שדי חמד/כללים/א/רסח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים רסח

סרח אין הולכין בממון אחר הרוב הג' שעה"מ פ"ט מהל' טו"מ פשיטא ליה דפדיון הבן חשיב ממון ואמרי' ביה אין הולכין וכו' עיין בכס"ן כלל קמ"ד ד' י"ד ע"א וכתב בזכרונותי' דהרב גזע ישי סו' דר"ך חולק עליו והכריח מברכות מ"ט גבי פודה בנו תוך ל' אע"ג דהל' כרב באיסורי וכו' דחשיב איסור ואף למאן דל"ג הכי וכו' עי"ש ועתה א"מ אצלי. ונלע"ד דלפי מ"ש הרב מוהריק"ו ה"ד מרן מוהריט"א בס' הלכות יו"ט בפ"ח אות ע"ה ד' צ"ו ע"ב (מדפוס וורשא) לק"מ דודאי ממונא חשיב אלא דכיון דיש צד מצוה חשיב לה איסור לענין לפסוק כרב וכו' עי"ש ועיין בהל' יו"ט רפ"ג ד"ה והנה בענין זה דאין הולכים וכו' ובשו"ת בנין ציון החדשות בסי' ע"ב הביא קו' השעה"מ אההיא דבכור שנטרף בב"ק ד' י"א וכ' דלא אמר שמואל אין הולכין במאחהר"ו אלא כשדנין על דבר שבממון לבד אבל היכא שהספק שאנו דנים עליו עיקרו לענין איסור רק שבא מזה גם ענין ממון בזה הולכין בממון אחהר"ו דאין לחלק באותו ס' עצמו דלאיסור נלך אחר הרוב ולא לממון וכתב שכ"כ גם בהפלאה סופ"א דכתובות וכ"כ שם בסי' קי"ז ויש סעד לדבריו מדברי התוס' בכורות כ' ע"א ד"ה ורבי יהושע וכו' ומיהו קצת תימה דלענין ללקות וכו' עיין כסף נבחר כלל קמ"ד אות כ"ו. ועיין לידידי הגאון מוהרי"א נרו בס' עמודי אש סי' ט"ז ד' פ"ג אות מ"ז מ"ש בכלל זה וע"ד השעה"מ הנ"ל כ' ליישב קושיתו דכיון דמצוה היא אזלינן בתר רובא גם בממון וסברא זו מצאתי בשיטה מקובצת לב"ק ד' י"א בשם תלמיד ר"י ישראל וז"ל דמשום מצוה הו"א דאזלי' בממון אחהר"ו לקיים העשה עי"ש וכן יש לנו לומר באמת כן וכ' ליישב בזה כמה עניינים עי"ש שלא זכר דברי ההפלאה ושיש סעד לזה מדברי התוס' בבכורות כמ"ש בכס"ן וכבר הזכיר שם דברי התוס' במה שכתבו לענין ממון שאין לו תובעים. ולפום ריהטא מכאן קשה לענ"ד עמ"ש מרן מוהריט"א ברפ"ב דבכורות אות י"ז ד"ה ואולם וכו' דבדבר דאיכא ממון ואיסור איסור' בתר ממונ' גריר וכיון דלענין ממון ל"מ ס"ס להוציא ממון ל"מ נמי לענין איסור עי"ש ומכל הנז"ל נראה בהיפך דאדרבא כיון דלגבי איסור הולכין אה"ר מהני ג"כ לממון ומצאתי בס' שבילי דוד ליו"ד בקונט' הקניינים (שאחר סי' ש"ך) בחקירה ו' אות א' שכ' ע"ד מוהריט"א הנ"ל ובאמת תוס' רפ"ג בס' בלידה כ' דאף דאיכא רוב ואין הולכים בממון אחה"ר כיון דמוכח רוב נידון כודאי לענין האיסור הממון גריר בתר האיסור ורמב"ן כ"ח בדיניה ועכ"פ לא גריר בתר הממון ונ"ל שם הנידון ממון חד ענין עם הבכורה ביחד מש"כ בזה הוא ב' עניינים אם קנה הנכרי הממון ואם לא קנה אם חייב בבכורה עכ"ל ועפי"ד אפ"ל מה שהק' בהגהת כליל תפארת בשו"ת תפארת יוסף חיו"ד סי' ל"א אות א' ע"ד מוהריט"א מב"ב ד' פ"א ע"ב בענין ביכורים בקנה אילן אחד לר"מ דמספק"ל אם קנה קרקע וכן בב' לרבנן מביא מספק ולא אמרי' איסורא בתר ממונא גריר עי"ש ולהנ"ל ניחא דהם שני עניינים ובסברת ההפלאה הנ"ל ראיתי לידידי הגאון מוהרמנ"י נרו בס' מנחת משה בחיו"ד סי' כ"ג שפילפל בזה ליישב כמה עניינים ורמזה שם בסי' ב' עי"ש ועיין בשו"ת בן יאודה בסי' יו"ד (ד"ה ובספר) מה שפלפל בענין זה אם סברת ההפלאה מוסכמת ועל דברי מרן מוהריט"א הנ"ל כתבתי במקום אחר דיש להעיר ממ"ש מרן הב"י בח"מ סי' ס"ז סי"ג בפלוגתא שבש"ס במלוה לחברו לעשר שנים משמטתו שביעית שפסק הרא"ש דאין שביעית משמטתו כיון דשביעית בזה"ז דרבנן אזלינן לקולא והקשה מרן דהא בספקא דממונא נקיטינן קולא לנתבע ותירץ דטעמו משום דשמיטה איסורא הוא ומקילינן דלא תנהוג כיון דרבנן היא בזה"ז ונהי דנפ"מ לענין ממונא מ"מ כיון דבעיקרא דדינא לא אתי למיבעי אי מפקינן ממונא מהאי גברא אלא לענין איסורא אי נוהג שביעית אי לא נקיטינן לקולא עכ"ל דלפי זה נראה דה"ה לענין בכור (דאיירי ביה מרן מוהריט"א) יש לנו לומר כיון דלא אתי למיבעי אי מפיקינן ממונא אלא אי איכא קדושת בכור או לא אית לן למיזל בתר איסורא:

ואי בממון שאין לו תובעים אמרינן דכ"ע מודו דאין הולכין בממון אחר הרוב עיין מ"ש הג' עמודי אש נר"ו שם ומה שציין ט"ז יו"ד סי' כ"א לפי הנראה הוא ט"ס וצ"ל ס"א ומה שכתב שגם המשל"מ פ"ד דבכורות כ' כדברי התוספות (דבממון שאין לו תובעים לכ"ע אין הולכים בו אחה"ר) לפי הנראה כונתו למ"ש המשל"מ בסוף התשו' בד"ה ודע שאף שכתבנו וכו' לענין אם ע"י ס"ס מוציאין ממון מיד המוחזק דאף למ"ד דמוציאין מ"מ בממון שאל"ת לכ"ע אין מוציאין עי"ש ומזה למד דה"ה לענין רוב י"ל דבממון שאל"ת לכ"ע אין הולכים אחה"ר ועיין בשו"ת חת"ס ח"ו סי' י"ז מ"ש ע"ד הט"ז הנ"ל

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף