשון הכתוב ועוד דבזבחים (דף צ"ז), אמרינן לענין נגעים דכתיב וכבסו את אשר בו הנגע ולענין דם חטאת שנתז על הבגד דכתיב תכבס במקום קדוש שצריכים כבוס בשבעה סמנים שבהם גם נתר ובורית ואיך פשיטא לרש"י שנתר לבד מלבין שהוא עוד יותר מכיבוס. ולכן קצת נראה שנוסחא שלפנינו היא עיקרית ונקט רש"י כבוס בנהר שדרך הצמר שנכבסת בנהר הרבה פעמים ללבנה ומצאנו גם במשנה (סוף טהרות) נותנו בשבולת הנהר מפני ששבולת הנהר מעביר כל לכלוך בכח כמו חליטה בחמין ולכן זהו הליבון שהוא אב מלאכה יותר מכיבוס שלא בנהר שאינו רק תולדה וגם. זה על פי לשון הכתוב בשיר השירים כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה הרי שרגילות להוריד הרחלים לרחצה שהוא נהר כתרגומו למען לבן צמרם ולכן לענ"ד עדיין הדבר שקול איזו נוסחא עיקרית ואין להגי' מדעתינו.
כנלענ"ד הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |